1. שעה שלישית כדרך בני מלכים היא ממילא גבול עליון, ולכן זה שצריך לקום כמה זמן לפני כן אינו קושיא.
2. רוב בני האדם עובדים במשך היום, ומשכך נאלצים לקום בסביבות 8:00 לכל היותר.
לענ"ד במקור התורה ניתנה לכל עם ישראל ולא רק לתלמידי ישיבה למינהם, שעיתותיהם בידם.(הגם שברור שאין בדברי כדי להכליל חלילה , באשר ת"ח אמיתיים ודאי קמים עוד יותר מוקדם מרובא דאינשי כדי לשקוד על תלמודם וכדברי ר' אלעזר בר' שמעון ב"השוכר את הפועלים" וד"ל)
3. לגבי מצב תאורטי בו רוב העם קם מאוחר , אף הוא אינו קושיא, גם כי זו שאלה תאורטית , שהרי באופן טבעי רוב בני האדם מתנהלים ומסדרים את זמניהם בהתאם לברייתו של עולם,
וגם כי נראה לי לומר ש"זמן קימה" משמעו הזמן הראוי/מתאים לקימה, ולא הזמן בו בהכרח קמים בפועל. ואמנם כסברה בפני עצמה אינה חזקה כ"כ אבל בהצטרף עם הטעמים שלפני כן היא נראית בעיני נכונה, ופשוט.
נשלח ב-11/8/2009 02:40
ניתן לומר שזמן הקימה של בחורי ישיבות מגלם בפועל את מאמר חז"ל (??): "מאן מלכי רבנן"
נשלח ב-26/1/2011 21:31
בשכבך ובקומך ר' אליעזר סובר שבשכבך זמן שהולכים לשכב, עד סוף האשמורת הראשונה, וחכמים סוברים כל זמן שאדם שוכב, כל הלילה. בקומך - לכולם זהו זמן קימה, עד שלוש שעות. ניתן להבין ששכיבה היא מצב ואילו קימה היא פעולה, אך מדוע התורה תלתה את זמן הקריאה של הלילה במצב ואילו את של הבקר בפעולה?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 26/01/2011 21:31:37
נשלח ב-26/1/2011 22:02
זה מקביל למצב המקוים בעולם, קבלת עול מלכות שמים, היא קבלה של האופן בו מלכות שמים מתבטאת כאן ועכשיו, בלילה מלכות שמים מתקיימת דרך מצב בו האדם בטל אל שאר מציאות העולם, וביום דוקא דרך הפעילות של האדם. מוכרח לומר שמוזר לי למה אתה מתקשה בדבר שבעיני הוא פשוט ובסיסי כ"כ.
נשלח ב-26/1/2011 22:02
בעלבעמיו כתב:
בשכבך ובקומך
ר' אליעזר סובר שבשכבך זמן שהולכים לשכב, עד סוף האשמורת הראשונה, וחכמים סוברים כל זמן שאדם שוכב, כל הלילה. בקומך - לכולם זהו זמן קימה, עד שלוש שעות.
ניתן להבין ששכיבה היא מצב ואילו קימה היא פעולה, אך מדוע התורה תלתה את זמן הקריאה של הלילה במצב ואילו את של הבקר בפעולה?
יכול להיות שגם לחכמים שכיבה זו פעולה נמשכת, כל רגע הוא נמנע מלקום, והמחלוקת האם להתייחס רק לתחילת פעולת השכיבה או להמשכתה. וכ"ז ליתא בקימה שהיא חד פעמית בהגדרתה (לא נאמר בתורה בעמידתך, שאז יכלה להיות שם מחלוקת דומה אם עמידה על שם תחילתה או המשכתה).
נשלח ב-27/1/2011 08:20
שותפי עדיין לא ענית לי מדוע התורה הבדילה בין קריאת שמע של הלילה לזו של הבקר.
_________________
נשלח ב-27/1/2011 08:30
אולי חששה תורה שימשך אחר מלאכתו ולכן תלתה בזמן קימה שהוא מוגבל (שימשך אחר שנתו לא חששה כי יודע שנרדם ומי יודע מתי יקום), והרחיבו חכמים גזירת התורה גם בלילה
נשלח ב-22/2/2011 19:40
שאלה נוספת בענין קריאת שמע קיי"ל שכל הקורא ק"ש בלא תפילין הרי זה כמעיד עדות שקר בעצמו, ולכן מניחים תפילין בקריאת שמע של שחרית, בערבית לא מניחים כי לילה אינו זמן תפילין (ולצורך הענין לא משנה אם זה מדאורייתא או מדרבנן). לפי זה, אלו המתפללים ערבית מבעוד יום מן הראוי שיניחו תפילין. האם ידוע לחכמי הפורום על דיון בנושא.
נשלח ב-22/2/2011 19:58
בעלבעמיו כתב:
שאלה נוספת בענין קריאת שמע
קיי"ל שכל הקורא ק"ש בלא תפילין הרי זה כמעיד עדות שקר בעצמו, ולכן מניחים תפילין בקריאת שמע של שחרית, בערבית לא מניחים כי לילה אינו זמן תפילין (ולצורך הענין לא משנה אם זה מדאורייתא או מדרבנן).
לפי זה, אלו המתפללים ערבית מבעוד יום מן הראוי שיניחו תפילין. האם ידוע לחכמי הפורום על דיון בנושא.
אלה שמתפללים מבעוד יום אינם יוצאים ידי חובת קריאת שמע (של לילה) אלא רק כקוראים בתורה, וממילא אינם צריכים להניח תפילין.
נשלח ב-22/2/2011 20:07
שותף תירוץ נאה, לפי זה מי ראה שהזמן מתאחר וקורא קריאת שמע לפני התפילה, עליו להניח תפילין בקריאה ראשונה אך לא כשקורא אחר כך עם הברכות. ועוד, עדות השקר אינה נובעת מיציאת ידי חובה בקריאת שמע אלא מכך שהוא קורא את הציווי ואינו מקיימו, ומאי נפק"מ א"כ אם יצא ידי חובת קריאת שמע או לא? ועיין תר"י ח ע"א ד"ה כל הקורא.
שאלה נוספת: הקורא למפרע לא יצא, ובדף יג ע"א הגמרא לומדת זאת מפסוק, מדוע צריך פסוק, הרי אם קורא למפרע אין כלל משמעות למלים. נראה שמשום כך פירשו הרמב"ם בפירוש המשניות ורבנו יונה ח ע"ב שהכוונה היא למי שקורא את הפסוקים בסדר הפוך ולא למי שקורא מלים בסדר הפוך, אך עדיין האם יש משמעות ל 'וקשרתם לאות על ידך' לפני שאמר 'והיו הדברים האלה'?
נשלח ב-22/2/2011 20:26
בעלבעמיו כתב:
ועוד, עדות השקר אינה נובעת מיציאת ידי חובה בקריאת שמע אלא מכך שהוא קורא את הציווי ואינו מקיימו, ומאי נפק"מ א"כ אם יצא ידי חובת קריאת שמע או לא? ועיין תר"י ח ע"א ד"ה כל הקורא.
נראה לך שכל פעם שאדם קורא בתורה את פרשיות התפילין עליו להיזהר ולהניחם ?
נשלח ב-22/2/2011 20:30
עיינת בתר"י?
נשלח ב-22/2/2011 20:37
כך לשון התר"י:
הפירוש הנכון כך הוא דעולא ס"ל דכיוון שהוא קורא וקשרתם לאות על ידכה והיו לטוטפות בין עיניך ואינו מניחן נמצא שמעיד עדות שקר על עצמו שמה שאומר אינו אמת, ואע"פ שעשה המצווה שיצא ידי קר"ש אפ"ה עבר עבירה מצד אחר שהעיד עדות שקר על עצמו. ורבי יוחנן ס"ל שאפילו המצווה עצמה אינה נעשית שלימה וכו'.
שמת לב ? מדברים שהוא עוסק במצווה וחסר לו תפילין. לא מדובר שהוא קורא בתורה בסתמא.
נשלח ב-22/2/2011 20:38
תר"י דף ט ע"ב הביא ירושלמי ואני מביא אותו מתוך הירושלמי:
רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין.
ולא מודה רשב"י שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה לרשב"י הלמד על מנת לעשות ולא הלמד שלא לעשות שהלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא? וא"ר יוחנן הלמד שלא לעשות נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה דרשב"י זה שינון וזה שינון ואין מבטל שינון מפני שינון.
משמע שקריאת שמע היא לימוד תורה כשאר לימוד תורה. האם אין בקריאת שמע קבלת עול מלכות שמים שאינה בשאר למוד תורה?
נשלח ב-22/2/2011 20:52
בעלבעמיו כתב:
תר"י דף ט ע"ב הביא ירושלמי ואני מביא אותו מתוך הירושלמי:
רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין.
ולא מודה רשב"י שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה לרשב"י הלמד על מנת לעשות ולא הלמד שלא לעשות שהלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא? וא"ר יוחנן הלמד שלא לעשות נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה דרשב"י זה שינון וזה שינון ואין מבטל שינון מפני שינון.
משמע שקריאת שמע היא לימוד תורה כשאר לימוד תורה. האם אין בקריאת שמע קבלת עול מלכות שמים שאינה בשאר למוד תורה?
שם ממשיכים התר"י ומבארים שדברים שיש בהם מעשה אינם נדחים מפני הלימוד אבל מצווה שאין בה אלא אמירה בעלמא (קר"ש) תידחה מפני הלימוד. וכנראה שכוונתם לומר שהחשיבה (כן, הכוונות) בעת הלימוד יכולה להביא אותו לדרגת קבלת עול מלכות שמיים, שהיא דרגה רוחנית, אבל לא יכולה להביא את הלימוד להיחשב כפעולה גופנית.
בכל מקרה לענייננו הנ"ל, אין מכאן ראיה לדעתי שקריאת פרשת קר"ש במסגרת תלמוד תורה בעלמא שקולה לקריאתה לשם חובת המצווה היומית, ולכן הראשונה לא תחייב הנחת תפילין.
