|
|
| נשלח ב-15/6/2008 11:36 |
 |
| |
מאיר
כפי המסופר בנ"ך, דוד ביקש מאוריה שוב ושוב ללכת וללון בביתו עם אשתו, מדוע אוריה לא אמר את האמת הפשוטה, אדוני המלך אנחנו גרושים- אנחנו פרודים?
אוריה היה מורד במלכות? מורד במלכות מוציאים להורג בפומבי למעו ישמעו ויראו, ולא בקומבינות.
אבל הגדוד של אוריה הרי לא היו מורדים במלכות, מדוע עליהם נגזר בגלל הקומבינה לההרג?
רצוי שתעיין במקור בנ"ך לפני שתשיב.
אבל לפי הפסק של הרב שרמן- הרי אוריה היה חיתי, שעבר כנראה גיור אצל הרב דרוקמן, והגיור מבוטל, הנישואים בטלים, ובא לציון גואל, ואם הרגו את אוריה, מה אכפת לנו סתם גוי הרגו.!!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2008 11:45 |
|
| |
ירוחם,
אינני בא לדון כרגע במעשה עצמו, ועל דברי הגמ' אם הם מתיישבים בקנה אחד עם דברי הכתובים. בס"ה אני מנסה להביא משם הוכחה לעיקר המעשה האם הוא המניע אות התוצאה ומה חלקו של כל אחד מהם.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2008 12:42 |
|
| |
כלומר ממעשה שלא היה ולא יכל להיות, אתה מנסה לבנות רעיון? הרי לפי השיטה הזו הכל אפשרי
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2008 17:20 |
|
| |
ירוחם,
לאו דווקא מהמעשה, אלא מהפרשנויות.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2008 09:22 |
|
| |
מישאחזו: ענישה כנגזרת של תוצאות המעשה
נצייר שני מקרים:
מקרה א:
אדם שבנהיגה סטה מן המסלול ברגע של חוסר תשומת לב (אפילו נאמר שהמדובר ברשלנות), פגע ברכב אחר וגרם למותם של 3 אנשים.
מקרה ב:
נוכל שבהונאה מתוחכמת הצליח לרוקן אדם מכל נכסיו , ולהותיר אותו בחוסר כל.
מערכת הענישה המקובלת היום תתן למקרה א' עונש חמור ממקרה ב' בכמה סדרי גודל, בגלל התוצאות החמורות של המעשה.
מצד שני ברור שהרשעות של העבריין במקרה ב' עולה לאין ערוך על זאת של מקרה א'.
אם בוחנים את האינטרסים של החברה, הרי שודאי העבריין השני צריך להיות מורחק ממנה בצורה הרבה יותר בהולה מאשר הראשון.
כללו של דבר: האם תוצאות המעשה צריכות להוות פקטור (או פקטור מכריע) בבואנו לקבוע את הענישה?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2008 09:24 |
|
| |
גוונא:
בוודאי!
האם בהלכה דומה מי שניסה לחלל שבת והצליח למי שלא הצליח? האם בחוק האזרחי דומה מי שהורשע בניסיון לרצח לבין מי שרצח? ברור שלא,
מה שאומר שברור שהתוצאות משפיעות על קבלת ההחלטה באשר לעונש.
לעומת זאת ברור שמי שרצח בשוגג פטור לחלוטין לפי החוק האזרחי (לפי ההלכה זה דיון נפרד),
מה שלכאורא מראה שגם למעשה עצמו יש השפעה על העונש.
לדעתי תחולת העונש יכולה להיות בכמה אופנים, על תוצאות המעשה או על הכוונה הרעה.
כשאנחנו באים להעניש אדם על תוצאות מעשהו זה תהליך של החלת האחריות לתוצאות החמורות על האדם שגרם לכך.
לעומת זאת במצב שאין תוצאות חמורות העונש הוא על עצם הפרת הסדר הציבורי או על הכוונה הרעה שיהיו כאלה שיראו בזה עניין לא מוסרי בפני עצמו.
בבואנו לדון בשאלות המסובכות האלה אני חושב שראוי גם לדון בשאלה הפילוסופית למה להעניש, האם זה לשם הרתעה? האם זה סוג של נקמה? או אולי עניין אקסיומטי לגמרי כדעתו של קאנט?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2008 09:24 |
|
| |
Shlomo_L:
בדיוק השבת קראתי דברים של הרא"יה שקשורים לשאלה הזאת, אלא שדבריו באמת מתייחסים כפי שכתב בעצמו בעיקר לענייני ממונות:
העונשים החברותיים, בייחוד בשביל היזק ממון, יש להם שני מקורות נפשיים: טוב ורע. האחד, נובע מתוך ההכרה שאסור לעשות עולה, והעושה עוול צריך שייוסר כדי שתתחזק ההכרה הזו.
והשני, בא מתוך צרות עין, שהאיש האחר אין לו ליהנות בשלי, או לנגוע בשלי, מפני שההרגשה של השלי ושל האני, היא חזקה ומגושמת באין שיעור.
כל המשפטים שהם הולכים בלא מקור אלהי, יונקים ממקור הרע, וכל המשפטים האלהיים אין בהם כלום מהרע, כי אם הכל נובע ממקור הטוב של האמת והיושר שהוא לעצמו.
ומשפטי הגוים ברובם נובעים מן האנוכיות הגסה הזאת, שעליה בנויה החברה הפוליטית של האנושיות, עד אשר לא באה למידה הנבואית העליונה של כיתות החרבות לאיתים. אחת היא מלחמת ה' של ישראל, שיסודה הוא רק הגברתה של האורה האלהית, הדורשת את יסוד המשפט ממקורו הטוב.
ובכל מקום שאתה מוצא אגוריאות של גויים, אע"פ שדינם כדיני ישראל, אסור לדון בפניהם, שנא' "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", לפניהם ולא לפני גויים. כי המקור של החברה האנושי, המפורדת ללאומים שלוחמים שב"ז בלא רחמים, יונק הוא עדיין ממקור הרשעה, והצורה המשפטית באה לא מהמלחמה נגד העוול בכלל, אלא מהרשעה וצרות העין נגד האיש האחר שאינו בעל אותו הרכוש, וההזדמנות הארעית שנתדמו הדינים בצורתם החיצונה, אינה יכולה לטהר את הזוהמא המקורית של נטית הנפש שיסוד המשפט יונק ממנה. (ערפלי טוהר צד)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 10:05 |
|
| |
מזוהר
"לכאורה ברור שהעיקר הוא הכוונה, וא"כ גדול יעקב הגמ"חניק מראובן העסקן."
כך כתבת.
האם בכלל אפשר לשאול שאלה כזאת?האם יכולה בכלל לעלות על הדעת השוואה בין שני האנשים האלה?
ראובן,היועץ הרפואי, הוא נבל ורמאי מפני שהוא מראה פנים כמסייע ללא כוונת רווח ובעצם הוא מקבל שוחד מהרופאים שהוא שולח אליהם את הפציינטים.
לעומת זאת יעקב הלווה את הכסף לרמאי שהפיל אותו בפח. אפשר להאשימו בתמימות,מקסימום ברשלנות. אנחנו לא נביאים ולכן אנחנו לא נשפטים על תוצאה של מעשים שעשינו בתמימות.
כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 11:26 |
|
| |
צענע,
הדיון אינו רק על האנשים אלא על התוצאות לעומת המניע והמעשה. ברור שאדם שכל כוונותיו טובות הוא אדם בעל מידות טרומיות יותר, אך אני שואל מה העיקר במעשה האם המניע הטהור והטוב או שמא התוצאות הטובות.
לו נבחון את השאלה במבחן 'הצו הקטגורי', מה עדיף שיקרה בעולם - תוצאות טובות או מעשים טובים, פשיטא שהתוצאות תהיינה פקטור מעט מועיל יותר לקיום העולם מאשר כוונות כמוסות בתוך לב אנוש.
שני המשלים שמשלתי ברישא של האשכול באים לבטא בחדות את שני הצדדים, ואני רואה שאת בפרספקטיבה שלך מעדיפה בודאות את בעל המניע הטוב, אך תשובתך אינה משיבה במדוייק על שאלת האשכול כי כאן אנו דנים מה העיקר, ולא עם מי תעדיפי להתחתן (ולא שזה לא שיקול, ולכך השבתי בטיעוני שאולי המבחן הוא הצו הקטגורי) ורק כדי לחדד ציירתי שני משלים קוטביים. כמובן בפתיחת האשכול הבאתי ראיות שהתוצאה היא פקטור חשוב מאד גם ממקורותינו.
וכבר אמרו יודעי חן: הדרך לגיהנם רצופה כוונות טובות.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 16:13 |
|
| |
ואני חשבתי שהשאלה היא את מי מהם הקב"ה מעדיף.
ואם התשובה היא שהקב"ה יעדיף את בעל הכוונות הטובות אז כנראה שלטווח ארוך בעל הכוונות הטובות יועיל יותר לעולם מאשר לוקח השוחד, מפני ששחיתות,גם אם באופן זמני היא כביכול מיטיבה עם פלוני או אלמוני,לטווח ארוך היא הורסת כל חלקה טובה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 16:17 |
|
| |
אולי כדאי לשאול את ריבונו של עולם מה הוא מעדיף??? או עדיף להחליט במקומו???
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 17:27 |
|
| |
ירוחם
את דעתו הוא כתב בתורה.חשבתי שזה ברור מאליו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 20:12 |
|
| |
צענע,
הבאתי בתחילת האשכול מקורות שבהם מוכח שהתוצאה היא גורם משמעותי גם מבחינת שכר ועונש - כלומר הקב"ה מעוניין גם בתוצאה.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
|
