בית פורומים עצור כאן חושבים

בא

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-12/1/2008 21:51 לינק ישיר 

זה מפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/1/2008 11:09 לינק ישיר 

ואין פותר אותו???!!!
 

(מו) בְבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל לֹא תוֹצִיא מִן הַבַיִת מִן הַבָשָר חוּצָה וְעֶצֶם לֹא תִשְבְרוּ בוֹ:

בפסוק אחד -לשון יחיד תוציא- ולשון רבים תשברו- ??

האיסור על הוצאה היא רק על היחיד- אם כל החבורה מוציאים אותו  מותר-- לכן ביחיד.
את העצם אסרו לשבור אפילו אם כולם ישברו ביחד- ולכן בלשון רבים.

נשארה שם עוד שאלה, נו!!




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/1/2008 11:16 לינק ישיר 


של מי ההלכה הזו? של יפת? ישועה? יהודה ההדסי?

_________________

רודולף 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/1/2008 11:27 לינק ישיר 

רודולף,
כמדומה לי שיש צדק בדבריו של ירוחם. כי הדין הוא שמותר לאכול בשני בתים אם כל החבורה עוברת, ולכן האיסור הוא רק ליחיד להוציא.
ואכתי צ"ע.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/1/2008 11:32 לינק ישיר 

רודולף
זה שמעון התרסי או אולי של ישוע בעצמו, אני משתייך לבייתוסים

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף פה עמוד א

תא שמע: המוציא בשר פסח מחבורה לחבורה, אף על פי שהוא בלא תעשה - טהור. מאי לאו: טהור ואסור, דיוצא מחבורה לחבורה

א




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/1/2008 11:42 לינק ישיר 


אני חייב התנצלות. הייתי פזיז ושכחתי דעת ר' שמעון בפסחים פו, א שהבשר נאכל בחבורה אחת בלבד, אך רשאית היא לעבור ממקום למקום. לשיטתו, אכן דרשתו של ירוחם שרירה וקיימת.

אולם להלכה (רמב"ם פ"י מקרבן פסח),קיימא לן כר' יהודה שם שהבשר נאכל בכמה חבורות, ומשעה שנתיישבה חבורה לאכול, הרי היא מוזהרת בלא תעשה על הוצאת הבשר, הן יחיד והן חבורה כולה, והמוציא לוקה.

הגמ' שהביא ירוחם דנה לשיטת ר' יהודה האם הבשר נאסר באכילה או לא, אולם לא תעשה ודאי יש כאן. ואילו 'הדין' שציין לו בעל הוא דעת ר' שמעון שאין הלכה כמותו. 

שוב, סליחה.



_________________

 



תוקן על ידי שטיינר ב- 14/01/2008 11:43:32

רודולף 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/1/2008 11:46 לינק ישיר 

רודולף
כך היא דרכה של תורה

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/1/2008 11:47 לינק ישיר 

הנה רמב"ם אחר

רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק ב

הלכה טו

הממנה אחרים עמו על חלקו ולא ידעו בהן בני החבורה הרי בני החבורה רשאין ליתן לו חלקו אחר שיצלה בעת האכילה ובני החבורה אוכלין משלהן והוא אוכל חלקו עם האחרים שמנה עליו בחבורה שנייה, וכן בני החבורה שהיה אחד מהם גרגרן רשאים להוציאו מהן ונותנין לו חלקו ויאכלהו בחבורתו, ואם אינו זולל אינן רשאין ליחלק.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/1/2008 12:00 לינק ישיר 


ירוחם,

כל הדיונים על החלקותן של חבורות היינו בטרם החלו לאכול. משעה שהחלו באכילה, כבר פסק הרמב"ם: כל האוכל מן הפסח אינו אוכל אלא בחבורה אחת, ואין מוציאין ממנו מן החבורה שיאכל בה, והמוציא ... לוקה" (פרק ט).

'אינו אוכל אלא בחבורה אחת' היינו שלא יניח חלק מן הבשר במקום זה וחלק במקום אחר, באופן שיוכל לאכול בשני מקומות בלי להוציא, שעל זה נאמר איסור עשה 'בבית אחד יאכל'. ואילו הלאו נאמר על ההוצאה.

 

_________________

רודולף 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/1/2008 12:05 לינק ישיר 

אבל אם כל החבורה החליטה לצאת ולאכול את הפסח שלה, במקום אחר, מותר, וזה מה שכתבתי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/1/2008 12:30 לינק ישיר 


לא. לדעת ר' יהודה, שכמותה פסק הרמב"ם, אסור להוציא את הבשר כלל. דבריך נכונים, כאמור, רק לדעת ר' שמעון.

---

בעמ' הקודם הביא השכן את תרגום אונקלוס ל'עין הארץ' - 'שמשא דארעא' וירוחם ציטט נוסח שונה. השניים דנו בשני פסוקים שונים. האחד מפרשת האזהרה על הארבה, והשני מתיאור המכה בפועל.

לגופם של דברים, אינני בטוח שלדרכו של אונקלוס אין צורך ב'מקרא קצר' של רש"י לגבי 'ולא יוכל [הרואה] לראות את הארץ'. הארבה, ככלות הכל, קרוב יותר לארץ, ולא סביר לפרש את 'וכסה' על השמש עצמה. מסתבר אם כן ש'עין שמשא דארעא' הוא 'מראה שמש הארץ' [תרגום מילולי], והיינו שהארבה מכסה את המראה/האור שמפיקה השמש על הארץ. לפי זה, הלשון 'ולא יוכל לראות את הארץ' צריכה ל'מקרא קצר' כי אינו מכוונת יפה על האור שנותנת השמש. אפשר היה אולי להשתמש בלשון מליצית על השמש ולומר שאינה יכולה לראות, מה שלא מתאים לומר על 'האור שלא יכול לראות'.

לענ"ד, 'מראה הארץ' שברש"י אינו מכוון על הארץ עצמה, שנתכסתה בארבה, שאלמלי כן, המילה 'עין' מיותרת לחלוטין ודי לומר 'וכסה את הארץ'. סביר להניח שכונת רש"י לאור שמאפשר את ראיית הארץ, ושיעורו: וכיסה את האור המאיר על הארץ, ובמילים אחרות, להלן: ותחשך הארץ (שם בכפילות נרדפים).

סיוע לכך יש למצוא במקום השני בתורה שבו מופיעה הלשון 'עין הארץ', בפרשת בלעם: 'הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ'. אף שם תרגם אונקלוס 'עין שמשא דארעא', ואילו רש"י בחר לו בדרך אגדה, שמוסב על סיחון ועוג. למה לא פירש רש"י 'מראה הארץ', כמו כאן?

הסכת ושמע: הארבה אינו על הארץ ממש, כי אם מאהיל על הארץ ומרחף מעליה (כתיאוריו של יואל), על כן אפשר לומר עליו שהוא מכסה את מראה הארץ, היינו מכסה את האור שמאיר על הארץ. העם, לעומת זאת, הרי הוא על הארץ ממש, מדוע אם כן לומר עליו 'וכסה את אור הארץ'?! הלא הוא מכסה את הארץ עצמה. המילה 'עין' שם גרמה לרש"י לבכר את דרך האגדה.

נמצא אם כן שדברי ה'שפתי חכמים' מכוונים יפה, אף כי לא נראה לי שכיון לזה.
 
 

_________________

רודולף 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/1/2008 12:44 לינק ישיר 

ודברי חכם חן, הרי זה גם ממקלדת חכמים, למרות שהחכם קצת .....מעליב



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/1/2009 19:28 לינק ישיר 

העברה מאשכול וארא [בו נוספו לפני שעה הודעות על פרשת בא].


ירוחםשמ:

הציווי הראשון לאכילת מצה, ואיסור חמץ

שמות פרק יב (ו) שׁבְעַת יָמִים  תּאכֵלוּ מצות אַךְ בּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תּשׁבּיתוּ שּאֹר מִבּתּיכֶם כּי כּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנּפֶשׁ הַהִוא מִיּשׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשּבִעִי:

שמות פרק יב (לט) וַיּאפוּ אֶת הַבּצֵק אֲשׁר הוֹצִיאוּ מִמּצְרַיִם עֻגֹת מצות  כּי לֹא חָמֵץ כּי גֹרְשׁוּ מִמּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם:
 
אז מה הסיבה לאכילת המצוות הציווי הראשון? או השני? בגלל התמהמות?

_________________

מודה ועוזב

*****
מיכההמרשתי:

אם אתה מצפה לתשובה, קבלת חצי: שאלת חכם חצי תשובה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/1/2009 19:34 לינק ישיר 

ירוחםשמ:

שמות פרק י

(ב) וּלְמַעַן תְסַפֵר בְאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִנְךָ אֵת אֲשֶר הִתְעַלַלְתִי בּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶר שַמְתִי בָם וִידַעְתֶם כִי אֲנִי יְדֹוָד:

רש"י והרמב"ן מסבירים- צחקתי הראב"ע-התנקמתי.

לאחר פניה אלי באישי, ובכדי למנוע פירסומים בנוסח שעצבנו חלק חשוב מהחברים, ואם  יתפרסם מאמר, של יפה נפש הומניסט- ויאשים את האלוקים בהתעללות ח"ו, או בנקמנות ילדותית, ובנקמה ונטירה.

המילה התעללתי פרושה- כפי שמסביר רבנו בחיי- גרמתי לאנשים להבין מי הוא עילת העילות, מי הוא הגורם לכל גם ליהודים וגם למצרים,

אוצר המדרשים. יתברך ויתנשא עילת העילות, שלו נתכנו עלילות. תם.

זוהר חדש כרך א (תורה)  קבא דסבין דאיהו עילת  העילות דלית סוף לעלמין דתליין מניה

ספר החינוך מצוה לב ד"ה משרשי מצוה

ובמנוחתינו בשביעי זכר לנו בחדושו של עולם, כי כשישבתו בני אדם כולם ביום אחד בשבוע וישאל כל שואל מה עילת זאת המנוחה. ויהיה המענה כי ששת ימים עשה ה' וגו' [שמות כ', י"א] כל אחד יתחזק מתוך כך באמונה האמיתית. _________________

מודה ועוזב

*****
בעלבעמיו:

ירוחם
ממתי המילה עילה במובן הזה קיימת בעברית?

*****
השכן:

בעל, מאז שנכתב הפסוק "אשר התעללתי"...
_________________

אוי לשכן
ואוי לשכנו


*****
ירוחםשמ:

אוי לי מהבעל- ואוי לי משכנו

מקובל- במילה לא ברורה- למצא מקבילה במקרא, ולהקיש מאחת על השניה, במקרה של התעללתי, אין לה חבר במקרא, יש אמנם בספר שמואל -התעלל- ,אבל גם שם היא בהקשר לפסוק הזה.

אנו אבל שבויים של הפרשנים השונים, ובמקרה הזה על ידי מחיי השפה העברית שכך הם הבינו את מילת   -התעללות-.במשמעותו השלילית.

 אני לא מוכן ליחס לאלוקים תכונות שליליות, כמו התעללות- רק מכיון שהפרשנים פרשו כך, והם לא מסבירים למה הם מפרשים כך, כפי שהם נוהגים ומקובל לפרש מילים לא ברורות.
 ההגיון שלי אומר-התעללתי- משורש- עלל- עלילה, פעולה, אתה יכול לסתור את דברי, בבקשה, אלמד, אבל עד  שלא הבאת ראיה דיקדוקית אחרת, אינך יכול ללעוג לפרשנות לגיטית זו, רק מכיון שבן יהודה או  אבן שושן פירשו אחרת, בלי אסמכתא. _________________

 מודה ועוזב



תוקן על ידי עצכח ב- 24/01/2009 19:31:58




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/1/2009 19:37 לינק ישיר 

לומדמכלאדם:

האם עבדי פרעה מרדו בו בתחילת הפרשה, כשאמרו לו "הטרם תדע", ולא חזרו לקבל את מרותו עד שילוחם של בני ישראל?

כך משמעותם של הפסוקים בפשיטות, "ויושב את אהרן ומשה", על כרחו של פרעה (מדרש). ומכאן ואילך לא נזכרים העבדים כלל, רק פרעה בלשון יחיד "ויגרש אותם מאת פני פרעה" וכן במכות הבאות, וללא תוארו "מלך מצרים".

רק ב"ויהפך לבב פרעה ולבב עבדיו" מוזכר שוב שהוא מלך מצרים (פסוק קודם לכן, "ויוגד למלך מצרים"), ואז רש"י טורח לבאר שלבבם נהפך מחמת הממון שלקחו בני ישראל, שהרי הסכימו לשלחם כבר קודם מכת ארבה.

(אפילו "וירדו כל עבדיך אלה אלי" מכריח את רש"י לפרש שכוונתו של משה רבינו לפרעה עצמו, אולי מחמת הקושי הזה, העבדים כבר הסכימו לשלח את ישראל).

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > בא
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 6 7 8 לדף הבא סך הכל 8 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.