חילקתי בדברי ואולי לא מספיק חד בין שני סוגים של הרתעה מעבירה.
א. הפחד מהעונש. אדם יפחד לעשות מעשה שיתן לו הנאה הרגע בעוד שברגע הבא יהרגו אתו בגינו.
ב. חומרת המעשה עצמו. לאתם יש רתיעה פנימית מלעבור קווים אדומים. אדם שחצה קו של אכילת חזיר לא יחצה קו של חילול שבת, ואם חצה את הקו האדום של חילול שבת, עדיין אינו מעז לעבור על ג' עבירות החמורות.
אני טענתי שאפקט ההרתעה שכתבתי בצד א' לא קיים כלל ב'יהרג ואל יעבור'. אין לו פחד מעונש מצד זה שהוא היה צריך למסור את נפשו.
הצד השני הוא הרתעה בגדר של קו אדום פסיכולוגי. אני מסכים שזה מגביר את מנגנון ההרתעה הפנימי של האדם בקשר לחומרה מפני המעשה. אבל זו אינה הרתעה פיזית אלא פסיכולוגית חד פעמית. כאשר אדם שובר את המחסום הפסיכולוגי הוא כבר אינו מפחד וזה נעשה לו כהרגל; "כל העובר עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר". כמובן שיש יראת חטא ויראת העונש בידי שמיים, אבל חז"ל סברו שלמרות זאת 'נעשית לו כהיתר' (כנראה מפני שאין אמונתינו חזקה וככל שאדם שקוע בעבירות הוא מאבד את תחושת היראה) ולא נראה לי שמידה זו השתנתה בימינו.
האם לדעתך כל מטרת הציווי 'יהרג ואל יעבור' היא פסיכולוגית ואין כל ציווי אמיתי שאדם ימסור את נפשו? א"כ איבדת כמעט את כל אפקט ההרתעה באותו רגע שהאדם חושב שאין הוא באמת צריך למסור את נפשו, משא"כ בעונש שכופים אותו (ב"ד) עליו ואין זה בשליטתו, תמיד יש לו לחוש שמא לא יוכלו להצילו ויהרגוהו.
_________________
מ. זוהר
נשלח ב-27/12/2007 17:19
בוגי
כמו שטענו בשם רג"נ שספורי התורה הם אמיתיים כי לספורים אמיתיים יש יותר השפעה.
_________________
נשלח ב-27/12/2007 20:59
מה שכתוב נמנו וגמרו וכו' שרק על ג' עבירות חמורות אבל שאר המצוות לא צריך לההרג שמצד הסברה אם משהוא נותן חיים למישהוא ודורש שיקיים חוקים מסוימים הוא חייב לשמור עליהם ואפי' למסור נפשו עליהם בגלל שאם הוא ממרה את היוצר שלו אין לו זכות קיום ואם הוא עובר וממרה הוא חייב מיתה שהזכות קיום תלוי בקיום הציווי של היוצר{האמת שגם כך אין לו זכות קיום ןהכל זה רק חסד אלוקי}אבל אומרים שכדאי שיעבור עברה אחת ויקקים הרבה מצוות וממילא זה מה שאלוקים דורש ואם הוא מוסר עצמו הוא רוצח שרצח את עצמו
נשלח ב-27/12/2007 21:09
זה לא שקרים קדושים הוא חייב מיתה אבל בי"ד הם לא ההורגים אותו
אתה לא צריך לדואג ד' מסתדר לבד הוא לא צריך אותך אן את בי"ד להעניש
אם אתה יצרת אדם נניח והוא בא וכופר בך איזו חוצפה נוראה הרי אתה לא חייב לו כלום ונתת לו הכל ברור שמסברא הוא חייב מיתה ועוד יןתר ברור שצריך למסור נפש על זה לגבי גילוי עריות ד' יןדע שזה משחית בצורה שאי אפשר להבין ואתה לא נמצא בעמדה להבין את זה
הכפירה נשמעת מבין אותיותיך
נשלח ב-1/2/2008 16:24
... לא תקון מלאכותי יש לפנינו, כי אם פרי ההתפתחות הטבעית. בשום זמן לא חשבו חכמינו, שבקביעת הלכה זו הם משנים במצות התורה אפילו קוצו של יו"ד, אלא שבאמת ובתמים האמינו, שכך היא כוָנת הכתוב .... הוכרח הכתוב לצאת מידי פשוטו, למרות דבריו הברורים, לא מחסרון אמונה, כי אם, אדרבא, מחוזק אמונה בקדושת התורה ואלהותה.
יש לציין בהקשר הזה את דברי תוספות במסכת סוטה, כי מכיוון שאף הלבנת פני חברו ברבים נחשבת כרציחה, ונוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש וכוליה, שם טענתו של בוגי נראית סבירה יותר, כי יהרג ואל יעבור הוא בבחינת איום.
ומי יודע, אם אין הפרט מלמד, או לכל הפחות יכול ללמד על הכלל?
