http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/675/638.html
הנשים המחזיקות בשם משפחה כפול, הן בעיה חברתית
בקרב החברה הדתית המודרנית. נשים אלו הממשיכות לאחר נישואיהן להחזיק גם
את שם משפחת הוריהן, פוגעות בערכי המשפחה
היהודית.
לרב רוזן פתרון פשוט לבעיה:
אם נשים אלו לא יצרפו את שם המשפחה הקודם לחדש, לא יהיה שם
המשפחה כפול, ולא תהיה בעיה.
וכאילו שכל הבעיה היא, השם הכפול.
כדי שלא נחשוב שהוא שמרן שובניסט, הוא פותח את מאמרו בהצהרה על גישתו הליברלית
לטיעונים פמיניסטיים:
"אינני רואה את עצמי כשמרן מושבע (ויש לי קבלות על כך),
לפיכך אינני מתנגד טוטאלית לטיעונים פמיניסטיים (ויש לי קבלות גם על כך), ולא כאן המקום לעסוק בסוגיא
זו".
הוא לא הסביר במה מתבטאת "אי התנגדותו הטוטלית", אך הסביר
למה הוא כן מתנגד. מכיוון שאינו שמרן
מושבע, הוא לא מתנגד לטיעונים פמיניסטיים שהם עקרים וללא מעשים, אך מכיוון שהוא בכל זאת
שמרן, הוא מתנגד טוטאלית לטיעונים מלווים במעשים, ולשמות הכפולים הוא מתנגד טוטאלית:
"ברם, התנגדותי לפמיניזם היא טוטאלית ככל שהיא פוגעת בערכי
המשפחה, והיא פוגעת! ולא כאן המקום להרחיב בסוגיא זו. אצטמצם איפוא לפריט השולי של
כפל שמות המשפחה".
הוא מתנגד מפני שהכפילות הורסת מערכי המשפחה, שאחד מערכיה
הוא: עם הנישואים, על האשה להפסיק להיות מה שהיתה.
לדעתו, ה"שם הכפול" אינו אלא פריט שולי, אלא ששם אינו דבר
שולי,אלא דבר שיש בו את הכל! שם משפחה אינו דומה למספר, ואינו רק כינוי טכני,
תועלתני, הדרוש לזיהוי האדם,הוא מרמז
למוצאו, למקום לידתו, ולמשפחתו של האדם, כששמירה על ה"שם" משפחה מבטאת את זיקתו של
האדם למשפחתו, מורשתו ועברו, בשמירת שמו הוא מצהיר על זהותו וה"אני" שלו, שהוא ההסבר למה "לא שינו את שמם" הוא בין הדברים שבזכותם נגאלו ישראל ממצרים, שם
חדש מסמל התנתקות
מהעבר:
"מדרכי התשובה ... משנה שמו כלומר אני אחר ואיני אותו האיש
שעשה אותן המעשים". (רמב"ם הלכות
תשובה פרק ב הלכה ד).
מאחר ואיני
אשה איני יודע כיצד מרגישה אשה, כשהיא נדרשת לשנות את שמה, אם עבור נשים שהיתה להן "ילדות קשה", שינוי השם הוא "מתנת
נישואין מן השמים", איני מבין למה מי
שגדלה במשפחה נורמלית, ובפרט אם גדלה במשפחה עם
"שם משפחה מיוחס", תרצה לוותר על שם משפחתה?
גם לא אדע למה שאשה לא תחשוב שהשינוי הכפוי עליה "אומר" לה, שעם נישואיה עליה לשכוח את
עברה ומשפחתה, ולהתחיל בחיים שאינם שלה עצמה, אלא חיים כשל "אשתו
של".
שמירת השם מחברת
את האשה לעברה, שהיא הבעיה:
"המסר הפמיניסטי משימור שם המשפחה הקודם, נוטש את
המסורת הפטריאכלית ומבטא את אי-היותן 'קנין' הבעל".
הוא גם חושש מהמצב ה"קשה" שיעמוד בפני הילדים כשיהיה עליהם להחליט איזה
שם משפחה לאמץ:
"הרב
רוזן התריע על מצב שבו הילדים לא ידעו איזה משמות המשפחה לאמץ: " הילדים! "מדוע
שיקָראו על שם אביהם בלבד? אם את מחזיקה בשני שמות - הנחילי את שניהם לצאצאים. ואם
שם משפחתך 'עצמאי' - שהילד יבחר איך להיקרא. ובכלל, מי מחייב ששני אחים לאותו אב/אם
ישתמשו בשם משפחה זהה"? זו תיקָרא על שמו וזה יקָרא על שמה".
זכותו של האדם לבחור את שם
משפחתו, ירצו יבחרו את שמות המשפחה של אמם, ירצו יבחרו את שם המשפחה של אביהם, ירצו
יבחרו שם משפחה חדש:
"... יש להסיק כי כבוד האדם הוא חופש הפעולה
(הפיזית והמשפטית) של הפרט ... מכבוד האדם נגזרת זכותו של אדם לבחור לעצמו שם
כרצונו". (השופט א' ברק,
פרשנות במשפט, ג, ירושלים תשנ"ד, עמ' 421).
על עמדה זו חזר השופט ברק, בפרשת אפרת (בג"צ 693/91 אפרת
נ' הממונה על המרשם, פ"ד מז(1) עמוד 770, כשקבע לעניין הזכות
לשם:
"שמו של אדם הוא חלק מאישיותו. הוא האני החברתי
שלו. הוא המפתח שבאמצעותו הוא צועד בשבילי החברה. אין הוא קוד זיהוי בלבד. הוא
ביטוי לאישיות, לרגש, לחובה, למסורת ולייעוד... ".
"לא דוד ראוי לאותו מעשה, דכתיב: (תהלים קט) ולבי חלל בקרבי; אלא למה עשו? לומר לך, שאם חטא יחיד - אומרים
לו: כלך אצל יחיד". (עבודה זרה דף ד ע"ב).
האם לא היה הרב רוזן ראוי לדבריו, ולא היו אלא להוכיח, שגם באפשרותו
של אדם חכם לדבר שטויות.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 30/12/2007 3:10:15
עולם הפוך אני רואה