אבני חן וקריסטלים וחשש ע"ז

לא יותר מאשר תמונות של הרבי או הרב. וודאי שלא יותר  מאדמה מקברים, ועוד הרבה פחות משאלות ששואלים מספר האגרות.

חלמיש,
ככל הנראה זוהי שטות (אם כי איני יודע בדיוק מה חושבים שם, והאם בדקו זאת. אני מניח שלא). אבל לא כל שטות היא עבודה זרה. רק חלק מהשטויות הן בגדר זה.
ובכלל, יש ראשונים שסוברים שע"ז אינה שטות בכלל (כלומר היא באמת עובדת, אלא שאסור להשתמש בה, ודלא כרמב"ם וסיעתו), ולשיטתם ודאי לא נכון לזהות שטות עם ע"ז.
האם פירוש טיפשי לתורה הוא בהכרח בגדר עבודה זרה? ראה לדוגמא את מה שכתב כאן ירוחם לגבי תמונות של הרבי או היוועצות באמצעות הגרלות מטופשות בספר איגרות כזה או אחר.

_________________

מיכי

חלמיש

ראה הפרק האחרון במאמרי כאן:

http://woland.ph.biu.ac.il/uploaded/180.doc

(המאמר התפרסם באקדמות אבל הפרק הזה הושמט בעריכה).

השאלה היא האם מייחסים לאבן כוח על טבעי, או שהיא סתם כתרופה. אם מייחסים לה כוחות עליונים הרי זו שרלטנות וכמו לחש ואז יתכן וזה בכלל איסורי ע"ז, מעונן, מכשף או חובר חבר ודומיהם. אם מייחסים לכך רק סגולות ותכונות מרפא כמו לאקמול ואנטביוטיקה, מה רע בכך (אולי זו שטות ואולי לא).

תוקן על ידי הוגה_ורושם ב- 27/12/2007 0:25:33

הוגה, הוא אשר אמרתי. אמנם יש לעיין מה ההבדל בין תכונות מרפא לבין 'כוחות עליונים'. עליונים באיזה מובן? שיכולים לרפא?
כאן אנחנו חוזרים למחלוקת הרמב"ם והראשונים האחרים שהוזכרה בדבריי לעיל. וראה באשכול השדים שלי זצ"ל.

זה בוודאי לא "עבודה זרה" שהרי אף אחד לא עובד את אותם הפסלים. לכל היותר יש לדון אם יש כאן איסור כישוף.

סיכמתי את הדעות השונות כאן:
http://www.tora.us.fm/tryg/mamr/magic.html

ולענ"ד התשובה היא לא - בימינו אי אפשר להאשים אף אחד בכישוף כי אין נביא.

טוב, אז לא עבודה זרה ולא כישוף אבל מה עם "מעשי האמורי"?

אלי
אם מעשי אמורי, הרבה מאורחות חיינו צריך לשנות.

אתה מבקש לפחות איסור משהו אם לא את זה לפחות המעט הזה, אבל שיהיה איסור.

יהודי ביקש מחברו -תלוה לי אלף שקל.- אין לי השיב החבר, אז מאה- אין לי. אז עשר- אין לי אז שקל- אין לי אז תן לי סיגריה. אין לי אז תן גפרור- אין לי. אז קח אותי על הכתפיים....

ירוחם, ממש לא.
מלכתחילה לא חשבתי שיש בקריסטלים משום ע"ז.

אם זה לא דרכי האמורי, לא ברור מה כן.
אדם שממקם אבן כך שבאופן מיסטי תשנה את גורלו, זה בדיוק דרכי האמורי.

אולי ראוי לפתוח דיון נפרד לאותם מעשים אחרים שאנו עושים שהם משום דרכי האמורי.
אני בטוח שיהיה מענין.

אלי
אדם שממקם אבן כך שבאופן מיסטי תשנה את גורלו, זה בדיוק דרכי האמורי

מה עם המיים של הבבא סאלי? מה עם התפוח עץ של הרבי מגור ? מה עם השיריים של הרבי מבעלז? מה עם מחזיק המפתחות עם הרבי מחב"ד? וכו וכו וכו............

אגב להבדיל -הקריסטלים, הם לא מיסטיקה בהכרח, דברים יפים מרחיבים דעתו של אדם. לא?
יש אנשים שנהנים מהשתקפות האור בתוך הקריסטל, הם לא מודעים אפילו מה שגורם להם הנאה.
יש צבעים המעוררים את האדם ויש להן השפעות טבעיות שונות, למשל ירוק מרגיע- בחדרי הניתוח  לכן הבגדים ירוקים, האדום מעורר, לכל צבע יש את ההשפעה שלו, זו לא מיסטיקה.

_________________

מודה ועוזב

ירוחם, אם הקריסטלים היו ליופי לא היתה שאלה כלל.
הנקודה היא שמייחסים לקריסטלים כוחות.

ההתחמקות היחידה שאני יכול לחשוב עליה תהיה הטענה שהקריסטלים באמת עובדים...
אם הם באמת מרפאים אז הם אינם משום דרכי האמורי.

וכן, גם הסגולות שהזכרת בעייתיות (אני לא הולך לתרץ כאילו מדובר בנסיון להתעלות רוחנית דרך אותם חפצים)  אלא שעומד להם הכלל הדחוק שדרכי האמורי הוא מעשה שמועתק מהגויים. 

אלי
כתבתי שלא בהכרח  יש ליחס להם כוחות,

ואם אנשים מתרפאים מזה?!!! הגמרא  הרי אומרת כל שיש בו משום רפואה אין בה מפני דרכי אמורי,
גם הישיבה  והצורה בבתי הכנסת של האשכנזים  מועתק מהגויים, גם השטריימל מועתק מהם, ועוד הרשימה ארוכה.

ירוחם, קצת סדר.

אבני קריסטל לקישוט ודאי שאינם משום דרכי האמורי.
כל הענין הוא ייחוס יכולות מאגיות לאבנים ולמפלים.

לא כל מנהג המועתק מהגויים הוא דרכי האמורי.
דרכי האמורי זו התנהגות שאינה נובעת מההגיון או מסיבות אמפיריות אלא התנהגות שאמצנו מהגויים מסיבות סגוליות.