| נשלח ב-31/12/2009 20:04 |
 |
| |
למה פורץ יעקב אבינו בפרץ נוסטלגיה "ואני בבואי מפדן" - באמצע שיחתו השניה והאחרונה עם יוסף ובניו ? אם כדי להתנצל על כך שלא קבר את אמו של יוסף במערה, ואילו הוא עצמו מבקש להעלות עצמותיו (רש"י ורמב"ן) הרי היה ראוי לומר זאת באמצע השיחה הראשונה הפותחת את הפרשה, והעוסקת בקבורתו.
הרש"ר הירש וההעמק דבר עסקו בכך - אך כדאי לראות גם את שיעורו של פרופ' דוד הנשקה כאן.
קצת נוגע לשאלה של חשיבות (וקדושת ? ) המקום הפיזי.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2009 20:17 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | מקס
הוא בקש מקור לדברי רש"י לא לדברי הראב"ע או התוספות., |
|
סליחה, חשבתי שהוא רוצה להבין איך רש"י אומר דבר כזה, כלומר איך אפשר לומר דברים כאלה ?
עניתי לו: את התוספות יותר קשה להבין,
כי לכאורה, הם מפרשים את הגמ' כפשוטו, וגם מביא הוכחה מוזרה,
ולכן צטטי את הראב"ע,
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2009 21:12 |
|
| |
מקס, ברור שלזה התכוונתי, אני מתפלא על ירוחם, איפה הוא ראה שביקשתי מקור.
אבל הראב"ע לא עוזר לי, אני מוכן להשבע שיעקב מת, אבל איך רש"י כתב כך, אני עדיין לא מצליח לתפוס.
אני מתנחם במחשבה שאולי רש"י התנהג [בתפקידו כפרשן] כמו מלמד תינוקות, שלפעמים מסביר פשט לא נכון כדי שהתלמידים ירגישו שהם מבינים את הגמרא ויוכלו להתקדם. ואת הפשט הנכון לא יכל רש"י לכתוב במסגרת פירושו.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2009 21:21 |
|
| |
| nocheiner כתב: | | מקס, ברור שלזה התכוונתי, אני מתפלא על ירוחם, איפה הוא ראה שביקשתי מקור.
אבל הראב"ע לא עוזר לי, אני מוכן להשבע שיעקב מת, אבל איך רש"י כתב כך, אני עדיין לא מצליח לתפוס.
אני מתנחם במחשבה שאולי רש"י התנהג [בתפקידו כפרשן] כמו מלמד תינוקות,
שלפעמים מסביר פשט לא נכון כדי שהתלמידים ירגישו שהם מבינים את הגמרא ויוכלו להתקדם. ואת הפשט הנכון לא יכל רש"י לכתוב במסגרת פירושו.
וזה בדיוק אומר הראב"ע יש דרש להרויח נפש חלושה בהלכה קשה,,,,,,,,ויש דרש שהוא טוב לאחרים וידריך בדרך תבונה את הנערים, כלומר תינוקות,
|
|
עיין מה שכתבתי בענין הויכוח בין הרשב"ם לסבו (רש"י) (בתגובה השלישית)
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=23&topic_id=2738251&forum_id=20504
תוקן על ידי maxmen ב- 31/12/2009 21:26:32
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2009 23:59 |
|
| |
מקס
גם אז יום המות קרב ולא ימים- כאמור האדם מת בשניה ברגע ביום מסוים אבל לא בימים. י
ןלא הימים קרבים או היום קרב- אלא- האדם מתקרב ליום מותו. ודוק.
רמז קל לרעיון התשובה, לשאלה- במקרא מופיע הנוסח הזה שלש פעמים-, אצל בכיר האבות בכיר הנבאים- ובכיר המלכים
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2010 01:22 |
|
| |
ירוחםשמ:
האמת, אני לא מצליח לרדת לסוף דעתך,
אנא תחכים אותי,
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2010 09:27 |
|
| |
מקס
בינתיים אני עדיין בשאלות- אולי בהמשך אגיע גם לתשובות, איני יודע אם הן תהינה גם נכונות, עדיין אני מהרהר בהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2010 19:46 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | |
א. הפסוק מספר על ויחי יעקב.. הגיוני ונכון היה אם היה כותב בהמשך ויקרבו ימי יעקב למות!?
ב. מה הלשון הזו ימי ישראל למות. אדם מת ביום אחד ולא בימים, נכון, היה לכתוב ויקרב יום מותו.
ג. מה הלשון קרבו --ימים לא קרבים ימים באים? |
|
שבוע טוב
אני חושב שאני לא מחדש לך כלום אבל בכל זאת,
מדרש ילמדנו דף קט"ו, ע"ב - קט"ז, ע"א (לבר' מ"ז, כ"ט). ויקרבו ימי ישראל, מהו ויקרבו, א"ל הב"ה: היום קובל עליך, כאדם שאומר: פלוני קרב על חברו. ויקרבו ימי ישראל למות. א"ר שמעון בן לקיש א"ל: אתה שוכב ואין אתה מת, כי לא נאמרה ביעקב מיתה אלא ויגוע ויאסף אל עמיו (שם, מ"ט, ל"ג). ויקרבו ימי ישראל, כל מי שנאמרה בו קריבה לא הגיע לימי אבותיו, וכן אתה מוצא בדוד ובמשה. ילמדנו. זח"א רכא :
וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת: תאנא אמר ר' חייא כתיב ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה , התם בקיומיה יעקב והכא במיתתיה ישראל דכתיב ויקרבו ימי ישראל, בראשית רבה (תיאודור-אלבק) כי"ו פרשת ויחי פרשה צו ויקרבו ימי ישראל למות נאמרה קריבת ימים בבחור שבאבות ובבחור שבנביאים [ובבחור שבמלכים, בבחור שבאבות זה יעקב כי יעקב בחר לו יה (תהלים קלה ד) ונאמ' בו קריבת ימים ויקרבו [ימי] ישראל למות, בבחור שבנביאים] זה משה לולי משה בחירו וגו' (שם /תהלים/ קו כג) ונאמ' בו קריבת ימים ויאמר י"י אל משה הן קרבו ימיך למות (דברים לא יד), בבחור שבמלכים זה דויד ויבחר בדויד עבדו וגו' (תהלים עח ע) ונא' בו קריבת ימים ויקרבו ימי דויד למות (מ"א =מלכים א'= ב א), אמ' ר' אבא בר כהנא מפני משכנים שישכנו ומקרבים שיקרבו שלא יאמרו מתנת שכב מרע הוא, [את] מוצא יעקב נוטל בכורה מראובן ונותנה ליוסף, ממנשה ונותנה לאפרים שלא יאמרו מת' שכב מרע הוא, משה דוחה לשמעון ומקרב לראובן שלא יאמרו מת' שכב מרע הוא, ודויד נוטל [מלכות] מאדניהו ונותנה לשלמה שלא יאמרו מת' שכב מרע [הוא],
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2010 22:01 |
|
| |
מקס- שבוע טוב ומבורך
השם ישראל ניתן ליעקב- ששורשו במילה עקב- כשניצח את המלאך,
והוא כשמו החדש הפך- שרית עם אלוקים ואנשים ותוכל- יעקב החל להיות עצמאי בעל בטחון ,
ורצה כאמור ללשבת בארץ אבותיו בתפקידו החדש, בלי לבן- ובלי הפחד מעשיו,
עד למקרה של יוסף ועד רדתו מצרימה, גם למצריים הוא בא רק לגור, זו היתה התכנית, אבל הפסוק מספר
כי ויחי יעקב בארצ מצרים שבע עשרה שנה- 17 כמנין טוב, מסבירים כי אלו היו השנים הטובות ביותר של יעקב בחייו
, וכפי שרש"י מסביר רש"יז למה פרשה זו סתומה, לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם
קרבו ימי ישראל למות- לא ימי יעקב-, תם העידן של ימי כי שרית- שמסמל השם ישראל, הרי אי אפשר להיות כי שרית במצריים
, ונכון לכתוב ימי- כי השעבוד לא התחיל ביום אחד אלא בימים, הרבה ימים,
ולכן גם המילה קרבו במקומה. ,
אצל משה כתוב- קרבו ימך למות- ואכן גם שם הפסוק מדבר על תום העידן של מנהיגותו הניסית והאלוקית של משה,
וכך אצל דוד- תם העידן של דוד- היזם מיסד המלוכה- שהכין ויתכנן את בית המקדש- אבל לא הותר לו ולא יכל לבנותה. ה. _________________
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 02/01/2010 22:07:25
מודה ועוזב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2010 22:30 |
|
| |
ירוחםשמ: יפה מאוד
אני מקווה שאתה כותב את החידושים לא רק כאן ?
רק גם בספר שתוציא לאור בעז"ה,
כי אם לא ? אז באמת חבל,
max
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2010 22:54 |
|
| |
מקס
ראיתי באשכול הסמוך שכתבת על הנסיע לאומן,
ראיתי היום בספר המצטט מהמדרש הגדול התימני- הכותב- למה יעקב לא רצה להקבר במצריים??
כי הוא לא רצה שבני ישראל י ירדו ל בקר במצריים לאחר הגאולה לקברי אבות,
לדעתי-כנראה שכונת המדרש היתה הפוכה משל רש"י- יעקב לא פחד שהמצרים יעשו ממנו אלוה, אלא פחד שיהודים יעשו מקברו שם אלוה. וירדו לבקר בהבטחה מדומה, שבציציות ראשם יוציא אותם מהגהנום
תודה על המחמאה, אבל קהלת כבר הזהיר- הזהר מעשות ספרים
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2010 23:44 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | | מקס
ראיתי באשכול הסמוך שכתבת על הנסיע לאומן,
ראיתי היום בספר המצטט מהמדרש הגדול התימני- הכותב- למה יעקב לא רצה להקבר במצריים??
כי הוא לא רצה שבני ישראל י ירדו ל בקר במצריים לאחר הגאולה לקברי אבות,
לדעתי-כנראה שכונת המדרש היתה הפוכה משל רש"י- יעקב לא פחד שהמצרים יעשו ממנו אלוה, אלא פחד שיהודים יעשו מקברו שם אלוה. וירדו לבקר בהבטחה מדומה, שבציציות ראשם יוציא אותם מהגהנום
תודה על המחמאה, אבל קהלת כבר הזהיר- הזהר מעשות ספרים |
|
תודה על המדרש התימני,
כך גם לגבי קבורת משה רבינו,
לגבי קהלת:
יצא לי להיפגש עם משפחה של יבואנים בארץ,
ראש המשפחה, הוא יהודי בן תשעים ויותר, חילוני דובר אידיש,
(שעליו אפשר לומר את האימרה: מה שנשאר לו מחסידות אלכסנדר ? זה השנאה לחסידות גור)
אחרי הפגישה, הזקן לקח אותי לחדר שלו,
ואוציא משם הארגז מלאה עם חידושי תורה שאבא שלו כתב,
והתחנן שאני הקח את זה למכון כל שהוא, והוא (הזקן) מוכן לשלם את כל ההוצאות,
בסוף התברר, שנכד אחר מהאבא, כבר עשה זאת,
אני לא חושב כמוך,
בשני דרכים, שצדיקים נקראים חיים במיתתם,
1, צאצאיהם
2, ספריהם
והבן
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2010 11:45 |
|
| |
ווען מען האט געברענגט יעקב צו די מערת המכפלה, האט דאך עשיו נישט געלאזט אים אריינלייגן, ביז חושים האט אים אפגעהאקט דעם קאפ, נו איז דאך א חידוש פארוואס האבן אלע שבטים דאס נישט געטאן?
נאר מען קען זאגן בדרך צחות, אז אלע האבן געטראכט פארשידענע עצות, אבער אזא עצה איז עפעס ווילד און נישט פאסיג, "פעטער עשו".. נאר חושים האט נישט געקענט הערן, ממילא האט ער נישט געהאט די אלע "נארמאלע" חשבונות, און געטאן צום זאך, וואס הייסט, ער לאזט נישט ארייליגן דעם זיידן אין מערת המכפלה! און ביז ווי לאנג די "זקנים" האבן פראבירט אים מסביר זיין אז מען דארף צוגיין מיט מחשבה, ישוב הדעת, וכו' וכו', האט ער שוין לאנג געטאן למעשה און אראפגעהאט דעם קאפ, און אחר המעשה.
וד"ל.
ובתרגום ללשון הקודש בקיצר נמרץ לאלו מידידנו שאינם בקיאים בלשון יודיש:
כאשר הביאו את יעקב אבינו ע"ה למערת המכפלה אחר אסיפתו אל עמיו, לא הניח עשו שיקברוהו שם עד שבא חושים וכרת את ראשו. וקשה, למה חיכו עד שיבוא חושים, יותר נאה היה שיעשו זאת השבטים עצמם לכבוד אביהם, ומדוע באמת לא עשו כן?
רק אפשר לומר בדרך צחות שבוודאי השבטים וכל הנוכחים שם חשבו מיני עצות ודרכים איך לפעול בהפלאנטער הזה, אבל עצה פשוטה כזו של כריתת הראש הלא היא "דרך פראות" הנקרא "ווילד", ואין נאה וראוי לעשות כן. ואחרי הכל הלא מדובר כאן ב"דוד עשו".. אך חושים היה חרש בשני אזניו וממילא לא שמע ולא ידע מכל העצות ואופנים של בעלי החשבונות,רק קם ועשה את הנדרש להיעשות, "היתכן"?! "העשו הלזה אינו מניח להכניס את זקני למערת המכפלה"!! וכל כמה ש"הזקנים" ו"המיושבים" ניסו להסביר לו שצריכין ליגש לענין עם חשבונות, ובמתינות וישוב הדעת, ולא בפזיזות וכו' כבר היה לאחר מעשה, כי עשה את הנצרך ומתבקש בפשיטות - לכרות את ראש עשו הרשע המפריע בעזות כזו את קבורת זקנו ...
והמבין יבין.
|
|
|
|
|
|
