ויחי

(ח) וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה:

 וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת

לעומת מקבילה

  וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת

מה ההבדל?- יצחק נהיה זקן ומטבע הדברים כהו עיניו.
יעקב כבדו מזוק- לא יוכל - כלומר כמו שאדם אומר אני לא יכול לראות את זה- הוא ראה את הנכדים שלו לבושים כנסיכי מצריים,- כאדם זקן הוא לא יכל לראות את זה.  הפסוק הקודם הרי אומר שהוא כן ראה!

  רש"י פרשת ויחי
(כח) ויחי יעקב - למה פרשה זו סתומה, לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם.
צרת השעבור הרי החלה לפחות 110 שנים מאוחר יותר?
בדרך כלל פר' ויחי נקראת תמיד בשבוע של י טבת- יום שהוטל המצור על ירושליים- צום חמור יותר מט באב לפי הטור- ביום הטלת המצור אנשי ירושליים לא שמו בכלל לב לכך. החיים עוד לא הופרו והכל התנהל כרגיל, וזו היא הבעיה הגדולה ביותר כפי שהפסוק הקודם אומר- מתי נסתמו עייניהם מהגלות הממשמשת ובא.

בראשית פרק מז   (כז) וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד:

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף אֵל שַׁדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיְבָרֶךְ אֹתִי:
(ד) וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲחֻזַּת עוֹלָם:
(ה) וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי:
(ו) וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם:
(ז) וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם:

הפסוק האחרון אומרים רש"י והמפרשים  היא התצלות על כך שהוא מבקש מיוסף לטרוח בקבורתו וא לא עשה כך לאמו רחל.
אם כל הכבוד אם  אכן זה הפשט- המקום של זה היה צריך להיות כמה פסוקים קודם. בזמן שיעקב ביקש מיוסף אל נא תקברני במצריים.

ובכלל מה שייכים הפסוקים הקודמים לעניין הקבורה,?       התשובה בהמשך אם לא יהיו אחרים.

 (יד) וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר:

לכל המפרשים יש בעיה עם  כי מנשה הבכור - כי- הרי פרושו בגלל -היות- בשביל. אבל כאן זה ההפך הגמור- לכתוב כי= למרות ק"ק,

לענ"ד כי פרושה כפשוטו כי- בגלל- היות - והוא הבכור. יעקב אבינו הכיר את ההיסטוריה, הבכורים נדחו כולם למקום שני. קין- ישמעל -עשיו -ראובן- בהמשך אהרון וכו'. ולכן הוא הכניס את מנשה הבכור למקום שני.

(טז) וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר:
(יז) כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו:
(יח) וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים:

מכאן הראיה שיעקב ידע על המכירה, למרות שחז"ל אומרים שהם שקרו- ויעקב לא אמר (נניח)  אפילו אז לא היו משקרים על דבר שיוסף היה יודע שזה שקר.

השאלה הגדולה היא- למה למה הם לא נשארו-או חזרו מיד - לאחר ההלויה בכנען?   האם עדיף להיות עבד החי בפחד בגולה?

 (כג) וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף:
מה הרבותא בבני מכיר הנכדים? הרי אצל אפריים הוא ראה נינים?