האם רשאי גדול הדור להתחמק מאחריותו

בצלם אלוקים ברא את האדם= האיטואיציה הרוחנית של האדם הוא הוא הצלם, האדם החושב מגיע אליו, או הצלם מגיע אל האדם,

הבעיה שאת האיטואציה הטהורה מכסים, בחינוך, לדת מסולפת- כמו סגידה ותפילה לאנשים,-ישו- מוחמד- מתים- בבות,אדמורים. וכד'

 בעצם האלוקים הוא אחד ויחידי- אבל האנשים בקשו אלהים רבים.

בוגי
מנין לך שהרמב"ם היה אומר כדבריך.
נניח שאני הולך אחר הרמב"ם ואתה אחרי בן הקוץ (חידה - מנין הביטוי?)
גם אותו כבר מזמן עברנו

אבל נניח כדבריך, תסביר לי מדוע הרמב:ם היה סובר כיום כמוך.
בינתיים אני שומע ביטויים של התנשאות מצדך, עד כמה אתה מבוגר ולא הוזה וכו' בלי נתינת כיסוי.

בוגי,

אני רוצה לראות אם אני מבינה אותך, ולשם כך אשתמש במושגיך.

אם ברצוני להגיע לקפריסין אני אגיע לשם בטיסה (נניח כי זו הדרך היחידה) = אם ברצוני להיות בעלת 'צלם אלוקי' אגיע למטרה זו אם אשמע בקול האלוהים והנביאים היהודיים (או במילים אחרות השמיים שבתורה יובילו אותי למטרתי).

אני חולקת עליך במספר נקודות שהן הנחות יסוד אצלך, ואפרט:

א.  אתה מניח כי השמיים בתורה מובילים לצלם אלוקי.
ב.  אתה מניח כי יש מוסר אבסולוטי, שכותבי התורה זיהו אותו והוא ה "שמיים בתורה".

אני אומרת לא זה ולא זה.

האדם נולד עם טבע אנושי מסוים. כמו שלחתול יש טבע חתולי, וכמו שלאריה יש טבע ארייתי, כך לאדם יש טבע אנושי. רובנו נולדים עם חוש מוסרי פנימי. גם חיות נולדות עם חוש מוסרי פנימי, השונה מאיתנו. ידועה הגמרא האומרת שלולי ניתנה תורה, היה אדם לומד מחיות שונות איך להתנהג באופן מוסרי. מעטים הם האנשים שנולדו פסיכופטים. (יש גם כלבים האוהבים חתולים, לטבע יש לעיתים מוטציות מוזרות....)

אז יש לנו אינסטינקט לעשות את הדבר המוסרי.

החברה מכניסה אינסטינקט זה למסגרת תרבותית. בכל מקום בעולם, בכל חברה, נוצרו במשך השנים כללי התנהגות מקובלים. גם אצל היהודים.

יש מושג במשפטים הנקרא 'החוק הטבעי' - זו מערכת חוקי על המשותפת לכלל בני האדם, והיא עומדת מעל לחוקי המדינה.  והחוק קובע כי אם יש סתירה בין חוק המדינה לבין החוק הטבעי, החוק הטבעי גובר.  למשל, אדם לא צריך לתת שיהרגו אותו, מותר לו להגן על עצמו, גם אם באותה מדינה הגנה עצמית הוא דבר אסור. נקודת המוצא היא, שיש חוקי מוסר אוניברסאליים. האדם זיהה חוקים אלו וכתב אותם. חוקי התורה אינם מקוריים, באופן כזה או אחר הם מוזכרים גם בתרבויות שקדמו למתן תורה.

החוק הטבעי, לצורך הענין, שווה אצלי למה שאתה קורא לו בשם "שמיים".

והמחלוקת שלי איתך היא כי אתה טוען כי השמיים נמצאים בתורה, ואני אומרת כי התורה מכילה רק חלק מהשמיים, וחלק אחר מהשמיים, לא רק שמשמיטה, אלא מחריבה.

לא השמיים שבתורה מובילים לצלם אנוש, אלא החוק הטבעי.

ובכל זאת.  יצירות מופת של עשרות דורות של מחפשי אמת, של תלמידי חכמים, לא הולכות ברגל. מאות אם לא אלפי חכמים ישרים ואמיתיים חיפשו את השמיים שבתורה.  האם נכון וראוי להתעלם מיצירותיהם? האם לא ראוי יותר לברור מבין יצירותיהם את השמיים האמיתיים, נקיים מהשפעות פאגניות מקומיות,  ולשלב אותם עם החוק הטבעי - ובכך להיות 'אור לגויים'? אולי?

אם לחזור מהשמיים לנושא האשכול.

לדעתי עצם נושא האשכול מוטעה לחלוטין.
פותח האשכול שואל האם רשאי גדול הדור להתחמק מאחריותו.
פותח האשכול מחליט מהי אחריותו.הוא לא נותן קרדיט לגדול הדור להחליט מהי אחריותו.
אולי אחריותו היא דווקא לא להתפלל?
 
ממה נפשך אם הוא לא גדול הדור אז אין כלל שאלה כי תפילתו לא תועיל יותר מתפילת כל אחד.
ואם הוא אכן גדול הדור האם אין אתה סומך על שיקוליו באשר למהותה של אחריות?

וכעת לדבריה של לעוף ברוח.

היא,בעקבות ההגיון המוזר של פותח האשכול, הרחיקה לכת עוד יותר בחוסר ההגיון של הדברים.
אם גדול הדור לא התפלל סימן שהוא לא האמין שיש למי להתפלל.!!!!
כלומר לדעתה,מעצם העובדה שהוא לא התפלל אפשר להסיק שהוא חי בשקר כל ימיו.

לעוף,לדעתי יש קשר בין דברייך בסיום האשכול לבין דברייך הקודמים.

את בעד מוסר טבעי שמסתמך על ההגיון האנושי.
הנה התוצאה של ההגיון שלך.
תארי לך שהיית מחשידה מישהו בעברה חמורה על סמך הוכחה כל כך מופרכת.
בשביל זה צריך את המוסר שבתורה שהעלה את עמינו לרמה מוסרית הכי גבוהה וכך נמשיךבעז"ה עד בוא גואל שאז תמלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.

 צענערענע----וכך נמשיךבעז"ה עד בוא גואל שאז תמלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
 

האם את לא מרגישה באיזה שלב, כי המנטרה הזו, שאת מצטטת, -מצטטים כבר כאלפיים וחמש מאות שנה, וזה בכלל לא הצליח, לפ דעת אומרם,
 
הגמרא אומרת שאם אדם עוסק במלאכה מסוימת או ענין מסוים חמש שנים ולא רואה פירות במעשיו, שוב לא יצליח לעולם בזה,
 
אלפיים וחמש מאות שנה, לא מספיקים, להוכיח כי הדרך של המנטרה, והיעד לא נכונים.???

_________________

מודה ועוזב