קבוצת ברונפמן-פישר אינה מוותרת על מתחם המעויין

בהודעת הערעור, שהוגשה באמצעות עוה"ד אורי ברגמן, דורון דן ורנאטו יאראק, טוענת החברה כי בפסק הדין נפלו שגיאות מהותיות, המצדיקות את ביטול פסק הדין.

בראש ובראשונה, טוענת החברה, שגה בית המשפט המחוזי כאשר ייחס לחברה או לעירייה התנהגות הפוגעת באופן כלשהו בשלטון החוק, שהרי לכל אורך הדרך התנהלה החברה בתום לב, בשקיפות מלאה ותוך הקפדה על הוראות החוק.

כמו כן, טוענת החברה כי בית המשפט שגה בכך שייחס את אותה "פגיעה בשלטון החוק", אשר החברה מכחישה לחלוטין, לפגמים בהליכי המכרז ובזכייתה של החברה במכרז. החברה מציינת שבאותו פסק דין ממש, קבע בית המשפט קביעה הפוכה לגמרי, בציינו שהליכי המכרז ובחירת הזוכה היו כשרים ותקינים.

החברה מציינת, כי בית המשפט ביסס את כל פסק דינו אך ורק על קיומה של פגישה אחת שנערכה בין נציגי החברה ובין נציגי עירית ראשון לציון, קודם לפרסום המכרז על ידי המינהל. במסגרתה, הגיעה החברה עם העירייה למספר סיכומים מותנים ("על תנאי"), שיהיו רלוונטיים רק אם יעלה בידי החברה לרכוש את הקרקע.

לטענת החברה, שגה בית המשפט כאשר קבע כי הסיכומים הללו פגעו בעקרון השוויון במכרז, שכן לא העירייה היא שפירסמה את המכרז אלא מינהל מקרקעי ישראל, ולעירייה לא היתה כל השפעה על החלטת ועדת המכרזים. המכרז הוכן, פורסם והוכרע באורח בלעדי על ידי המינהל וזה האחרון, כלל לא ידע על דבר קיומם או תוכנם של סיכומים מותנים אלה.

לטענת החברה, אותה פגישה שערכה עם נציגי העירייה, במטרה לברר את עמדות העירייה בשורה של נושאים הנוגעים לקרקע המדוברת, הינה לגיטימית ורצויה, נערכה בגלוי ואין היא שונה מפגישות שעורכת כל עירייה עם יזמים השוקלים להשקיע בקרקעות ונכסים שבתחום שיפוטה.

"זו זכותו וחובתו של כל יזם, השוקל את הכדאיות הכלכלית של הגשת הצעה במכרז ושל זכייה בו, לקיים בירורים מתאימים עם כל גורם אשר החלטותיו עשויות להשפיע על כדאיות הזכייה במכרז - על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במכרז לגבי נכס שההשקעה אשר הזוכה צפוי לבצע בו נאמדת במאות מיליוני שקלים", טוענת החברה.

ההזדמנות להיפגש עם נציגי העירייה היתה פתוחה לכל יזם ולא רק לאירוס הגלבוע. לפיכך, טוענת החברה, אין ולא היה שום פגם בעריכת הפגישה עם העירייה וגיבוש הסיכומים המותנים עמה, כאשר לעירייה עצמה אין שום השפעה על המכרז, על תנאיו או על בחירת הזוכים בו.

החברה מציינת, כי הראיה הטובה לכך שלא היתה כל פגיעה בשוויון בין המתמודדים במכרז, היא העובדה הפשוטה והגלויה שההפרש בין הצעתה הזוכה של החברה ובין ההצעה השנייה בגובהה היה מזערי, ועמד על פחות מאחוז אחד. גם ההפרש בין הצעת החברה ובין ההצעה השלישית בגובהה עמד על כ-3% בלבד. משמע, שלא היה לחברה כל יתרון כלכלי על פני המתחרים, אשר איש מהם לא טען ואינו טוען דבר כנגד הליכי המכרז או בחירת החברה כזוכה.

בכתב הערעור מוסיפה החברה וטוענת כי פסק הדין אינו ראוי לא רק בשל השלכותיו על דיני המכרזים וחיי המסחר, אלא גם על פי תוצאתו חסרת התקדים. על פי פסק הדין, בוטלה זכייה במכרז לשיווק קרקע, כמעט שנתיים לאחר הזכייה, ולאחר שהזוכה השקיעה בקרקע מאות מיליוני שקלים ואף השלימה הקמתו של מבנה על גבי הקרקע, בגודל של כ-30 אלף מ"ר מעל פני הקרקע ועוד עשרות אלפי מטרים רבועים של שטחי שירות וחניה במרתפים. כל זאת, מבלי שנפל כל פגם בהליכי המכרז, מבלי שנפל כל פגם בבחירת הזוכה ותוך שהזוכה נוהג בתום לב, כחוק ובשקיפות לכל אורך התקופה.



מדה-מרקר:
http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=ss20080101_55443&layer=headlines&layer2=&layer3=market

_________________