היחס לספרות הברסלבית

ספרן
איזה מאמר פרסם את המכתב של הרב קוק? שמעתי פעם שמועה שהרב קוק העיד על עצמו שנשמתו קשורה לנשמת ר' נחמן, אך זוהי שמועה בלבד ואין לי שום דרך לאמת אותה.

כאן:
http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=58301&Word=&gilayon=3141&mador=

הדברים בשם הראי"ה כפי הנראה שאובים מספרו של הרב נרי"ה על הראי"ה, שם הוא מביא קטע איגרת זה, וכן ציטוטים שונים מבאי ביתו / שומעי לקחו של הראי"ה על יחסו לספרי ר"נ. 

במק"א פירסם אחד מחשובי הידענים בברסלב את הדברים הבאים:

ספרן מכובדי, ההתייחסות שאתה מדבר עליה היא במאמרו של הרב אביה הכהן בהצופה: http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=58301&Word=&gilayon=3141&mador= ההסבר שלו על נסיבות המכתב אינו נכון, למיטב ידיעתי וזכרוני. הרב נריה מספר באחד מספריו שכאשר נסע הרצי"ה לפולין בשליחות אביו (ונפגש אז עם רבים מגדולי ישראל) פגש את חסידי ברסלב בוורשא, שהיו אז בתקופת פריחה גדולה של עשיית מקורבים והדפסת ספרים. הרצי"ה הושפע עמוקות מחסידות ברסלב ומשם הוא שלח לאביו את הספר. הראי"ה, שהיו לו כנראה תוכניות אחרות לעתידו של בנו, שלח לו את מכתב האזהרה שכמה שורות מתוכו פורסמו. דווקא אירוע זה שבו הראי"ה הניא את בנו הרצי"ה מלהפוך לחסיד ברסלב מסביר את אחת התופעות המוזרות בהוצאת כתבי הראי"ה ע"י בנו. אפילו במקומות שבהם ברור לכל קורא שהראי"ה מצטט או כותב על סמך קטע מספרי ברסלב (או חסידות בכלל), הרצי"ה "מתעקש" למצוא מראי מקומות מספרי הגר"א והרמח"ל וכו'. לגבי עצם השאלה שהוצגה כאן על היחס הזהיר עד מתנגד לספרי ברסלב אצל חסידי פולין - כפי שהבנתי במשך השנים משיחות עם ברסלברס ועם מתנגדים, נראה לי שיש לכך שתי סיבות: א. החשש מהתפשטות תופעה של חסידים ללא רבי חי - דבר שהיה נראה לרבים כסכנה לחסידות. ב. העוצמה המיוחדת שיש ללימוד בספרים, שגורמת לאדם לעזוב את דרכו הישנה ולחפש את דרכו כחסיד ברסלב. מכיון שב197 השנים שחלפו התברר מעל לכל ספק שאין שום סכנה ונזק בדרכה של ברסלב, והיא מייצרת יהודים יראים ושלמים, נשאר רק החשש שבסעיף ב'. ודווקא משום כך מוהרנ"ת קבע בעיקר את עבודת הפצת הספרים, הזורמת מתחת לפני השטח ועושה לברסלב השפעה כלל עולמית ותוך-נשמתית שאפילו מנגנון ההפצה האדיר של חב"ד אינו מגיע אליה, כמדומה. השאלה האמיתית שמטרידה אותי לפעמים: האם יש עוד תחום ביהדות בת זמננו שרבים כל כך אומרים בו "מבינות" מבלי שהם יודעים אפילו את שמות הספרים, לא כ"ש את תוכנם?

"דווקא אירוע זה שבו הראי"ה הניא את בנו הרצי"ה מלהפוך לחסיד ברסלב מסביר את אחת התופעות המוזרות בהוצאת כתבי הראי"ה ע"י בנו. אפילו במקומות שבהם ברור לכל קורא שהראי"ה מצטט או כותב על סמך קטע מספרי ברסלב (או חסידות בכלל), הרצי"ה "מתעקש" למצוא מראי מקומות מספרי הגר"א והרמח"ל וכו'. "
תמיד התרשמתי שהרצי"ה היה ליטוואק יותר מאביו, והרי אביו הוא שכתב:
<ובדורות האחרונים יפה לנו מאוד שיחתם של תלמידי הגר"א יחד עם תלמידי הבעש"ט> (לצערי לא מצאתי כעת את המקור והעתקתי מתגובה ב http://www.inn.co.il/Tolaim/lmf_read.aspx/3785)

אולם, כפי שאירע ליותר מליטוואק אחד, גם הוא הפך לאדמו"ר.

ראה כאן:

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/hasidut-4.htm

_________________

ספרן,
בתור נצר למשפחה חסידית, איך אתה מתיחס לשיחה הנ"ל.

ואם כבר בספורים עסקינן, שמעתי שהרב מבריסק, שחי הרבה שנים בוורשה, הגיע לווילנא, הסתכל ימינה ושמאלה ואמר (בתרגום מיידיש) אפשר לגאון היתה טעות.
המקור שלי מהימן אבל צ"ע.

בזמנו נפתח אשכול איך היהדות היתה נראית ללא הגר"א והחסידות
פותח האשכול זכה לביקורת חריפה על משחק האילו, אבל עדיין ניתן לשאול את השאלה בצורה חיובית, מה תרומת החסידות והמתנגדות ליהדות שלנו.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 08/01/2008 10:00:08

הסיבה הראשונה שמנה, היינו החשש מהתפתחות של חסידויות ללא רבי חי - לא נראית לי הסיבה כלל ועיקר.
הסיבה השנייה שמנה בדבר הכוח הרב שיש בתורות מוהר"נ מברסלב למשוך לב האדם - יש בה הרבה יותר טעם, אבל עדיין זוהי סיבה לחשש כיום או אפילו בדורות עברו במידה מועטת יותר, אבל אין זו הסיבה המכוננת שהחלה את ההתנגדות בדור הראשון ממש.

לענ"ד הסיבות הראשוניות והמכוננות היו אחרות לחלוטין, אני יכול לנחש שהיו כמה וכמה והעיקריות שבהם:

א. רבי נחמן לא היה חלק מהמילייה המרכזי של תנועת החסידות למרות ייחוסו. הוא לא למד כמדומני בצורה מסודרת בבית מדרשו של המגיד או של מי מתלמידיו ועל כן לא נחשב ל'מעתיק השמועה' ולבר סמכא בקרב מי מתלמידיו הגדולים של הרב המגיד  למרות שחלק העריצו או כיבדוהו מאוד.

ב. בנוסף להנ"ל היה בתורתו מעין תורה חדשה ושונה מהדרך הראשונית של הבעש"ט ותלמידיו. כל עוד שינוי זה בא מתוך בית המדרש המקובל [כמו דרכו ה'חדשה' של בעל התניא בתורת חב"ד, שאפילו הייתה במידה מסויימת בהסכמת רבו] הרי שזה יכול לעבור, אך כשדרך חדשה באה מבחוץ, זה הופך קשה יותר ומהווה מקור להתנגדות.

ג. בקרב הזרם המרכזי של החסידות באותם ימים היה מנגנון בקרה רציני על מי מהתלמידים והנהגותיהם ודרך חינוכם את תלמידיהם, וברגע שזה לא תאם, הם ידעו להתאסף ולהוקיע כל תופעה לא רצוייה. כך היה לדוגמא עם רבי אברהם מקאליסק שהנהיג את תלמידיו והיו התלמידים רוקדים ברחובות ועושים סלטות [מזכיר משהו] עם בגדים פשוטים ולא מתחשבים בעולם בכלל. והתכנסו תלמידי המגיד והוקיעו את דרך זו שנפסקה לחלוטין. אני מעריך שהתפתחות דרך חדשה מחוץ למנגנון הבקרה, הפריע וגרם לחששות מרובים.
אני יכול להעריך גם שזוהי הסיבה שדווקא אדם כמו הסבא משפולי כ'בוגר אחראי' ראה לנכון להתנגד לו לצעיר שבא משום מקום.

ג. האופי של הדרך החדשה ודברי התורה של מוהר"נ גם הם עשו את שלהם. יש בעניין זה הרבה פרטים גם מבלי להתייחס לדרך של סיפורים, תפילות התבודדויות וכו', אבל דיי להזכיר את  הכנות בא מדבר מוהר"נ על נסיונותיו האישיים וכו' דבר שהוא לא מקובל כלל ועיקר ולבטח לא בדור השני שלישי של החסידות שידבר כך 'צדיק' [אפילו לא צדיק של התניא] על עצמו.
תורתו באופן כללי היא תורה שמחטטת במוגלה ומתעסקת ברוע, ולא כמו שאר התורות שהתעלמו מענייני הרע והתעסקו בטוב שידחה בדרך ממילא את החושך, זוהי תורה של בעלי תשובה המיועדת לבעלי תשובה וזוהי הסיבה שהיא כל כך מצליחה כיום בקרב בעלי תשובה, יותר ממה שהצליחה אי פעם.

כד הווינא טליא בצבא נשאלתי ע"י קצינה באי שם, מה יש לחרדים נגד ברסלב (מדובר בשנות השמונים של המאה הקודמת). נאלצתי לשלוף לה על המקום ואמרתי לה שיש פחד מגישה שמדברת בכזו אינטנסיביות על מגע יומיומי עם רבונו של עולם שלא בצורה הממסודת.
אני לא בטוח שצדקתי.

בעל
בתורה כתוב, -אהיה אשר אהיה- בכל מצב ה' איתך ובכל זמן. בעבר, בהווה ובעתיד. בלי מתווכחים, הגובים דמי תיווך יקרים,
שלא כל אחד יכול לשלם, ובדרך כלל מטעים אותך, בדרכם המסודרת והמיוחדת.

_________________

מודה ועוזב

איש הערבות
א. הייחוס של ר' נחמן בצירוף עם ידיעותיו וגדולתו הספיקו הרבה מגדולי החסידות בתקופתו לתמוך בו ולהתייחס אליו בכבוד, החוזה מלובלין נתן הסכמה לליקו"מ וידוע היחס החם שהיה לר' לוי יצחק מברדיטשב אליו.
ב. אם מתבוננים בדרכו של ר' נחמן ניתן למצוא את שורשיה בקלות אצל זקינו הגדול הבעש"ט. הוא לא התווה דרך חדשה יש מאין , שורשיו נעוצים במסורת החסידית והם לא כ"כ רחוקים ממנה.
ג. מנגנון הביקורת שאתה מתאר לא היה כ"כ מפותח בתקופה הזו. ראיה לכך הוא נסיון החרם על ר' שמחה בונים מפשיסחה (בערך דור אחרי) שלא צלח למרות הכמות העצומה שהיו מעוניינים בחרם מסוג זה. את חסידיו של ר' אברהם מקאליסק שרקדו ברחובות לא ממש הצליחו לעצור במנהג זה למרות שזהו אחד הדברים שהרתיחו את המתנגדים לחסידות.
ד. באופן כללי תורתו של ר' נחמן לא מתעסקת ברע יותר מתורות חסידיות אחרות, ר' נתן בעצמו מעיד שר' נחמן אמר שצריך ללכת בעיקר עם תורות רפ"ב וי"ב בתנינא- תורות שעיסוקם הוא בראיית הטוב. התורות של ר' נחמן לא יותר קשות מכל מיני אמירות של ר' ברוך ממז'יבוז' למשל.

בעל,
צדקת גם צדקת.

אחת הסצנות המדוברות ביותר בציבור החרדי אודות הסרט הברסלבי 'אושפיזין', היא זו:

הגברת בת שבע מיכל רנד יושבת במרפסת ביתה, ולפתע מפריחה לחלל האויר משפטי אהבה לוהטים: "אתה מתוק! אני חולה עליך! איך כמוך!"
כאשר המצלמה מתרחקת רואים שאין שם איש,  והדברים נאמרים כלפי שמיא.

בכמה הזדמנויות חרדיות יצא לי לשמוע ניתוחים על הקטע הזה. הם מקבלים אותו ברגשות מעורבים. מצד אחד, מה רע? אדרבא, יש כאן אינטימיות בריאה עם הבורא. בתפילה אתה פונה אליו בלשון נוכח, בעוד לכל לובש פראק בבית הכנסת אתה פונה בלשון רבים.
מצד שני, ככה לא מדברים. גם לא ראינו כזאת אצל אבותינו הק'...

תוקן על ידי סנשו_פנשה ב- 09/01/2008 21:51:55