שמות

שמות פרק א  (יד) וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפרך.

כמה יפה ונכון ואמיתי אומר על זה הזהר

זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף כז עמוד א

כגוונא דא אמרו מארי מתניתין וימררו את חייהם בעבודה קשה בקושיא, בחומר בקל וחומר, ובלבנים בלבון הלכתא, ובכל עבודה בשדה דא ברייתא, את כל עבודתם וגו' דא משנה, אם תייבין בתיובתא אתמר בה

(יט) וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ:

המילדות אומרות לפרעה כבוד המלך החוק הזה שאתה מצווה אותנו לעשות. אינו חוק שויוני-לא עומד במבחן בג"ץ- כי הנשים המצריות חיות, עליהם הרי לא חל החוק הזה, ולכן לא קיימנו אותו. אז אומר פרעה אם כך נשנה את החוק. 

ויְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן:

לשון החוק היה חד וברור האמנם זה היה אמנם לשון החוק. אבל תורגם בפועל לשפת הגויים

אונקלוס    ופקיד פרעה לכל עמיה למימר כל ברא דיתיליד ליהודאי בנהרא תרמוניה וכל ברתא תקימון:

(א) וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי:
(ב) וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים:

התורה מקפידה לספר לנו שמושיעם של ישראל שהוציא אותם ממצריים נתן להם את התורה ואלוקים דיבר איתו פנים אל פנים נולד כמו כל אדם אחר, כמוני וכמוכם מיחסים של גבר ואשה.

רש"י  אם כן כשנתעברה ממנו היתה בת מאה שלושים וקורא אותה בת לוי:

הרש"י הזה מעניין- מה שמפריע לו שהפסוק קורא לה בת לוי? זה שאשה יולדת בגיל ק"ל לא מפליא אותו. שרה ילדה בגיל תשעים איזה עניין עשה ועשו ממנה.

שמות פרק ד  (יא) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי יְקֹוָק:

מה ענין הפקח אצל בעלי המומין?  כנראה שלהיות פקח לפעמים זה מום גדול.

השאלה המטרידה משה אומר לה' פעמים רבות. לא איש דברים אני.אני כבד פה ולשון וכד', הוא הרי יותר מרומז לה'. אתה אומר מי שם פה לאדם? נו נו עשה משהו. אלוקים עושה את עצמו לא מבין את הרמז. למה ה' באמת לא ריפא אותו?
אלוקים לא רצה שמשה יוציא את בני ישראל ממצרים. בכח הדיבור הנאום והשכנוע והדמגוגיה.

(מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק כב)
ושנא את הרבנות אלא שהרבנות קוברת לבעליה ואבק מלכות קשה. וכן הוא אומר וימת יוסף וכל אחיו (שמות א' ו') והלא יוסף היה הקטן שבהם אלא שהרבנות קוברת לבעליה ואבק מלכות קשה. וכן הוא אומר ויעבדו העם את ה' כל ימי יהושע [וגו'] (שופטים ב' ז') והלא יהושע היה קטן שבהם אלא שהרבנות קוברת לבעליה ואבק מלכות קשה. וכן הוא אומר [ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עומדים (מלכים א' י"ב ו') והלא שלמה היה קטן שבהם אלא שהרבנות קוברת את בעליה ואבק מלכות קשה:

וימת יוסף וכל אחיו: למה מת יוסף קודם לכל אחיו ? שלא יאמר הוא אם אחיו מתים תחלה הרי לקח הקב"ה אחי שמכרוני מביתי וקברתים (מדרש)

וימת יוסף וכל אחיו: וכי כל השבטים מתו כאחד והלא לוי האריך ימים יותר מכולן אלא כיון שמת יוסף ראו השבטים עצמן כאלו הן מתים למה שלא הניח כבודו לא לאחיו ולא לבניו (מדרש הגדול)

פרו וישרצו:  שמעון בן לקיש פתח בו בה' בגדו כי בנים זרים ילדו עתה וכו' אתמהא מהוא בנים זרים ילדו אלא שלא מלו את בניהם וגידלו להן בלורית כתיב ובני ישראל פרו וישרצו הכתוב עשה עשם שרצים בשביל שמשכו להן ערלה וגידלו להם בלוריות. בה' בגדו וגו' עתה יאכלם
(מדרש),

במאד מאד: שני פעמים אמר ר' יוחנן שכך הן עתידין לפרות ולרבות לעתיד לבוא דכתיב ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה (מדרש הגדול)
ב"ה שמתקיים היום,


ותמלא הארץ אתם: שנתמלאו בתי טאטריאות ובתי קרקיסאות מהם, מיד גזרו עליהם לפרוש מן המטה (כלומר המצרים הרגו בבניהם, כאילו פרשו מן ההיזדווגות = מיטה)
(תנחומא ישן שמות)
(כמו היום הנאור לא רוצה להוליד כי לא יהיה זמן לטאטריאות וקרקיסאות)
 
ויקם מלך חדש: רבנן פתחין פתתא להאי קרא בה' בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם ללמדך כשמת יוסף
הפרו ברית מילה אמרו נהיה כמצרים מכאן אתה למד שמשה מלן ביציאת מצרים וכיון שעשו כן הפך הקביה האהבה שהיו המצריים אוהבין אותן לשנאה שנאמר סג הפך לבם לשנוא עמו להתנכל בעבדיו לקיים מה שנאמר עתה יאכלם חדש את חלקיהם מלך חדש שעמד וחדש עליהם גזרותיו (שמו"ר פ"א ח)


מספיק להיום' כדאי לכולנו לעיין בדבריהם העמוקים,
שבוע טוב לכולם
max