| נשלח ב-16/12/2007 13:30 |
 |
| |
האם [לאור הצרות] נכונה הדרך שאנו הולכים בה?
הרמב"ם במנין המצוות -מצווה ח.- אומר שמצווה להדמות וללכת בדרכי הקב"ה,
אנחנו בני תמותה, איך אנו יכולים לדעת מה הן דרכיו של הקב"ה?
כתוב בתורה וראית את אחורי... וכו' כלומר אפשר ללמוד ממה שהיה,
שנאמר בינו שנות דור ודור. כלומר ממה שהיה- עלינו ללמוד, ולהבין מעשי ה'.
כמו שהגמרא אומרת -מה הוא חנון אף אתה חנון- מה הוא רחום אף אתה רחום וכו',
המקום הטבעי והבטוח, ללמוד על התנהגותו של הבורא הרי זה מהתורה, ומנ"ך. וספרי הקודש הסוקרים את מעשיו של הבורא.
בני ישראל היו במצריים, עמוקים במ'ט שערי טומאה,
אבל הבורא - נאמן להבטחתו לאבות, למרות מצבם הרוחני הירוד כאמור גאל אותם באותות ומופתים,
לאחר הנס הגדול של קריעת ים סוף, והשירה- שבו עם ישראל הכריז - שהוא מאמין בה',
עם ישראל, מיד בכפיות טובה -הכריז ניתנה ראש ושובה מצרימה- אבל אלוקים ברחמיו הגדולים סלח להם.
עם ישראל מגיע להר סיני ומקבל את התורה ישר מפי הגבורה, באותות ומופתים רואים את הקולות והלפידים, גילוי אלוקי ממשי.
אבל לא עוברים ארבעים יום ועושים את העגל, איך קוראים לזה חז"ל -ככלה המזנה תחת חופתה- נוראה.
הקב"ה כועס, רוצה להשמיד את העם, אבל ברחמיו הרבים, נענה למשה וסלח לעמו.
לא עוברים מספר חודשים והעם מתחיל להתאונן, סתם כך מרוב בטלה מתאוננים, אבל ה' ברחמיו כועס קצת ונרגע,
והנה עוברים עוד מספר ימים- והעם מתאבה לאכול בשר, הם רוצים שטיחים מקיר אל קיר,
הם רוצים אוסו בוקו וסטייק אנטיקרוט,- ושוב ה' כועס, אבל הוא הרי רחמן, הוא סולח.
העם בועט במתנת ה' ולא רוצה להכנס לארץ המובטחת, עכשיו הכעס גדול יותר, אבל הוא ברחמיו הגדולים מעביר על מידותיו.
כך בקרח, וכך בבעל פעור, ה' כועס קצת והרבה, אבל הוא הרי רחום וחנון סולח ומוחל.
בארץ המובטחת העם עובד לכל ע"ז שיש בסביבה וגם מיבא כמה.
ה' כועס מעניש קצת ומביא את המושיע, כך כל ארבעים שנה חוזר הסיפור על עצמו, ממש רוטינה.
נבנה בית המקדש ברוב פאר והדר מקום מרכזי בארכיטקטוה מרשימה, הכל היה יכול ללכת יפה ואפשר לעבוד את ה' ברווחה
אבל עם ישראל כדרכו בקודש, עשה עם המלכים שלו והכהנים, את כל הפשעים האפשריים כנגד ה'.
ה' ברחמיו הרבים שלח להם נביאים מתריאים כ400 שנה בסבלנות אין קץ וברחמים רבים,
עד שכבר אי אפשר היה- והחריב את ביתו והגלה את בניו.
לא עברו שבעים שנה והאלוקים ברחמיו הרבים סלח לבניו, ולמרות שהם רצו להתנק מהקשר איתו, כפי שמספר הנביא יחזקאל, הוא החזירם לארצם, ברחמיו הגדולים,
הבית השני גם החזיק מעמד מעל 400 שנה, למרות המתיוונים ולמרות המלכים המושחתים והאכזרים, עד החורבן הצפוי.
הגמרא אומרת, בית ראשון חרב בגלל גילוי עריות שפיכת דמים ועבודה זה, בית שני שהיו בה כל הרבה תלמידי חכמים טובים וחשובים למה חרב?
עונה הגמרא- בגלל שינאת חינם- בגלל שהעמידו על דין תורה, וכך עוד כמה דבריים חשובים מאד, אבל גם שוליים מאד.
עוברים כמעט שבעים שנה זמן גלות בבל הראשונה, והעם מצפה לגאולה, ופועל למענה בצורה אקטיבית, אבל ה' משום מה לא רחום וחנון??? השואה שהיתה אחרי המרד בר כוכבא, היתה שואה איומה.
אפשר להמשיך ולהמשיך ולמשיך עם גירוש ספרד פרעות מסעי הצלב פרעות ת"ח ותרפט והשואה הגדולה מנשוא.
איפה הרחום והחנון שאנו מכירים? הרי בחורבן ואחרי חורבן הבית בעיקר, כל היהודים היו צדיקים, משכימים ומעריבים לבית המדרש, עוסקים בתורה ובמצוות, כך לפחות אומרת ומספרת הגמרא והמדרשים.
על תור הזהב של יהדות ספרד אין צורך להרחיב, על צדקותם של יהודי אירופה בכל הפרעות שעברו צדקתם עומדת לעד.
אולי קרה משהו שאנחנו צריכים לתת עליו את הדעת, שהגלות הזו נמשכת כבר אלפיים שנה, למרות שבסך הכל אנחנו יחסית די בסדר ואולי לא לאורך כל הדרך?????
_________________
מודה ועוזב
החלק בכותרת שבסטגריים בהסכמת הכותב
תוקן על ידי עצכח ב- 16/12/2007 20:40:18
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2007 15:03 |
|
| |
לטעמי, הודעת הפתיחה של האשכול הזה משקפת הרבה מהחן ומהאופי של פורום עצכח.
כמעט בכל תחום בחיים, מגילת ראיות מהסוג שפרש ירוחם הייתה מובילה למסקנה חד משמעית: כל עניין ההבטחות, השכר והעונש הוא עורבא פרח. מעשיה ישנה לפתאים, מהסוג שמוצאים כמעט בכל דת וכת.
אלא שכאן, אנשים לקחו על עצמם משימה שמזכירה את המשחק "כן, לא, שחור לבן" - ניתוח המציאות, תוך הסתכלות אמיצה ומפוכחת בנתונים (להבדיל מהעוורון מרצון שאופייני לחוגים דתיים אחרים), מבלי לוותר על האקסיומה שמשה אמת ותורתו (בכתב ובע"פ) אמת. כמו במשחק ההוא, התוצאה היא מבנים לשוניים ומחשבתיים מסובכים ופתלתלים, שנועדו לעקוף את המגבלות שהשחקנים לקחו על עצמם. אין ספק שמדובר בהתעמלות אינטלקטואלית נמרצת מאד, לפעמים עד כדי קריעת גידים ושרירים של השחקנים. לצופה מן הצד, המופע הזה עלול להיות מקומם, כמו שהוא עשוי להיות מעורר התפעלות, אבל הוא תמיד מרתק.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2007 15:50 |
|
| |
דפל
מובילה למסקנה חד משמעית: כל עניין ההבטחות, השכר והעונש הוא עורבא פרח.
היות ואיני חושב שמה שכתבתי הנה יצירת אומנות- וככזה יצאה מרשותי ואין לי עליה בעלות, הנני להצהיר בזה כי לא לזה כוונו דברי אלא להפך,
אבל נחמד לראות שאפשר לפרש אותי בכל מיני אפשרויות, אני עוד עלול לחשוב שאני אומן
כאן יוחנן לא שכחתי
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2007 19:23 |
|
| |
ירוחם, למה אתה חותר?
האם כוונתך שאנו בסדר ואנו לא נגאלים אלא להיפך ולכן צריך לגלות איזה מניע 'נסתר' ולתקנו?
כנראה אנו לא בסדר. במשך כל הדורות היו כנגד אותם ה'בסדר' גם ההפך. היו במצרים ה'ערב רב', היו בזמן התלמוד הצדוקים והבייתוסים, ובהמשך תנועות ההשכלה והחלוניות כיום. גם אם אנו בסדר (אני לא בטוח...) אבל תמיד היה חלק מהעם שלא שמר תומ"ץ.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2007 21:11 |
|
| |
מאיר
כרגיל אתה מאיר נכון את הבעיה, אבל המבט שלנו הרי שונה במהתו, אני לא רואה את הבעיה כמוך,
הבאתי סקירה קצרה על פשעי עם ישראל הגדולים והעצומים, שעל כולם הושבנו.
ועל פשעי עם ישראל המחוירים לעומת הפשעים הללו, ועליהם לא הושבנו.
השאלה היא איפה, במה אנחנו פחות בסדר מאבות אבותנו?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2007 21:26 |
|
| |
ירוחם,
אם אני מבין נכון את שאלתך היא כך: מדוע פשעים שהיו בזמן יציאת מצרים כמו חטא העגל, מרה וכו' הקב"ה סלח והמשיך לגאול, לעומת זאת מאחרי חורבן הבית השני, אנו עדיין בגלות ארוכה ללא ארוכה כלל?
כמובן אקדים ואומר שאין אנו יודעים חשבונות שמיים. אבל יתכן לומר ובהסתייגות רעיון, שגאולת מצרים, בניית בית המקדש הראשון והשני ושאר התקופות שפרטת לעיל בפרוטרוט, היו גאולות זמניות, כלומר הן היו לתקופה. למרות שנגאלנו משעבוד מצרים יצאנו לגליות נוספות, בית המקדש חרב וכו'. לעומת זאת כאשר אנו מצפים לגאולה האחרונה והמושלמת, בניית ביהמ"ק השלישי, אנו צריכים להגיע לדרגה גבוהה יותר - מה שהספיק לאבותינו לא בהכרח מספיק לביאת גואל צדק.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2007 22:18 |
|
| |
מאיר
הבנת נכון- הסקת לא נכון (לדעתי)
בינו שנות דור ודור, אני עוקב אחרי ההיסטוריה של עם ישראל,ומסיק מסקנות מהן להוה.ולעבר ושואל את השאלות, בהתאם להבנתי האנושית
אתה עושה ספקולציות ומחשב את חשבונות הבורא, מה ראוי ומה לא ראוי מה צריך להיות, ולמה ה' עושה עשה , ויעשה,
המצווה היא -ללמוד את דרכיו, ולא לחשב את מחשבותיו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2007 22:45 |
|
| |
ירוחם,
כבר הקדמתי בדברי והסתייגתי שאין אנו יודעים חשבונות שמיים ובכלל זה גם מחשבותיו.
ודאי שמחשבתו של הקב"ה היא גם רצונו, הרי הקב"ה מושלם ודרכו ופעולותיו אינם מנוגדים לכאורה לרצונותיו. גם כאשר אתה לומד את דרכיו אתה בסופו של דבר מנתח ומנסה להבין את מחשבותיו, שהן לכאורה המניע לדרכיו שאנו רואים.
כאשר אנו רואים את דרכו ואנו לא מבינים, אין לנו אפשרות להבין ללא ספקולציות. נכון אין בכל תאוריה על מחשבותיו מאומה, אבל לסבר את האוזן אפ"ל. לכן הסתייגתי מראש מדברי דלעיל ואני מסתייג שוב וחוזר ואומר שהם בגדר רעיון בעלמא.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2007 06:52 |
|
| |
היה אפשר לומר שהדורות הקודמים נשארו בגלות כי הזניחו את מצוות יישוב הארץ, השקולה כנגד כל המצוות.
אבל זה לא מסביר מדוע נכשל מרד בר כוכבא - והרי גם הם רצו לקיים את מצוות יישוב הארץ!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2007 11:30 |
|
| |
כאמור אין לאדם רק מה שעיניו רואות, מכל המובנים,
אנו ראינו את התנהגותו של הבורא, בחמלה רבה וברחמים רבים, אל אף שהקציפו אותו עברו על תורתו עבדו ע"ז, ועשו את כל הפשעים האפשריים, אבל הוא סלח ומחל, כנדרש מקאל, שזה תפקידו למחול ולסלוח על הכל.
עד לרגע מסוים, והרגע הזה היה עם חורבן בית שני, ולאחריו הוא- אלוקים- כבר לא חזר להתנהגותו המקובלת הסלחנית והרחמנית.
והשאלה שלי, מה עשינו באותו ומאותו זמן, שהחרי אף הגדול הזה נמשך,נמשך ונמשך?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2007 14:10 |
|
| |
ירוחם
ומי אמר שהוא חפץ להעניש, אולי אנחנו מענישים את עצמנו?
אולי היו זמני פקידה שהעם - אילו קם ועשה - היה נגאל ואזלת ידו היא שגרמה לו והמשיך ולשהות בגלות? כלום בניין בית שני היה בנסים ונפלאות? והלא לא טובה הצהרת כורש מעוד הזדמנויות רבות שהיו לעם לחזור לארצו לאורך אלפיים השנים. מי עיכב את יהדות בבל בתקופת הגאונים מלעלות לארץ? מי עיכב את מגורשי ספרד מלברוח לארץ חמדה במקום לאמריקה ולאפריקה?
בנקודה אחת הפתעת אותי. לא חשבתי שאתה תכתוב שאנו עדיין בגלות. האמנם טובה בעיניך גאולת גדעון ממצב העם כיום?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2007 14:43 |
|
| |
אפתיע אותך הרבה יותר, לא רק שאני לא חושב שאנו נמצאים היום בגלות, אלא אני חושב שמעולם מעולם לא היה מצב עם ישראל טוב יותר מאשר היום, מכל הבחינות.
והוא הולך להיות הרבה הרבה יותר טוב
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2007 16:44 |
|
| |
ירוחם,
מתי הסתיימה הגלות?
(קבל אייקון על האופטימיות)
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2007 01:48 |
|
| |
"וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח", אה..
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2007 07:15 |
|
| |
לדעתי אין טעם בכלל לשאול את השאלה הזאת, שהרי בסופו של דבר כל אחד חוזר למקום הבטוח שלו-
לא ידוע לכם
בני הישיבות יגידו שצריך להתחזק בלימוד תורה
בבית יעקב יחדשו עוד חומרות צניעות
באהבת ישראל
"תיקון עולם"
כל אחד ימשיך בכיוון בו כבר נמצא
|
|
|
|
|
