בזמנו כתבתי על ספרה האפולוגטי של אסתר פרבשטיין, "בסתר רעם",
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=470017
שכדי להצדיק מעשה שהיה מוצדק לפי ההלכה, אך הוא לא היה התאים למשב הרוח של זמננו, היא המציאה הלכה ושינתה את המציאות ממה שהיתה.
קשה לי ל"התחבר" עם אותם המנסים להנדס את המציאות שהיתה "פעם",אף שהיו ומצבים ותנאים "תת אנושיים", כדי שיתאימו "לפי הספר", לדרישות ותנאי זמננו, כאשר ברור שבמציאות היו הדברים שונים.
ההלכה היא:
"נשים שאמרו להם עובדי כוכבים תנו אחת מכם ונטמא ואם לאו הרי אנו מטמאים את כולכם יטמאו את כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל". (משנה תרומות פרק ח משנה יב).
"תני סיעות בני אדם שהיו מהלכין בדרך ופגעו להן גוים ואמרו תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו הרי אנו הורגין את כולכם אפילו כולן נהרגין לא ימסרו נפש אחת מישראל ". (ירושלמי תרומות פרק ח ה"ד).
וכי למה שלא ימסרו להם נפש אחת, אם מסירתו תציל רבים?
"שכל המאבד נפש אחת מישראל - מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מישראל - מעלה עליו הכתוב). כאילו קיים עולם מלא". (סנהדרין דף לז עמוד א
איני מסוגל אפילו לחשוב מה היה עושה אדם "רגיל", שצריך להחליט אם לתת אחת או לתת את כולן.
האם הוא היה אומר: אני לא אתן לכם אפילו אחת, גם אם ע"יכ אגרום שתקחו את כולן, האם הוא היה אומר כן, גם כשבין ה"כולן" נמצאות אמו, אשתו או אחותו?
או שהוא היה מחליט; שאף שלפי ההלכה עדיף שכולן יטמאו, ישנן נסיבות "להקל", ויגיש להן אשה אחת, שהוא בטוח שהיא זכות גדולה לה להיות ה"קרבן" שיציל את "טהרתן" של המשים הצנועות והטהורות.
היו שנאלצו לתמודד עם בעיות דומות לאלו בכל יום.
בעת הסלקציות בגיטאות של זמן השואה, הוטל על היודנראט לספק לגרמנים נתונים דמוגרפיים ותעסוקתיים של אוכלוסיית הגיטו, להכין רשימות של המיועדים למשלוח, ולארגן את היהודים למשלוחים למחנות המוות
כל שיכלו זה לנסות ולהציל מה שיותר אנשים.
בזמנים אלו היה ברור למועצות היהודיות כי מן הנמנע הוא להציל את אוכלוסיית הגיטו כולה, והיו ששכנעו את עצמם כי אם הם ימלאו את רצון הגרמנים ויארגנו את משלוח הזקנים והחולים למחנות, יגדלו סיכוייהם להציל את האנשים הצעירים והבריאים.
במאמר שכתבה פנינה פייג (שנה בשנה תשנ"א עמודים 321-341 מהדורת אינטרנט
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/feyg-2.htm
היא בחנה את הפסיקות הרבנית שהיו בשמונה מקומות.
מסקנתיה:
הפסיקות היו שונות. ואי אפשר לכלול את שמונת המקומות בקטגוריה אחת, מפני שהתנאים היו שונים,
תוקן על ידי נישטאיך ב- 25/12/2007 14:24:46
