|
|
| נשלח ב-29/12/2007 20:44 |
 |
| |
[השכן,
עניין של ניקוד, שהוא כידוע מאוחר לכתוב (והנוסח בתרגום השבעים מתאים לפירושי). בכל מקרה, את הסיבה לבחירה הפרשנית הזו, מבחינתי, הסברתי בפנים...]
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2007 21:13 |
|
| |
השכן
המילדות היו מילדות את נשות העם העברי, לא בהכרח שהם עצמן היו עבריות. ודווקא יש עדיפות לסברה שהם היו גויות - אחרת מה פתאום פרעה חושב שהם יהרגו את הילדים היהודים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 07:28 |
|
| |
אמשלום,
הפירוש יכול להיות נפלא, רק שאינו פירוש הפסוק. הוא פירוש לטקסט שחיברת בעצמך.
הניקוד שבידינו נתון. לבנות פירוש על סמך ניקוד לא קיים זה כמו לבנות פירוש על סמך מילים לא קיימות. אחת ממכשלות מתקני נוסח המקרא, חז"ל כבעלי הביקורת, היא בזאת. קודם מספרים לנו שמה שכתוב כלל לא כתוב, כי כתוב משהו אחר. אחר כך מפרשים את המשהו האחר.
לפעמים, הפירוש מזמין את ה"תיקון" לטקסט. היינו, הפרשן מחפש תוכן מסויים בטקסט, וכשזה איננו, הוא מעקם את הכתובים.
[אגב, ענין זה יכול להיות "מדרש" נאה, כשבדרך כלל אנחנו מתיחסים להגדרת "מדרש" ככוללת הרחבה של התוכן הפשוט. אבל פרשנות... נו במת]
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 07:48 |
|
| |
[השכן,
לא הבנתי - אתה טוען שהפרשנות שלי אינה פשט הכתוב?
אם כן, אז -
א. ההגדרה ל"פשט" אינה חד-משמעית (ובמקרה זה, יש בהחלט "פשט" רב משמעי, כפי שהסברתי מתה"ש בנוסף לטענת מזוהר לעיל המובססת על הסיפור עצמו).
ב. גם אם אין הדברים שלי בגדר "פשט", מה בכך? אם המדרש קוהרנטי, בעל משמעות ותוקף ויש בו חן ספרותי, איני חושבת שזה רלוונטי. (עכשיו אתה צריך לבדוק האם המדרש שלי עומד בקריטריונים אלה בעיניך, ואם לא, זכותך המלאה לא לאהוב אותו...)
אגב, איני מסכימה כלל להגדרתך מהו "מדרש", ואולי אדרש לכך כשזמני יהיה בידי.]
תוקן על ידי אמשלום ב- 30/12/2007 7:50:17
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 08:21 |
|
| |
עד שתידרשי למדרש:
כתבת לעיל שהאמירה שהמילדות לא היו עבריות, היא דרך פרשנית. אולם זו מבוססת על קריאה אחרת בטקסט. אני טוען, שקריאה אחרת בטקסט אינה פירוש הטקסט. היא לא אסורה - ההיפך, היא מדרכי המדרש, שהעשירנו בפירושים נאים ומסרים חשובים. אבל אינה פשט.
למה הדבר דומה? [דוגמה מפרשת השבוע שעבר]. כל ילד שהתחנך בגן דתי יודע, שבתיה בת פרעה גידלה את משה. אין לי בעיה עם חז"ל, שראו ב"בת פרעה" את בתיה. גם לא עם הגננת שנותנת שם ואישיות לאשה האלמונית שבסיפור. מותר לקרוא במקום "בת פרעה" - "בתיה". אבל זה אינו הפשט, כי זה לא כתוב שם...
2
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 09:53 |
|
| |
לא הבנתי למה הניקוד שלפנינו סותר את הפרשנות שהמילדות היו מצריות?
המילים "למילדות העבריות" יכולות להתפרש כ'מילדות עבריות', כמדרש חכמים בסוטה יא, ב, ומאידך כ'מילדות את העבריות', כמו שמצאנו 'האדם האוכל הבוסר' בירמיה לא, כט, ולפי זה נשארת זהותן של המילדות פתוחה.
הדעה שהמילדות היו מצריות קדומה מאוד. כך דעת פילון ופלוויוס בקדמוניות ב, ט, ב ובמדרש תדשא פרק כא, וכן בין הפרשנים המאוחרים, כשד"ל, מלבי"ם ועוד.
שתי השיטות בוארו בהרחבה אצל נחמה ליבוביץ, עיונים חדשים לשמות, עמ' 29.
_________________
רודולף
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 12:12 |
|
| |
מיכה
"המילדות היו מילדות את נשות העם העברי, לא בהכרח שהם עצמן היו עבריות. ודווקא יש עדיפות לסברה שהם היו גויות - אחרת מה פתאום פרעה חושב שהם יהרגו את הילדים היהודים."
על קאפו שמעת?
על אנשי שמאל יהודים שמסרו אינפורמציה למחבלים או מחסה, לביצוע פיגוע המוני קראת?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2007 22:21 |
|
| |
ירוחם
התכוונתי רק שיש מקום לסברה השניה.
השכן ואמשלום
אפשר בבקשה להבין מה הקשר בין הניקוד לפירוש של המילדות העבריות?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2007 00:06 |
|
| |
והיה אם לא יאמינו לאות הראשון יאמינו לקול האחרון וכו השאלה האם לשון והיה הוא ממקום של אפשרות .היתכן שהקב"ה מסופק ?וואפשר לומר שהאפשרות להאמין או לא קשורה למדרגה רוחנית. וזה תלוי בחירה כידוע
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2007 06:54 |
|
| |
[מיכה,
למיילדות - כשהל' בפתח, קריאת המילה היא כעין "להמיילדות העבריות", כלומר המיילדות הן עבריות. כשהל' בשווא (או בחיריק, לפני שווא ובמקומו), הכוונה היא לסמיכות בין "מיילדות" ל"עבריות" ולכן פירוש הצירוף הוא "למיילדות של העבריות".]
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2007 09:23 |
|
| |
[כמו שכתבתי לעיל, גם במיודע - 'המילדות העבריות', ניתן לפרש 'המילדות את העבריות', ואין כאן כל דרש, דוגמת 'האדם האוכל הבוסר'.]
_________________
רודולף
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2007 12:48 |
|
| |
באשכול הסמוך מתנהל דיון עם מותר ללמד נשים תורה, איני פוסק אם מותר, אבל ללמוד מהן ודאי מותר, המשך לימודה של אם שלום. בענין בת פרעה-בלבד- עינתי שוב בפרשה לפי דבריה.
הרחיצה של בת פרע ביאור עם נערותיה,פתאום לא נראית לי כה תמימה, של סתם יום כיף עם הנערות, ליאור שבכל הממלכה המצרית היה ידוע כי כל הנשים זורקות את ילדיהם ליאור, זה לא כל כך מתקבל על הדעת שהיאור נשאר מקום בילוי מקסים לבת המלך.
הדבר נראה יותר כהפגנה של בת מרדנית הומנית כנגד אביה הרודן העריץ,
היא קוראת לו משה- כי מן המים משיתיהו- כששאלו אותה הרי בהמשך, מי זה הילד הזה? מאיפה הבאת אותו? היא אמרה מן המים משיתיהו, כלומר כנגד הציווי האכזרי של אבא- פרע. כולם בארמון וברחוב ידעו כשקראו את הילד משה- הנה הולך הצפצוף על דברי המלך, תמיד כשבת פרע רצה אחר משה בארמון ובחצר וצעקה -מ ש ה !!! פרע ידע הנה זה שמן המים -הרף ציווי מפורש שלו- משו אותו, והיה לנס ודגל, כנגד העריצות.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2007 12:53 |
|
| |
ירוחם,
תודה על הפיתוח. אני חושבת שהדברים נהדרים!
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2007 12:58 |
|
| |
ירוחם
יפה, אך האם נראה לך שבמלכות כמו של פרעה זה היה אפשרי?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2007 13:47 |
|
| |
בעל
היופי בתורה שאפשר לדרוש בה, לדעתי לכן היא נכתבה,לדרוש בה. הסיפור לעצמו, הרי לא מעלה ולא מורידה מאומה, מזה שאתה צריך להקפיד להגיד תזכרו, ולהדגיש חזק את ה ז. בתפילה.
יש בתורה גם רעיונות כאלה- אם זה נשמע הגיוני, יש רעיונות פמיניסטיות - אכזיריות והומניות, הכל יש בתורה שלנו.
לגופו של ענין, בהחלט אפשרי- עובדה- שהיא קרא לו משה- מן המים משיתיהו-, הרי בעצם היא יכלה לקרא לו רק משה, ולשמור לעצמה את מקור השם, אבל היא אמרה, שכולם ישמעו, רודנותו של פרעה לא היתה כה מוחצנית, כפי שהיא נראת , ראה הרמב"ן בתחילת הפרשה על הווה נתחכמה לו. ראה בהמשך שעבדי פרעה מפנים את תשומת ליבו לאבדן מצריים, ומפנים תשומת ליבו של פרעה להשפעתו של משה על כלכלת מצריים ועוצמתה.
|
|
|
|
|
