| נשלח ב-19/12/2007 10:42 |
 |
| |
הלכת שנאת הגויים-מורים כן?
רש"י בראשית פרק לג פסוק ד:
''אמר ר' שמעון בן יוחאי הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב".
מקורו בספרי במדבר פיסקא סט ד"ה או בדרך).
אותו המאמר מופיע גם בילקוט שמעוני תורה פרשת בהעלותך רמז תשכב
"והלא בידוע שעשו שונא ליעקב".
כשאלה ללא הלכה.
לפי המהר"ץ חיות (דרכי משה, כל כתבי כרך א עמוד תעט):
"מבאר בפירוש דגם על אגדה נופל שם הלכה".
מהי הלכה?
"פי' הלכתא דבר שהולך ובא מקודם ועד סוף, או שישראל מתהלכים בו".
(ערוך ערךך הלך)
מהי ההלכה בשנאתו של עשו?
האם שהשנאה היתה מאז ומתמיד או שישראל חשבו כך מתמיד?
הרב פיינשטייו כותב (שו"ת אגרות משה חושן משפט ח"ב סימן עז)
"וכבר אמרתי על הלשון שהביא רש"י בפי' החומש פ' וישלח (ל"ג, ד') על קרא דוישקהו ארשב"י הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב דמה שייך זה להלכה, דהוא כמו שהלכה לא משתנית כך שנאת עשו ליעקב לא משתנית דאף אלו שנוהגות באופן טוב שנאתן גדולה בעצם ...".
ואילו הרב וולדנברג כותב (שו"ת ציץ אליעזר חלק יג סימן יב):
"...הרבה גרוע מזה עוד כותב במקו"א בתשובתו שם (בד' ד' ע"א). דאחרי הכשרת הקרקע בגינוי האומה הישמעאלית, הוא מגיע אל יעודו וכותב וז"ל: לא כן אומת הנוצרים שמלבד שהם חכמים גדולים וחוקרים תמיד אחר האמת ועל פי עומק חקירתם וחכמתם מצאו שאין עלינו אשם בהיותנו מתחזקים לשמור תורת אלקינו בידינו, עוד זאת שבאמת יודעים ערך תורתנו הקדושה וחכמת חכמי התלמוד ואנו והם משולים לשתי נטיעות יונקות מגומא אחת ומעולם לא יתלוצצו על תורתנו ומנהג תפלותינו מצד עצם התפלה והעבודה חלילה לחכמים גדולים כחכמי הנוצרים אלא אם יקרה התלוצצות היא על רוע סדר הנהגתנו בכל מעבדינו ובפרט בבתי תפלתנו וכדומה לו עכ"ל.
שומו שמים למקרא מה יפית כזה לאמונת הנוצרים וחכמיהם מפורש יוצא וללא כל בושה, מפי בעל התשובה, ולגנות לשם כך בצד את רוע סדר הנהגתנו בכל מעבדינו ובפרט בבתי תפלותינו? ושאנחנו האשמים כביכול בזה ועל כן באה עלינו הצרה שקורה שמתלוצצים עלינו? השכח דברי רשב"י מובא ברש"י פ' וישלח (ל"ו - ד') האומר: הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב. והלא אבן מקיר תזעק על כך, על שרשרת ארוכה של מאות בשנים מעינוייהם השטניות לאלפי רבבות מבני ישראל שאשמתם היחידה היתה דביקותם באמונתם ובתורתם, ומשריפת בתי - מקדשנו התלמודיים אשר איה שוקל ואיה סופר שיוכל להשמיענו ולפרט לנו מאת /את/ אשר עוללו לנו, הלזה יקרה מקרה של התלוצצות? או כפי שמוסיף בדבריו שם לסנגר על איזה מנגדים מהם? שהיה זה מפני שראו בספרנו כמה דברים נגד הגוים וכו'? ומהו זה שכותב: שחכמיהם חוקרים תמיד את האמת? האומנם ככה? ובכלל המותר לקרוא קילוס לחכמיהם? ואיה האיסור של לא תחנם שישנו בדבר? (יעוין ברמב"ם פ"י מה' ע"ז ה"ד). ויתירה מזאת עשה לנו בעל התשובה הזה, שהפך את הקערה על פיה, שבכאן הוא שם חושך לאור, ואילו לעיל מיניה בדבריו (בד' ב' ע"ב) הוא שם אור לחושך ומגנה ולועג לצורת התפלה שלנו בתי /בבתי/ הכנסת וכותב וז"ל: ואם בחוש השמע בשמעו קול בוכים או קול עורב ובפרט בבתי כנסיות אם הש"ץ קולם מגונה בצעקות ויללות בלי סידור וישוב והנהגה פעם יצעוק כיענים במדבר פעם ישפיל קולו בחשאי כגנב הנמצא במחתרת וכו' הן כל אלה מצטערת הנפש צער גדול ונקראים בזיון הנפש עכ"ל ומשוה שם את צער הנפש בזה כצערה - להבדיל - כששומעת קול עגבים בבתי - מקודשים כיעו"ש. וכל זה משום אהבת המוסיקה - הנוצרית שמחבבה בדבריו עד לאחת? רחמנא ליצלן מהאי דעתא. והעולה על כולנה הע"ז בשיתוף ח"ו, רצוני לומר, על זה שמשוה ומעמיד אותנו בשורה אחת עם הנוצרים ואומר לדבק רע כזה טוב, כאילו ח"ו אנו והם משולים לשתי נטיעות יונקות מגומא אחת? אוי לעינים שכך קוראות דברים צורמים כאלה יוצאים מפי רב שכזה? ממש כל כולי רותח מזה, ואינני מוצא מנוח לנפשי. האם ניתן ללמד עליו זכות ולומר שכתב את דבריו רק מפני דרכי שלום ובגלל היותו מקורב להאפיפיור ולגדולי רומי ובישופיהם? (יעוין בספרו נחלה לישראל), ולשם מה היה הכרח להדפיס זאת?
האמנם כל גוי הוא שונא? וכל גוי הוא עשו?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 19/12/2007 10:49:07
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2007 11:37 |
|
| |
א' שוחטמן בסיני, כרך קח, עמ' קפד, סבור כי המילה 'והלכה' היא פתיחה לא נכונה של "והל'", שהיה במקור קיצור של 'והלא', כבמקבילה שבילקוט. הוא מצביע על מאמרים אחרים של רשב"י הבנויים בסגנון של "והלא... אלא...". המילה "היא" ('והלכה היא') נוספה בפירש"י ואינה בכתבי יד ודפוסים ראשונים. דבריו נראים, והמשפט כולו מתוקן יותר בדרך זו. כל הדרשות וההסברים על תוקף ה'הלכה' שנאמרה כאן, הם על דרך דרוש (וקבל שכר? לא נראה לי. השנאה לאומות העולם בספרותנו היא לטעמי תגובת נגד לשנאת ורדיפות הגויים, ואינה מובנית. והדברים ארוכים, ולא באתי אלא להעיר על המקור שפתח בו בעל האשכול).
_________________
רודולף
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2007 12:02 |
|
| |
אני לא נכנס לענין ההלכתי- כי אין מצוות עשה של שנאת גויים, יש את הענין האישי של כל אחד באופן פרטי,
והשאלה שאני שואל, אדם בעל ערכים טרומיים של אהבת הזולת ואהבת כל אדם באשר הוא, של כל הנברא בצלם, כולו רצון טוב לעזור, ולהיטיב אם זולתו.
הנה מתברר לו, כי יש אנשים רעים ומושחתים, ששונאים אותו בגלל שהוא, הוא-.
האם הוא צריך לשנות את אופיו הטוב והערכי? לעבוד על עצמו ולא להיות בחור טוב? וכל זה בגלל האנשים הרעים?
כלומר הם מצליחים לשנות את אופינו ודרך התנהלותנו הערכית?
הפועל היוצא מכך, כי אנחנו בעצם מריונטות בידי אנשים רעים, שקובעים לנו איך להתנהג
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2007 13:28 |
|
| |
<"האם הוא צריך לשנות את אופיו הטוב והערכי?">
אופיו הטוב ישתנה מבלי שירצה-כתגובת פנים אל פנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2007 14:09 |
|
| |
| נישטאיך כתב: |  |
האמנם כל גוי הוא שונא? וכל גוי הוא עשו?
|
|
לא כל גוי הוא שונא. תלוי במעשיו.
ויקרא כ"ה ל"ה:
"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ:"
רש"י שם:
"גר ותושב - אף אם הוא גר או תושב ואיזהו תושב כל שקבל עליו שלא לעבוד ע"א ואוכל נבלות:"
רמב"ם הלכות מלכים פ"ח:
"כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם:"
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2007 15:19 |
|
| |
תנישטאיך
רק אם הוא יתן לאנשים רעים לנהל לו את החיים, ואת צורת התנהגותו, התנגדות לזה תהיה מאד קשה אבל אפשרית.
תוקן על ידי ירוחםשם ב- 19/12/2007 15:19:46
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2007 15:36 |
|
| |
שטיינר: יישר כוחך, גם לי היה ברור מייד שהמילה "הלכה" היא טעות סופר אבל לא היו לי תימוכין.
השנאה היא סיפור עצוב. זה מתחיל משנאת חינם (של גויים כלפי יהודים, למשל), אבל אז ליהודים כבר יש הצדקה לשנוא את הגויים (שהרי הם שונאים אותנו), ואז כותבים בתלמוד "הלכות שנאת גויים", וגויים חדשים - בדור הבא - קוראים ומזדעזעים, ואז כבר יש להם הצדקה לשנוא את היהודים - הפעם כבר לא בחינם (שהרי הם שונאים אותנו), וכן הלאה. בדורנו, כל אחד שירצה לשנוא - בין אם ירצה לשנוא יהודים או לשנוא גויים - יצליח למצוא לכך הצדקות.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2007 16:36 |
|
| |
אראל
השנאה היא סיפור עצוב. זה מתחיל משנאת חינם (של גויים כלפי יהודים, למשל),
למה שנאת חינם? יעקב סידר חזק את עשיו הגוי פעמיים, ולא להפך.
מי גורש מהבית כמו כלב? לא ישמעאל?
תוקן על ידי ירוחםשם ב- 19/12/2007 16:50:38
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2007 07:13 |
|
| |
ירוחם.
שנאה גזעית היא סיפור עצוב. כי היא מתחילה משנאה לשם סיבה, ובד"כ משלם את המחיר האינו אשם, יהודי אשכנז בזמן מסעי הצלב נרצחו מפני שלפני אלפיים שנה היו יהודים שהיו קשורים למיתתו של יש"ו, כאשר ברור שאין לנרצחים קשר לדבר, עם הזמן שוכחים את הסיבה הראשונה לשנאה וזוכרים רק את פעולת התגמול, למה שעם ישנא עם מפני שישמעאל גורש מהבית כמו כלב לפני אלפי שנים, מה לנו ולו?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 20/12/2007 7:14:55
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2007 12:03 |
|
| |
נישטאיך
תגובתי היתה רק למה שכתב אראל, ק4צת בציניות וקצת בהומור.
לגופו של ענין חז"ל מיחסים את מלכות רומי קראי הותיקן לעשיו, מי כמוך מכיר את המקורות, אולי הגויים הרגו ביהודים, לא מפני שהרגנו להם את האלוהים, אולי יותר מכיון שנתנו להם אותו.
הפלישתינאים והערבים מיחסים את עצמם לישמעאל- כי גם אותם , גרשנו.
שנאה אינה צריכה סיבה, קודם שונאים אחר כך מוצאים סיבה, את זה למדתי בתורה
בראשית פרק ד
ח) וַיֹאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בּהְיוֹתָם בּשּדֶה וַיּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיּהַרְגֵהוּ
מה הוא אמר לו? התורה אומרת - אם שונאים- מה שאומרים כבר לא משנה
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
