בעקבות האשכול על הסדר החרדי והשאלה אמיתית שיוצאת ממנו האם הוא בכלל נחוץ?
רציתי לעשות פה ספירת מלאי קטנה של המצב הנוכחי.
זה לא סוד שציבור האברכים נמצא כרגע באיזשהוא תהליך שישנם אנשים בתוכו שאכן אין להם "זיץ פלאיש",
ונוסף לכך גם תנאי מחיה דחוקים והם מגיעים לרגע שהם רוצים לצאת לעבוד ולהתפרנס בכבוד,זה אומר להיות אולי "בעלבת"
אבל במובן החיובי של המילה כלומר אדם שמתפרנס למחייתו אבל מפנה כמה שיותר זמן שנשאר לו ללימוד תורה.
ישנם כיום כמה דרכים ובעקבות כניסה של גורמים חיצוניים הם מתרבות.
א.הנח"ל החרדי
אין צורך להרחיב מילים הכל ידוע שירות של שנתיים קרבי ושנה לימודים להשלמת בגרויות
רק השאלה שתמיד נשאלת אם הוא באמת חרדי או מורכב ברובו מחרדלניקים שמעדיפים שירות ללא בנות ואוכל כשר.
אך מסלול זה אינו מיועד לאברכים בעיקרו
ב.שירות צבאי רגיל
שירות ברבנות הצבאית או סוג אחר של פקידות בצבא תפקיד גוב'ניקי בעיקרו, השירות בו הוא כשנה וארבעה חודשים
אך הצבא מקצץ עם הזמן את משך השירות כיוון שזה יקר לו...
בעיקר מיושם ע"י אברכים כיון שאפשר לקבל משכורת יפה במהלכו ולשלב לימודים כדוגמת או"פ ולימודי ערב.
ג. שירות אזרחי
כחלק מחוק טל התגבש מסלול של שירות אזרחי במד"א מכבי אש וכו' לשילוב חרדים בשני מסלולים של שנה או שנתיים
כרגע למיטב ידיעתי העסק תקוע בגלל כל מיני בעיות.
אלה הם המסלולים המוכרים יותר וכעת ליוזמות היותר חדשות:
ד. עתידים חלמי"ש
יוזמה של איתן ורטהיימר שעומד בקרן לימודים מהגדולות והותיקות בארץ, להפנות משאבים והרבה כסף לטובת חרדים
שמחפשים דרך ללימודים אקדמיים כבר נפתחו כ 3 מחזורים 2 בטכניון ואחד במכון לב כאשר יש רצון לפתוח עוד
מחזורים ואולי גם באוניברסיטת בר אילן.
באשר ללימודים הם מאוד אניטנסיביים וחלק יאמרו יותר מדי -שנת המכינה היא כל יום מ 1 בצהריים עד 10 בלילה.
אך יש יתרונות- לימודים חינם ומילגת קיום חודשית ועזרה במציאת עבודה כאשר לקרן יש קשרים טובים מאוד בתעשיות.
ומדברים על כך שהסטא'ז של בוגרים במקצועות שאותם למדו יוכר כשירות אזרחי שזהו יתרון משמעותי
ובעצם מסלול נוסף לשירות צבאי פלוס תואר אקדמי מוכר ומוערך.
ה. שח"ר כחול
חיל האויר יצא עם יוזמה לשילוב חרדים בצבא בתפקידי עורף אך לא פקידותיים אלא תפקידים טכניים כאלה שיש להם גם
דרישה בשוק האזרחי ובעצם אלה שישתלבו בתוכם יצאו גם עם שירות צבאי וגם עם מקצוע להמשך
וכרגע גייס קבוצה לשירות בבסיס הטכני בחיפה.
ו. קרן ק.מ.ח
קרן מילגות לימודים לאברכים שכבר התפרסמה כאן בפורום ע"י בן ציון כהנא.
ז. גויי'נט ומשרד התמ"ת
יוזמות שילוב לאברכים בענף ההייטק בעיקר. נערכו כבר כמה מסלולים כאשר כרגע יש מסלול בודקי תוכנה בתעשייה
האווירית ומסלול "תקוע" במכללת סלע בגלל בעיות שונות.
-כך שמסקירה קצרה נראה שאיו צורך פרקטי כרגע בישיבת הסדר חרדית
אלא יותר צורך אידאולוגי שהוא כבר לא כל כך חרדי....
תוקן על ידי פרדסן ב- 03/01/2008 12:20:24
תוקן על ידי פרדסן ב- 03/01/2008 12:30:23
נשלח ב-3/1/2008 13:42
פרדסן
א. הבנתי שאתה ממוקד על פתרונות לשאלת הגיוס. מה התשובה שנותנות אופציות ז וח?
ב. כמעט כל האופציות שמנית הן רק לאברכים, חלק גם לא מיד אחרי החתונה. זה יכול לפתור את בעיית מי שרוצה ללמוד תורה בלבד עד גיל 25. מי שמדבר על ישיבת הסדר מתכוון לנוער המתבגר. זה אינו יכול להשתמש במה שהצעת.
נשלח ב-3/1/2008 13:57
הקניזי
א. האופציות הנ"ל הוזכרו יותר לעניין העבודה שאחרי השירות להראות שיש מסלול מסודר.
ב. אינך מדייק -
שח"ר כחול הינו מיועד גם לרווקים בגיל 18.
עתידים חלמיש מקבל אברכים מגיל 23 .
שירות צבאי ברבנות בן שנה יכול גם לעשות אברך צעיר בן 20 מיד אחרי החתונה.
ואכן מניתי אופציות לאברכים ולא לנוער מתבגר
וזאת במטרה להראות שאין באמת צורך אמיתי להפריע למהלך הקיים והתקין של: ישיבה -חתונה- כולל
שבמהותו תורם ומגבש את אישיותו של האדם החרדי בימינו,
ושיש דרכים רבות להגיע לשירות ועבודה אחרי שהאדם נטען במצברים רוחניים בישיבה והכולל
מצברים שודאי נטענים היטב ובצורה מלאה במסגרת שהיא רק תורה ואמונה נטו!
ולא שילוב ועירבוב עם גיוס וראה בישיבות ההסדר את ירידת המתח וחוסר התפוקה אחרי השירות הצבאי עקב העירבוב.
עדיף למצות את עניין הלימוד נטו ללא הפרעות ואחרי כן כאשר בלאו הכי האדם כבר לא ממצה את עצמו בעניין ב100%
לצאת ולשלב ולזה כאמור יש אינספור רעיונות ופתרונות.
ובעיקר כתבתי את הדברים בשביל לחדד והקשות על המצדדים בפתיחת ישיבה שכזו
מה מוביל אותם לעניין?
למה לשנות את המצב הקיים והטוב?
איזה רווח פרקטי מיוחד יצא מכך?
