בא

שמות פרק יג

(טז) וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְקֹוָק מִמִּצְרָיִם: ס

שמות פרק י   (א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ ,

על המטאפורה של הכבדתי - למה לא הקשתי- לב כבד לא בהכרח הוא לב קשה. בפעם החרונה פרשתי כי ה' הפך את ליבו לכבד.

הכבד כידוע כל כמה שמבשלים או צולים אותו הוא נהיה קשה יותר,

השבת נתתי דעתי על פרוש אחר למטאפורה של הכבד.

לפי הבנת הפסוקים וצורת ציוויו של ה' למשה- בא אל פרעה. ה' שלח את משה לפרעה, משה אומר לה', ריבוני חבל על הזמן, הפרעה הזה לא אדם נורמלי, 7 מכות כאלה, והוא בכלל לא זז. חבל על הזמן.

אומר לו ה' זה לא הוא זה אני הכבדתי את ליבו- כידוע בגמרא בחולין אומרת- הכבד פולט ולא קולט, זה שהוא לא קולט מה שקורה זה בגלל שהלב שלו כמו כבד שלא קולט.

שמות פרק י (ט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג יְקֹוָק לָנוּ:

לכאורה היה צריך להקדים את הזקנים לנערים, כך הנימוס?.
משה אומר לפרעה. תראה הכל  כל החג לה' זה בראש ראשונה בשביל נערנו (ה- ב -בראש המילה כמו בשביל)

שמות פרק יא   (ז) וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ .

זה ציווי מוסרי לבני ישראל- לא יחרץ- לא יחלק!   כלב -    לשונו!

חז"ל אמרו שבזכות זה- נותנים את הנבלות לכלבים, ויש מדרש שאומר שבזכות זה מורחים את הגוילין של ספר התורה- לחיזוק האותיות- עם צואת כלבים.

אפשר לפרש כי לפעמים בשתיקה אפשר להשיג הרבה מאד.
ו
באמת למה באמת הכלבים לא נבחו?-  הגמרא אומרת- הגואל בעיר- סימן- כלבים שוחקים- מלאך המוות בעיר כלבים בוכים.
בלילה  הזה היו בעיר גם הגואל וגם מלאך המוות , הבלבים לא ידעו מה לעשות. אז שתקו!

שמות פרק יב (ט) אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ:

לימדה התורה דרך ארץ אל תאכלו ממנו נא-  מיד- תתאפקו- למרות הריח המטריף של הצלי- שלא להיות כמו עשיו  הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם

שמות פרק יב  (מג) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ:

רש"י    כל בן נכר - שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים.

בתפילת יום הכיפורים אנו מתירים להתפלל עם העברינים, הגמרא אומרת

כריתות דף ו:  א"ר שמעון חסידא: כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, 
 
רק בגאלה לא?

הבא להיות יחד עם העם בצרותי מקבלים אותו, אבל הבא רק לאכול סטייקים- זה לא!

(כא) וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח:

(כב) וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר

(כב) וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף

הרבה עמדו כבר על המילה  משכו- לכאורה אפשר לותר עליה,  והרי בשה' מצוה את משה על הענין הוא לא מזכיר את המילה משכו    דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת:
למה משה הוסיף את המילה הזו?

, עומדים כאן בסיומה של הגלות, גלות מצריים. בא נשחזר איך התחילה הגלות הזו?    

 בראשית פרק לז
וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף

וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף

לא) וַיִּקְחוּ אֶת כְּתֹנֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם
 צריך הסבר נוסף?