האם אנשים אוהבים מסוגלים לבגוד

המודעות ליצר לא מונעת נפילה, היא מונעת לקיחת סיכונים. דיונים מיותרים בנושא מעידים על חוסר מודעות ליצר (כמו שכתבתי קודם).

האשכול הזה לא חידש לאף אחד דבר. כל אדם יודע שיש כאן איסור ושהוא מסוכן, ישנן גם הלכות שתפקידן למנוע את הסיכונים המיותרים וגם ספרי הדרכה. גם כשרוצים לחדד משהו שלא היה ידוע (אם יש כזה בנושא הזה), זה לא צריך לבוא דרך שאלות כמו "מה הסיכויים שגבר יבגוד" או "מי בוגד יותר", שאמנם מפיגות לנו את השעמום אבל לא מועילות.

אבגד, תסלח לי שאני מצטרף לדיון.

זה שלך האשכול לא חידש זה לא אומר שלאחרים הוא לא חידש. וגם אם הוא לא חידש, צריך להניח את הדברים על השולחן. הדיון בנושא גורם להפנים את מה שמסיקים ממנו.

אני מסכים שזה מפיג את השעמום, אבל עדיף להפיג אותו בדיון הזה מאשר בדיון על עיצוב שיער, כאן לפחות אפשר לצאת עם משהו ביד.

תוקן על ידי mzohar ב- 19/12/2007 18:40:44

זו בדיוק השאלה. עם מה יצאת ביד?


אמנם את הנזק שבלגיטימציה לעניינים האלו לא ניתן לאמוד - אך הוא קיים.

מזוהר, ברוך שובך! <אייקונים>

מסכים עד דבריך, ורק אוסיף לאבגד שאם הוא יתבונן בהודעות כאן באשכול הוא יראה שלא כולם מבינים כהבנותו את הנושא, ולא כולם יודעים את המניעים ואת דרכי ההתמודדות.

אבגד,

גבר ממאדים כתב את הרעיון בכללותו. החסימה מפני תכנים אינה עוזרת להמנע מהם. לפעמים דווקא ההסתגרות גורמת לריאקציה רבתית ברגע מסויים ולא צפוי.

אני לא יודע אם דווקא הדיון הזה הוא סמל ודוגמא לדיון שאפשר להפיק ממנו לקחים, אבל מכל דבר ומכל נושא אפשר ללמוד. בנושא הבגידות יש אלמנטים של אהבה, הקרבה, איפוק ישנם השלכות מרחיקות לכת. להסתיר את הנושא, זה לטמון את הראש בחול. צריך לדון בנושא ולדעת את דרכי ההתמודדות.

צריך לחנך למחשבה נכונה וישרה, לא לאטום את המוח מפני תכנים שצריך אליהם יחס חשיבתי ונזקקת התמודדות. ההתמודדות מגדילה את האדם. הצמצום כשמו כן הוא מצמצם את המחשבה. לפעמים גם הדיון עצמו ללא הפקת לקחים עוזר  ומסייע להתמודדות עתידית. ובכלל כל דיון מחשבתי הוא לגטימי.

לכן הדיון הוא ראוי בעיני לחלוטין בין אם יופקו לקחים ובין אם לאו.


גברבר, ברוך הנמצא! רק קפיצה קצרה...

זוהר


אני כתבתי את הדברים דווקא על הדיון הזה.

אמנם לא צריכים להתכחש אל הנושא ולברוח ממנו, אך גם לא צריכים לפתוח אותו לחינם - מפאת הנזק שבו.


כתבת "הדיון עצמו ללא הפקת לקחים עוזר ומסייע להתמודדות..."

אח"כ כתבת "לכן הדיון ראוי..."

לא הבנתי על מה בדיוק נשענת המילה "לכן".


דיון בנושאים מסוימים יכול להזיק, והסברתי.

אבגד,

יש לחלק בין דיון בתכנים אסורים שיכולים לגרות אדם לעבירה לבין דיון על עבירה שלא גורם לגירוי היצר.

הדיון בנושא הבגידה הוא דיון על התגברות על היצר, ישנו את הפן הפסיכולוגי מה גורם לאדם לבגוד. ישנו את הפן הרגשי, מה יהיו התוצאות של הבגידה בו ומה יהיו התוצאות בבת הזוג ובמשפחתו. אין כאן דיון שיכול לגרום לאדם גירוי לבגוד.

הנושא הוא לא חדש ולכן לא בטו שיוסקו כאן מסקנות. הדברים ברורים. אם ישנה טענה כלשהי ללגיטמיות הדיון היא אך ורק שזהו בזבוז זמן. אבל אני חושב שעדיין יש מה לקחת מהדיון גם ללא הסקת מסקנות וגילוי תובנות.

אם אדם יהיה מודע למציאות, בתת המודע הוא יתנהג אחרת. המסה הקריטית שגורמת לאיבוד שליטה צריכה להיות גבוהה יותר, סף הגירוי עולה. המודעות לבדה גורמת לאדם לפתח כלים נגטיביים להתמודדות עם היצר שיכול לגרום לבגידה. לכן כתבתי 'לכן'.

הדיון בנושא הוא לא רק על התמודדות עם יצר העריות (שבדיון עליו יתכן שיש צדק בדבריך מה רמת ההחשפות הרצויה). הדיון כמו שכתבתי הוא גם פסיכולוגי. מה גורם לאנשים לבגוד? לא תמיד רק היצר והתאווה, בד"כ בנוסף ליצר יש עוד דחיפה צדדית/עיקרית (חיי משפחה מתסכלים, דיכאון, חוסר סיפוק מבת הזוג וכו'). אם חברי פורום דנן שרובם בתקופת השידוכים יפנימו את הגורמים לבגידה, הם יוכלו בהשתיתם את ביתם ובפעולותיהם  העתידיות (אפילו אינסטנקטיבית), למנוע לתופעות אלו להתקיים.

זוהר


גם דיבור מיותר נגד היצר מעורר את היצר ונותן לו לגיטימציה, בפרט בעניינים אלה (הסברתי קודם בשם הרב דסלר, מובא בעוד מקומות).

המניעים אמנם לא אחידים אך גם לא סודיים ונשגבים.

אבגד,

א. אם כך אין ללמוד ספרי שמירת העיניים (לא שאני יושב באוטובוס עם קונטרסיו של הרב קאפח).

ב. אני טוען שדיון על בגידות הוא לא בהכרח דיון על היצר. לשיטתך כל דיון על נישואים ושידוכים הוא דיון על היצר.