זה יכול להיות ע"י א.השקעה- כשאתה משקיע בדבר הוא נהיה חלק ממך
ב.הורים - חלק מעצמו הורה מרגיש שהבן הוא חלק מעצמו
ג.משפחה- אם הוא בסיס רגשי שלך
ד.צורך- חבר\בן זוג- כשאתה צריך קשר עם השני אתה הופך אותו לבסיס כמו משפחה
ה.ענווה- כשאתה מרגיש שהשני ואתה הוא חלק אחד
ענווה
כל אדם הוא חלק אחד מתוך תבנית שלמה שהקב"ה יצר בשביל השלמות הנצחית
גאווה זה כשאדם את עצמו ולא מבין שהוא חלק מדבר גדול יותר
ענווה זה כשאדם מבין שהוא חלק מהכלל וממילה עזרה לשני זה עזרה לעצמו בשביל להגיע לתכלית
לצערנו יש הרבה גרושים בימינו למה זה?
שאנשים מתחתנים מצורך כל עוד שהצורך קיים זה מחזיק אבל אם הזמן הרבה פעמים קורה שהצורך דועך ואז אין רצון להשקיע בשני וזה מתפרק שבנשואים יש צורך בהרבה הקרבה והשקעה
וזה מה שאמרו רבותינו שאהבה התלויה בדבר בטל הדבר בטלה האהבה
אז מה עושים?
לפי האמור לעיל יוצא ש א. צריך להשקיע ועוד להשקיע בלי לצפות לתמורה
ב. להבין שבן הזוג הוא הבסיס שלו
ג. שיתן לשני וידע שבכך הבן זוג יחזיר לו
ד. עבודת המידות
נשלח ב-7/1/2008 19:31
הרב דסלר כותב שסתם אדם שלומד תורה שלא לשמה לעולם לא יגיע לתורה לשמה. כדי שיתאפשר להגיע לתורה לשמה נצרך שתהיה כוונה ומטרה כללית להגיע בשלב מסוים לתורה לשמה, רק אז יש סיכוי שהתורה שלא לשמה תביא ללשמה.
לענ"ד כך גם בעניין הנישואין. זה מתחיל בצורך שגורם לאהבה (לא לשמה), אך אם אין מטרה כללית להגיע לאהבה אמיתית שלא תלויה בדבר, מטרה שתמיד נשארת כנגד עיני הזוג, האהבה הזאת לעולם לא תתקדם.
נשלח ב-7/1/2008 20:26
דברים כדורבנות
נשלח ב-7/1/2008 22:10
יפה מאוד
אני דיברתי על מהות האהבה לא על הדרך להגיע אליה
נשלח ב-8/1/2008 16:21
יש שני סוגי אהבה. א. הדלקות. ב. הפיכה לאחד.
שני הסוגים בעצם הם אחד. בהתחלה נדלקים, אבל כדי שימשיך לדלוק צריך להשקיע, ועוד להשקיע ועוד להשקיע וההשקעה נהיית לחלק אינטגרלי מהאהבה. ההשקעה גורמת לאהבה שגורמת לעוד השקעה שגור... ככל שהגלגל מסתובב יותר כך בני הזוג מתחברים יותר ונהפכים לאחד.
ראיתי פעם בספר שזוג צעיר הגיע להורים לשבת, וההורים ישבו בשני צידי השולחן. הזוג שאל את ההורים אם הם כל כך הרבה שנים ביחד מדוע הם לא יושבים אחד ליד השני כמו שאנחנו הצעירים האוהבים מסבים? ענו ההורים, אתם כדי שמישהו יזהה שיש בינכם משהו צריכים להיות צמודים, אם כל אחד ישב בצד אחר של השולחן הקשר הזעיר שיש בינכם לא יהיה משמעותי. לעומת זאת אנחנו שכ"כ הרבה שנים ביחד, הקמנו משפחה וכו' וכו', גם אם נהיה רחוקים אחד מהשני הקשר ביננו כ"כ חזק שגם אם לא נהיה קרובים פיזית אנחנו נהיה קרובים.
נשלח ב-8/1/2008 17:20
awwwwwwwwwwww
(ויש שיגידו הפוך)
שנזכה...
נשלח ב-8/1/2008 18:27
קראתי בעיון את כל הדברים החכמים פה, תודה!
נשלח ב-11/1/2008 00:34
תודה לכל המשתתפים ואני שמח שאתם אוהבים את זה
גבר ממאדים... אני חושב שאהבה זה מה שכתבתי ולהדלק זה רק תאוה\צורך כמובן שאם אין תאוה לא יהיה אהבה שאדם לא ישקיע\יתן בשני\לשני בלי צורך שיחבר אבל הצורך הוא לא אהבה
ולדעתי צריך לדעת לחלק בין השנים שזה שורש כל הבלבול שיש בנושא אהבה
עוד דבר אם יש צורך אז אתה הופך אותו לבסיס(אות ד' בנושא מהות האהבה)
נב.יש לי בקשה לכל מי שקרא את הדברים ונהנה בבקשה כתבו תגובה בשביל שאדע שאהבתם וגם שהסיבה שכתבתי את הפורום הזה בשביל לפתח את הנושא אז בבקשה תפתחו אותו
תוקןעלידיnf2006ב-11/01/20080:44:54
תוקן על ידי - nf2006 - 11/01/2008 0:49:08
_________________
נשלח ב-11/1/2008 00:35
עשני כרצונו
מה???????
נשלח ב-11/1/2008 01:36
יקירי מה לא ברור ?
נשלח ב-11/1/2008 02:59
2006- אהבה באה רק מתאווה?!
הורים שאוהבים את ילדיהם ממרגישים תאווה כלפיהם? עד כמה שידוע לי, תופעה כזו נקראת תסביך אדיפוס והיא ממש נדירה.
להדלק זה לא רק תאווה פיזית. אפשר גם להדלק על אישיות שכיף לדבר איתה ולהיות איתה.
נשלח ב-11/1/2008 09:06
עשני מה התכוונת כשכתבת
awwwwwwwwwwww (ויש שיגידו הפוך)
שנזכה...
מאדים...לגבי הורים כתבתי כבר שהורה מרגיש שהבן הוא חלק מעצמו והוא אוהב את הבן כמו עצמו
אולי לא הבננת אותי נכון אבל מה שאני אומר שתאוה זה לא אהבהכשאני אומר צורך\תאוה אני מדבר גם ואפי' בעיקר על להדלק על אישיות שכיף לדבר איתה ולהיות איתה. שהסיבה שאתה "נדלק"זה שהשני ממלא צורך כלשהו אצלך (להרגיש נאהב או מעורך או סתם להיות עם מישהו )וזה ההרגשה "שכיף לדבר איתה ולהיות איתה."
במה איפוא תיבחן האהבה, האם היא אהבה עצמית או אהבת הזולת?
ההבדל הבולט והמהותי בין אהבה עצמית לאהבת הזולת הוא: כאשר האדם מעניק לזולת את מחסורו, רק כשיש לו ענין אישי לעשות זאת, ברור, שהוא איננו אוהב את הזולת, אלא את עצמו. העניין האישי הוא המביאו להעניק לזולת. לעומת זאת, כאשר אדם מעניק לזולת את צרכיו, גם כאשר הדבר אינו נוח לו עצמו, הדבר מוכיח שהוא אכן אוהבו אהבה כנה.
הנאמנות, הדאגה הכנה לבן הזוג והרצון להיטיב לו בכל עת ובכל מצב, הם המבטאים את האהבה, את היסודות האיתנים שהבית נבנה עליהם ואת חוסנה של המשפחה. את חוזקו של הקשר ניתן לבחון לאורך השנים. קשר אמיתי הולך ומתהדק, ואף הולך ומעמיק.
נשלח ב-11/1/2008 11:32
תודה 2006 על המאמר השני ,הוא מאוד יפה .
נשלח ב-11/1/2008 11:46
לא לא גבר- תסביך אדיפוס זה תהליך בו הבן מתאהב באימו ומקנא באביו ותסביך אלקטרה זה כשהבת מתאהבת באביה וחותרת תחת אמה.
אין קשר להתאהבות ההורים בילדים. זו אהבה עמוקה מידי=)
NF-ז ה היה בקשר לתגובה של גבר על הזוג
כאילו" אוווווווווווווווווווווווווווו" כמו שועושים בקטע קי'צי בסרט....
ויש שיגידו הפוך- שהם יושבים רחוק כי הם כועסים או לא יודעת מה.
אז שנזכה- להיות כמו הזוג בסיפור.
יש שיגידו הפוך
ולדבר האחרון- אני מוצאת איך מבדילים בין אהבה לאהבה עצמית ב..... נתינה.
נשלח ב-12/1/2008 20:51
2006- אהבה זה לא הערכה. אם אני מעריך את הרב שלי זה לא אומר שאני לא אוהב אותו. כנ"ל בחורה. אהבה זה מילוי של חלל פנימי ריק ע"י האחר/ת, ההרגשה שא"א בלעדיו/ה. אם אתה מרגיש שיש בחורה שאתה מת לדבר ולהיות איתה זוהי תחילתה של אהבה. כאשר תעריך אותה סביר להניח שאהבה כבר תדעך מעט ואת מקומה תמלא ההערכה.
עשני - טוב, אז בואי נמציא יחד שם לתסביך...
וסתם שאלה. איך הנתינה מבדילה בין אהבה עצמית לאהבה אמיתית? אם האהבה גורמת לצורך לתת, אז כאשר נותנים מספקים את צורך הנתינה ושוב זוהי אהבה/סיפוק עצמי/ת.
אוהב לחשוב... בואו לחשוב בנושא מהות האהבה
