איסור מסירה בימינו

בהלכה כידוע יש איסור על מסירת יהודים (גופם או ממונם) לגוים.
מאז ומעולם הייתה אצל יהודים רתיעה חזקה ממעשה זה.

השאלה היא בימינו במקומות בהם היחס ליהודים הוגן ואין חשש שיתייחסו אליהם בחומרה בשל היותם יהודים האם יש מקום לאיסור זה והאם הוא עדיין תקף.

שאלה נוספת היא למי מזיקה ההמנעות ממסירה.
יש שני סוגים עיקריים של מסירה:
1. כאשר יהודי מבצע מעשים פליליים בתוך הקהילה ואז ישנה אפשרות למסור אותו למשטרה, לטפל בו בתוך הקהילה או להתעלם מהמעשה.
בדרך כלל האפשרות השלישית היא הממומשת ולדעתי הדבר גורם לנזקים רבים.

2. כאשר יהודי מבצע עבירות כנגד המדינה (העלמת מיסים, הלבנת הון וכדומה)
מעשים אלו נתפסים כמעט כמותרים (בחברה החרדית על כל פנים למרות שיש דעות שזה אסור על פי הלכה).
במקרה זה האפשרויות הן מסירה למשטרה או התעלמות וחיפוי, האפשרות השנייה היא זו שתמיד נבחרת ואלו שנוהגים אחרת מוקעים כמוסרים ומלשינים.
אולם בשביל לקיים סדרי מדינה תקינים חייבים לגבות מיסים לקבוע  כללים על תנועות הון וכו' והאינטרס של כלל הציבור הוא שהמיסים יגבו מכולם בצורה שווה ושלא יולבן הון (בדרך כלל הון שמגיע מפשע או בדרך לא כשרה) ואין דרך לאכוף זאת אלא אם כן תהיה רשות אחת שתהיה אחראית על כך, לכן הציבור שמעלים עין ממעשים כאלו מזיק לעצמו ולכלל החברה.

מעשים שאירעו לאחרונה:
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2336415&whichpage=#R_4
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2332223

(אושר על ידי מיימוני).

היות שהודעתי נכתבה בצורה מרושלת אבהיר אותה.

כוונתי לדון בנושא ב3 מישורים:

1. הלכתי, האם איסור המסירה הוא בגלל שאסור לגרום שידונו יהודי שלא לפי דין תורה או בגלל החשש שיחמירו איתו בגלל יהדותו או בגלל ציווי על אחווה יהודית?
יש לציין שעד סוף המאה ה18 תמיד היה השלטון - שלטון של גויים על יהודים לפעמים שלטון של חסד ולפעמים אכזרי אבל תמיד מול היהודים, עד לפני 60 שנה גם התקיימה אפלייה כלפי היהודים (למעשה אם לא להלכה) כמעט בכל מקום בעולם, לעומת זאת כיום בארה"ב (ק"ו בישראל) למשל אין אפלייה כלפי יהודים ואין חשש שיחמירו בדינו של יהודי, האם לא השתנו הנחות היסוד של איסור המסירה?

2. במישור החברתי, האם האחווה היהודית שעומדת ביסוד הסלידה ממוסרים - יותר מאשר שאר עוברי עבירה - היא אחווה של פושעים שמטרתה להגן עליהם מפני החוק? (במקומות שבהם אין סכנה שיחמירו בדינו של יהודי).

3. במישור התועלת, האם ההמנעות ממסירת כאלו שפגעו ביהודים אחרים או בחברה לא פוגעת בסופו של דבר בקהילה היהודית ובחברה כולה? כך שאנו בעצם בכך רודפים את עצמנו.
האם אין לנו אחריות על הקהילה והחברה?

לענ"ד אין שום ספק שחובה למסור כל יהודי שפועל נגד מדינה או שאינו ממלא את חובותיו כלפיה, אם מדובר במדינה מתוקנת שחוקיה סבירים ומתנהגת בשוויוניות לאזרחים יהודים.
אין ללמוד מחז"ל או  מהפוסקים מאומה לעניין זה, שכן הם מדברים על מערכות שונות לגמרי, שבד"כ התייחסו אחרת ליהודים והפלו אותם לרעה.
אמנם במקום שיש חשש לאנטישמיות שתתעורר, שם נראה שזה בהחלט יכול לדחות את החובה כלפי המדינה, וכל מקום לגופו.
לכן גם אם מדינת ישראל היא ככל הגויים (וכך אכן דעתי האישית) יש חובה למסור ובודאי שאין איסור על כך.

_________________

מיכי

<"אם איסור המסירה הוא בגלל שאסור לגרום שידונו יהודי שלא לפי דין תורה או בגלל החשש שיחמירו איתו בגלל יהדותו או בגלל ציווי על אחווה יהודית?">

האם תמסור את אחיך הביולוגי שהעלים מס לתועלת החברה? אני מתאר לעצמי שלא.
אני לא בטוח שמבחינה מוסרית חובה עליך לעשות זאת - החוק המוסרי של נאמנות משפחתית יגבר בעניין זה.  טענות סנשו ומיכי מעידות על רגשות אחווה יהודית חלשים למדי.
ובכן זה עניין שלהם אישי אך אין להטיף בתחום בעניין זה לאנשים שרגשותיהם היהודים חמים יותר.

_________________

דון קיחוט
איפכא מסתברא.
אפשר לומר שהחשיבה שלך לכל היותר מגזרית.

הרחב בקשה

_________________

התחושה שיש איסור מסירה על מעלימי מס לדוגמא, שלא לדבר על נזקי שכנים וכדו' נובעת מכך שאנו מרגישים את עצמנו כמחוץ למערכת הכללי וכל המחויבות שלנו היא רק למגזר שלנו.
לכן בפורום הסמוך מסוגלים לטעון יומם ולילה שגם לנו מגיע כי אנו משלמים מסים ומאידך לצעוק על כל פשיטת מס על חנויות חרדיות כאילו זו גזירת שמד.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 30/12/2007 11:31:23

לא טענתי על אמת וצדק. ודאי שאין צדק בגניבה מהרבים ובודאי ההגיון מחייב הסגרה לתועלת החברה וכו' וכו'. אך האם בשם האמת והצדק תסגיר גם את אבך או בנך?

_________________

דון
אין לי תשובה

וספור להמחשה.
הרב מבריסק כידוע ביקר בחריפות את המיזרוחניקעס פרט מאשר את הרב בר אילן וכששלו אותו מדוע, ענה שהוא פעטער.
נענה (כמדומני ר' שמעון סטרליץ) ואמר שההבדל בין הרב מבריסק לרב קוק הוא שלרב קוק היתה משפחה גדולה יותר.

_________________

בעל,

קיחוטה, אם אכן אתה מסכים שזה לא בסדר, אז מדוע לא להטיף לאנשים שמעמידים את הסנטימנטים שלהם מעל המוסר והערכים? האם כשבנך יחלל שבת לדעתך אין תביעה על האב שאינו מונע זאת?
ואם אתה כל כך אוהב את אחיך היהודים, אז האם לא כדאי שתעזור להם להימנע מעבירה? אצלי זהו הביטוי לאהבת ישראל.
כשבנך מזיק לשכן האם אין עליך חובה למנוע זאת ממנו? ואם הוא לא שומע לך, אז בהחלט עליך לנקוט באמצעים כמו פניה למשטרה (כשהיא פועלת בצורה תקינה וסבירה ושוויונית, כאמור).
אמנם אני יכול להבין שיהיו כאלה שלא יעמדו בזה, אבל אני לא מבין את הגישה שעוטפת זאת באידיאולוגיה.

mdabraham
אם כי מבחינה משפטית ודאי הצדק איתך המוסר הוא בעיקר אוסף מוסכמות חברתיות.
אני בטוח שכל אדם נורמטיבי שישמע על אדם שהלשין על בנו שהעלים ממס הכנסה יאמר שיש לאשפז את האב במוסד מסויים מאד ואני לא מדבר מה יאמרו על אדם המטיף לאב להסגיר את בנו.
ברור שאין זיקה כזו בין כל יהודי ויהודי אך פה אנו נדרשים לתחום האפור - אך להטיף לכך?

_________________