יש למישהו מושג מדוע "בראשון ב 14 בערב תאכלו מצות". לתומי חשבתי שהערב הינו כבר ה 15. תרגום יונתן פתר זאת בסירבול.
אולי לפני מתן תורה חיתוך היום לא היה בתחילת הלילה גם אצל היהודים
נשלח ב-24/1/2010 13:14
את השאלה שלך עליך להפנות לחז"ל ולא לתורה!
נשלח ב-24/1/2010 20:51
תלמידטועה כתב:
יש למישהו מושג מדוע "בראשון ב 14 בערב תאכלו מצות". לתומי חשבתי שהערב הינו כבר ה 15. תרגום יונתן פתר זאת בסירבול.
אולי לפני מתן תורה חיתוך היום לא היה בתחילת הלילה גם אצל היהודים
נכון מאוד,
ועיין ברשב"ם בהתחלת בראשית,
אגב לא בכל ההלכות היום אחר הלילה ? כמו קרבנות ועוד
נשלח ב-24/1/2010 21:32
ויהי ערב ויהי בוקר.
ראה בויקרא כג שכתוב כי חג המצות הוא נחמישה עשר לחודש הראשון ושבעת ימים מצות תאכלו, מכאן שלא יכול להיות שהחג מתחיל ב14
נשלח ב-24/1/2010 21:41
ירוחםשמ:
התייחסתי לשאלה האם לפני מתן תורה הלילה הלך אחרי היום ?
אמרתי שכן (ברח לי מהזיכרון איפה ראיתי את זה )
נשלח ב-24/1/2010 21:57
_________________
תוקן על ידי ושםהאחר ב- 24/01/2010 21:57:52
נשלח ב-24/1/2010 22:40
הרעיון שלפני מתן תורה היו הזמנים כרשב"ם מקורו בפנים יפות לבעל ההפלאה פ' נח
נשלח ב-24/1/2010 22:43
ומה הם הסימוכין? מאיפה הוא לוקח את זה?
נשלח ב-8/1/2011 19:28
שבוע טוב לכולם:
מעניין שהמלבי"ם טוען שהיהודים משכנו את בתייהם למצרים, על זה שהם שאלו מהם מטלטלים,
במילא אין כאן שום גניבה כביכול,
הרי המצרים היו לוקחים במילא את הדירות של היהודים, אז בחכמה עשו שלקחו מהם דברים ומשכנו להם את בתייהם,
_________________
נשלח ב-8/1/2011 19:51
שבוע טוב מקס
כבר הסברנו כי המילה שאלו פרושה בעברית גם בקשו- ה' אמר למשה שהעם יבקש מהמצרים- שכר עבודה כמענק פרישה כטובה- שיבקשו, לא בהשאלה
לדעתי המפנה הדרמתי והמכריע בין משה לפרעה היה בפסוק הזה ובמילים הללו.
וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה:
כל הפעמים האחרות כתוב ויצא מעם פרע- יצאה בדרך שיוצאים מלפני מלך- הפנים כלפי המלך והולכים לאט אחורנית- להבדיל בדיני בית"כ. אבל כאן מדגיש הפסוק את ה ויפן- הוא הפנה את גבו ויצאה
נשלח ב-8/1/2011 19:55
תלמידטועה כתב:
יש למישהו מושג מדוע "בראשון ב 14 בערב תאכלו מצות". לתומי חשבתי שהערב הינו כבר ה 15. תרגום יונתן פתר זאת בסירבול.
אולי לפני מתן תורה חיתוך היום לא היה בתחילת הלילה גם אצל היהודים
חכמים פירשוהו כמזמן שהיום מתחיל לערוב ו"נוטים צללי ערב" והוא מאחרי חצות ועד השקיעה. (וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב יִרְחַץ בַּמָּיִם וּכְבֹא הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה) אבל האבן עזרא כותב בפירושו בפרשה שזה הזמן בין השקיעה לחושך המוחלט ("בין השמשות") אגב, 2 הערות על האבן עזרא כאן: 1. הרבה מביאים מכאן ראיה לשיטת ר"ת כי הוא מזכיר את השיטה של "שעה ושליש שעה" 2. באשכול על האבן עזרא כתבתי שיש לפחות פעם אחת שדברי האבן עזרא מתנגדים לפירוש החכמים בתלמוד, והנה מקור אחד לדוגמא כזאת. אמנם בפירושו הקצר הוא מביא את שני השיטות ומסכם: "ומעתיקי התורה אמרו שהלכה למשה שבין הערבים בפסח הוא הדרך השני והוא אמת ואין בו ספק". (אבל הדלקת הנרות הוא כותב שהיא אחרי השקיעה)
