| נשלח ב-8/1/2008 00:16 |
 |
| |
לחלות פני מלך
לקראת בואו של נשיא ארה"ב לארץ הקודש, התפרסם בשמו של הרב אלישיב ש'אולי' כדאי ללכת ולראות את פניו ופמלייתו (דומני שהייתה כתבה בעיתון "משפחה" ואולי מישהו יסרוק).
ה'אולי' שנקט הרב אלישיב הוא מפני שאין דין נשיא ארה"ב כמלך, שאי בידו שלטון ללא מיצרים, אלא שהוא נבחר ציבור שעוד תקופה מסיים את שליחותו. מ"מ עדיין יש עניין לראות אותו ואת פמלייתו מצד ההשוואה בין הכבוד שחולקים לו לבין הכבוד שיהיה למלך משיח.
ברכות ט:
"התם נמי מבעי לך למיהב אגרא למחזי אפי מלכא דאמר רבי יוחנן לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי עובדי כוכבים שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עובדי כוכבים"
שם נח.
"אמר רב יוחנן לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי עובדי כוכבים שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עובדי כוכבים רב ששת סגי נהור הוה הוו קאזלי כולי עלמא לקבולי אפי מלכא וקם אזל בהדייהו"
ירושלמי ברכות כג:
"אמר רבי ינאי מטמא כהן לראות את המלך כד סליק דוקליטיינוס מלכא להכא חמון לר' חייא בר אבא מיפסע על קברים דצור בגין מחמוניה ר' חזקיה ור' ירמיה בשם ר' יוחנן מצוה לראות גדולי המלכות לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות."
ולהלכה נפסק כך בשו"ע או"ח רכד
"מצוה להשתדל לראות מלכים אפ' מלכי עובדי כוכבים"
מג"א שם
"להשתדל. משמע בגמרא דמותר לעבור על מצות דרבנן לראות מלכים אפילו מלכי א"ה ומ"מ מדסיים משום כבוד מלכות לא גזרו רבנן משמע דוקא במלכי ישראל אמרו ומשום כבודן וכ"מ מדלא כתב בי"ד סי' שע"ב דין זה משמע דוקא במלכי ישראל שרי וזה אין לנו עכשיו בעו"ה. ומ"ש בגמרא ולא לקראת כו' היינו שמצוה לרוץ לקראת מלכי א"ה שאם יזכה לראות מלך המשיח שיבא במהרה יבחין מה בין גדולתם לגדולתו וידע שכר עושי מצות ומ"מ אסור לעבור אפי' מצוה דרבנן בשביל זה"
נראה שבמצוות ראיית מלך בנוסף ל'שלום מלכות' שתקנו חכמים לכבדם, ישנה הסיבה [העיקרית] שאולי בעתיד ידע להבחין בין גדולתו של משיח צדקנו לגדולת מלך רגיל. מעניין מה מקור מצווה זו? גם לאחר שנברר מקורה של מצווה זו, הרי זה רק "אם יזכה", דהיינו שיתכן ולא יזכה ואולי אף משמע מהלשון "אם" שמירב הסיכוי שלא יזכה לראות פניו של המשיח או של מלכי ישראל בחייו, אעפ"כ מסופר בגמ' שר' ינאי היה מטמא כהן כדי לחזות בזיו פני מלך מאומות העולם (אמנם במג"א פסק שאין לעבור אף על מצווה דרבנן), ובברכות ט: " מבעי לך למיהב אגרא למחזי אפי מלכא " – צריך לשלם כסף כדי לראות את פני המלך!
מה עושה את המצווה הזו לכ"כ חשובה?
אם היא כ"כ חשובה אולי צריך לארגן טיסות לארצות שבהן קיים שלטון מונרכי, לחזות ולראות מלכות ושלטון מהו כדי שתהיה לנו אינדיקציה לימות המשיח!
ספר חסידים ס' תתקנ
"אם המלך בא ברוב חיל ובתפארת, והנה הצדיק שהלך לקראת המלך פעם אחת, לא ילך פעם אחרת, ולא יבטל מלימודו כדי ללכת לקראת מלכים. אם שמע שהמלך יבא בחיל יותר ובכבוד יותר, הרי ילך, ואם לאו אל ילך"
לפי ההכנות ההיסטריות וההיסטוריות לקראת ביקורו של נשיא ארה"ב, נראה שכדאי ללכת ולראות את פמלייתו ובכך להיפטר מהחיוב לראות אי פעם את שיירת רה"מ..
יהי רצון שנזכה לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.
_________________
תוקן על ידי mzohar ב- 08/01/2008 0:27:27
מ. זוהר
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2008 09:34 |
|
| |
.
"שמישהו" יסביר בבקשה למקורבי הרב את הקשר בין הביטוי האמריקאי "ברווז צולע" לבין המציאות הפוליטית של נשיא ארה"ב בשלהי הקדנציה השניה שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2008 22:02 |
|
| |
ומי אומר שמדובר דווקא במלכים? אולי גם בסתם שררה כדאי לראות וללמוד להבחין בין כבודו של שר/פוליטיקאי/ראש עיר/מה שלא תרצו יהודי לבין מקבילו הגוי.
לעצם העניין אני חושב שעצם המצאות האדם בסביבת אדם מכובד משפיעה עליו לכבד אנשים וכן משפיעה עליו רצון להידמות לו, ובכך ירבה כבוד האדם בעולם, שהוא צלם אלוקים, וממילא יתרבה גם כבוד שמים. וזה נכון בכל שררות שהיא.
ומעבר לכך ההימצאות בסביבת אדם חשוב מעוררת את האדם לחשוב על כבודו של האדם, ועל מה שהביא אותו לכבוד זה, ומסתמא מה שהביא אותו לכבוד זה הוא מצוות ומעשים טובים, (ולמי ששזה לא נראה לו - לכל הפחות מעשים טובים מסוג זה שירוחם מדבר עליהם כל הזמן - יישוב הארץ וכל הדומה לזה) כמו שמצינו שרבי היה מכבד עשירים כי מסתמא היו ראויים לעושר מצד מעשיהם, כך גם בכל שררה, וממילא זה יעורר את האדם להתעלות בתורה ובמעשים טובים.
וגם עצם ההסתכלות באדם מכובד מוסיפה כבוד לאותו אדם, וממילא ירבה כבוד שמים וההתעוררות לקיום מצוות, וכמו שביארנו.
תוקן על ידי מיכההמרשתי ב- 08/01/2008 22:03:28
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2008 23:30 |
|
| |
ירושלמי מסכת פיאה פרק ח דף כא
בי חגיי כד הוה מקים פרנסין הוה מטעין לון אוריתא לומר שכל שררה שניתנה מתורה ניתנה בי מלכים ימלוכו בי שרים ישורו.
סנהדרין דף יד.
.דאמר רבי אלעזר: לעולם הוה קבל וקיים. כיון דשמעה להא דאמר רבי אלעזר: אין אדם עולה לגדולה אלא אם כן מוחלין לו על כל עונותיו
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2008 00:12 |
|
| |
מיכה,
אתה מעלה רעיון מאד יפה, השאלה האם זו הכוונה במצווה זו. האם כדי להכיר את ביל גייטס מותר לכהן להיטמא למתים, או למשל האם אדם צריך להוציא כספו כדי להיפגש עם שר התמ"ת של ונצואלה?
א. הטעם שהעלת הוא חברתי, הוא מועיל לתקן את המידות ולקבל כל אדם בסבר פנים יפות, ולכבד גם אנשים שהכבוד אינו חלק אינטגרלי מאישיותם. אבל במצוות ראיית מלך ישנו פן אחר לגמרי והוא לראות מלכות של בשר ודם כדי שתהווה אינדיקציה למלכותו של מלך המשיח, אין כל סיבה חברתית ישנה רק התוצאה הסופית שאם יזכה לראות פני משיח יכבדו טפי מפני שרף הכבוד מתחיל אצלו גבוה וכבודו של מלך המשיח גבוה מהרף של מלך בשר ודם.
ב. לא ראיתי בדברי הגמרות שציטטתי עניין לכבד את המלך, זהו טעם אחר שלא קשור למצוות ראיית מלך (אלא רק תקנה דרבנן מפני דרכי שלום).
ג. אני מבין מלכי ישראל הכוונה למלכים שנמשחו ולא לשר בממשלה שבמקרה הוא יהודי.
***
ראיתי בעבר בשו"ת כלשהו (אולי אחד השו"תים של הרב עובדיה יוסף) שדן האם לברך שחלק מכבודו לנשיא ומלך בני זמנינו. שם היתה טענה שאמנם המלכות אינה אבסולוטית שהרי אין בכוח המלך להרוג על דעת עצמו, אך עדיין יתכן וצריך לברך כי בידו להחליט את מי לחנון ממוות ואת מי להעלות לגרדום, הוא אף יכול לחנון אסירים, היינו שנתונהשליטה מסויימת על חיי אדם בידו. (ואולי מכאן ריכוך כלשהו להערת מואדיב.)
***
מיכה העלה רעיון שאולי צריך לחזות בפני כל שררה וכבוד. ואני רוצה לגלוש מעט עם הטיעון לכיוון מעט שונה. האם יש עניין לראות דווקא את פני המלך, או שיש עניין לראות את הכבוד שנחלק לו הגם שפני המלך יהיו ספונים בתוך כלי תחבורתו.
אולי מדברי ספר חסידים שציטטתי לעיל ניתן לראות שיש עניין לראות את הפמליה והחיל שעושים כבוד לאישיות, אין כל עניין לראות את האישיות עצמה אלא את הסובב סביבה.
אפשר גם להוכיח מברכות נח שרב ששת למרות שהיה עיוור יצא עם כולם להקביל פני המלך. מדוע לו לצאת הרי הוא אינו יכול לראות את המלך? שמא מפני שיכול הוא להרגיש ולחוש את הכבוד ע"י חושים אחרים, את פני המלך ממש אין הוא יכול להרגיש ע"י שמיעתו את שאון המרכבות ונקישת פרסות הסוסים, אבל את הפמליה וההמולה מסביב המלך ניתן להרגיש ולתרגם במוח לרף כבוד כלשהו, ולכן יצא אף הוא עם כולם.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2008 15:28 |
|
| |
נשיא = בדין מלך, אם מלכים בתקופת התנ"ך שהיום הם היו נקראים ראשי ערים, נשיא ארצות הברית, הוא מלך גדול.
קיצור שולחן ערוך סימן ס סעיףי הרואה מלך ממלכ אומות העולםי מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן מכבודו לבשר ודם. ואפילו אינו רואה את המלך ממש, אלא שהוא רואה בכבודו ויודע בבירור שהמלך הוא שם, יכול לברך ברכה זו. וסומא יברך בלא שם ומלכות. ומצוה להשתדל לראות בכבוד מלכים .
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2008 20:02 |
|
| |
זוהר
א. זה נכון אם אתה סבור שהמג"א טמן בדבריו את כל מה שחשבו חז"ל בזמן שכתבו "לעולם ירוץ וכו'", אבל אני לא סבור כך אלא המג"א פירש פשט בגמרא. וזה במלכי האומות ,ובמלכי ישראל בהחלט ניתן להבין שהטעם הוא חברתי, וממילא גם מלכי האומות שהמצווה בהם זה משום מלכי ישראל גם שם הטעם יהיה חברתי.
וגם המג"א עצמו כותב שהתכלית איננה לדעת איך לכבד את מלך המשיח אלא "וידע שכר עושי מצווה"
וגם לא חייבים ללמוד פשט כמו המג"א, אפשר ללמוד פשט שמלכי ישראל ומלכי האומות זה לאו דווקא, אלא שדברו חכמים בהווה או שנתנו דוגמא לאדם המכובד ביותר.
ב. עצם המצווה לראות את המלך היא כבודו של המלך.
ג. גם אחאב לא נמשח ובכל זאת אליהו רץ לפניו. גם פרעה לא נמשח ומשה חלק לו כבוד
לפי הטעם החברתי שהבאתי יש עניין לראות לא רק את פני המלך אלא גם את הכבוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 00:12 |
|
| |
ירוחם,
<"נשיא = בדין מלך, אם מלכים בתקופת התנ"ך שהיום הם היו נקראים ראשי ערים, נשיא ארצות הברית, הוא מלך גדול.">
רש"י הוריות ט.
"נשיא - שאין על גביו שום אדון אלא ה' דהיינו מלך ומלך לעולם עשיר הוא וכ"ג בעינן שיהיה גדול מאחיו בעושר דליהוי לעולם עשיר"
על נשיא ארה"ב א"א לומר את ההגדרה הזו. הוא כפוף להחלטות הסנאט והפרלמנט, ארגוני הביון וחברי הממשלה. ניתן לומר זאת רק בשילטון מונרכי אבסולוטי.
נוסף ע"כ גדר של מלך הוא מלך שבידו להמית ע"פ רצונו בלבד.
מגן אברהם סימן רכד
ס"ק ה
"בחכמות העולם - ואם אינן חכמים
אלא בדתם אינו מברך עליהם השלטונים שאין עול מלך עליהם לשנות דבריה' ודן והורג במשפט
מברך עליהם, ועל השרים שממנה המלך בכל עיר טוב וישר לברך בלא שם ומלכות, על השופט הגדול
שהוא הקאד"י אין מברכין כלל (רדב"ז ח"ב ג')"
מיכה,
ראשית צריך להגדיר מי הם מלכי ישראל. כתבתי וטעיתי שמלך הכוונה מלך שנמשח. המשיחה אינה קריטריון למלכות כמו שהוכחת. אבל הקריטריונים לכאורה נמצאים בהוריות כמו שהבאתי לירוחם. ואולי עם ידיעתך התנ"ך על בוריו, תוכל לראות קריטריונים של מלך שהם מעבר לכל שלטון אחר.
שנית צריך להגדיר מהו כבודו של מלך. אתה כותב שעצם ראיית המלך היא כבודו, מניין? מילא להקביל פניו, אבל לראותו למירחוק ג"כ? וגם אם נניח שזהו כבודו (ומסתבר שיש בזה מן הכבוד לפחות בראיות שהמלך מבחין שמסתכלים עליו מחמת מלכותו), צריך לראות האם זה טעם המצווה. ואבהיר.
אם זהו טעם המצווה, מדוע אני צריך לכבד מלכי עכו"ם? כמובן שיש עניין של שלום מלכות אך זוהי סיבה פרקטית ומלבדה אין מצווה לכבדם בגלל מלכותם. גם אם נניח שבמלכי ישראל יש מצווה לכבד, לא נראה שהעניין לראות את המלך בהלכות אלו הוא מטעם לחלוק לו כבוד. א"כ מדוע צריך לראות אותו רק פעם אחת ואם ישוב פעם נוספת אין להיבטל מלימוד (עיין ספר חסידים שציטטתי לעיל), הלא צריך לכבדו?
לכן אני מסיק שעיקר העניין לראות מלך הוא בשביל האינדיקציה לעתיד לבוא. ובזמן שהיתה מלכות בישראל היה צורך אף לראות אותם ולהשוות את מלכותם למלכות א"ה.
אתה צודק שאין הטעם הוא כדי לכבד את מלך המשיח, אלא כדי להעריך את כבודו וממילא את כבוד ה' ולדעת שכר עושי מצווה. אבל שוב לא מוכח מכאן שעיקר הטעם הוא חברתי, אלא הרבות אהבת ה' ויראתו ע"י הבנת מושגים של כבוד.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 10:17 |
|
| |
מאיר
במחילה- מלכי ירדן או מלכת בריטניה נורוגיה דניה ואחרים, הית מוציא אותם מגדר מלכים?
גם הם לא ממיתים, וחוקי המדינה חלים עליהם.
אחדש לך חידוש מענין פרעה גם לא עשה בממלכתו כראות עיניו- ראה רמב"ו- שמות -הבה נתחכמה לו. ראה את המילדות ואת בתו. המלך דוד כשרצה להרוג את אוריה החיתי, לא עשה את זה במישרין כי עם בערמה. ינאי המלך, ואחרים היו צריכים בתי דין מיוחדים- פיקציהאומנם- אבל סדר וחוקה היו צריכים להשמר.(פסטט שאף אחד לא ידע, הנשיא בוש עם הוא מאד מאד ירצה להרוג מישהו, בלא משפט, במדינתו או במדינה אחרת,ה וא בהחלט יכול להורות על הביצוע, אל תספר לאף אחד ולא ממני שמעת זאת)
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 17:26 |
|
| |
ירוחם,
במשך אלפיים שנות גלות ידענו שצריך להתייחס בכבוד לשליטי הגויים. היינו אזרחים נאמנים של המדינות הרבות שבהן התגוררנו, וכאלה אנחנו גם כיום בכל המדינות חוץ ממדינה אחת. במדינת ישראל האזרח הדתי מרשה לעצמו למרוד במלכות ולפעול בכל כוחו נגד שלטון החוק. הרבנים שלנו ממריצים ומעודדים אותנו השכם והערב להתנכל לחיילים ולשוטרים ולהכפיש את ראשי המדינה ושופטיה. כל זאת בשם אותה דת שמצווה עלינו לכבד את מלכי עכו"ם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 17:50 |
|
| |
אבהו
יש להבדיל בין הצפיות. מלך יהודי אמור להתנהג כיהודי משא"כ מלך גוי.
אולם עיקר קושיתך היא על הצבור החרדי שמתיחס לישראל כגלות ככל הגלויות.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 19:54 |
|
| |
בעל בעמיו,
לצערי לא רק החרדים. רוצחו של ראש הממשלה לא היה חרדי, וכמוהו פורעי ההתנתקות ובריוני המאחזים. מלבד תופעת כהנא השולית לא ראינו מעשים מעין אלה בין האורתודוקסים המודרניים בחו"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 19:59 |
|
| |
א. לגבי הקריטריונים להגדרת מלך, אין לי קריטריונים ברורים.
ב. אם תדייק בדברי, כתבתי שעצם המצווה לראות מלך היא כבודו, ולא ראייה מקרית בעלמא - כאשר יש עניין לעשות את זה זה כבוד. כאשר עושים את זה בכוונה זה כבוד.
ג. לפי מה שהסברתי בהודעתי הראשונה באשכול, יש עניין גם לכבד את מלכי עכו"ם ולא רק בשביל מלכי ישראל. אמנם הגמרא לא מתייחסת לזה, אבל היא לאו דווקא חולקת על זה. גם אם אתה סבור ששאין בידי לתקן תקנות מדעתי, האם אינני יכול ללמוד "עניינים" מדעתי?
ד. אני מלכתחילה הסברתי שהטעם החברתי שהוא כבוד האדם הוא בגלל שהאדם הוא צלם אלוקים, וממילא מתרבה כבוד האלוקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 20:12 |
|
| |
ועוד יש לומר שאף אחד מראשי הממשלה בישראל עד עתה לא נהג כיהודי, מה שלא מנע מרבנינו ועסקנינו לתמוך בממשלותיהם ואף לשבת בהן. הפסק נגד יצחק רבין לא הוצא בעוון חילול שבת ואכילת טריפות אלא בגלל התנגדותו הפעילה לשבתאות הד"לית - כפירה מסוכנת שראוי ללחום בה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 23:09 |
|
| |
ירוחם,
ודאי שמלכויות שאינן 'מונרכיה אבסולוטית' אינן בגדר מלכות, לפחות כך אני מבין מהגדרות שהבאתי לעיל. מעלעול בדפי ההיסטוריה ניתן לראות שבעבר המלכים היו בעלי שליטה מוחלטת ועל פיהם ישק כל דבר. הרמב"ן ושאר הראיות שהבאת, לא מוכיחים שהמלכים הללו לא יכלו לבצע את רצונם, הם לקחו כחלק משיקול הדעת את תגובת העם, ונהגו בהתאם. הם לא היו צריכים לשאול את פי העם, אבל כפרקטיקה הם נמנעו מלהמריד את העם עליהם.
נשיא ארה"ב היום אינו יכול לשפוט בעצמו אדם לשבט או לחסד, המקרים שרמזת עליהם שהנשיא יכול לתת פקודה חשאית לחיסול ספציפי אולי זה נכון ואולי לא. אני משער (אולי לך יש מקורות בבית הלבן..) שיש בכוחו להפעיל לחץ לביצוע פעולה, אבל שרותי הביון שוקלים ג"כ את ביצועה טרם יעשו רצונו, ואין ההחלטה לגמרי בידו.
עוד על מונרכיה בכלל ומונרכיות בימינו בפרט עיין כאן:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%94
אבהו ובעל,
אני חוזר שוב על מה שכתבתי לעיל, העניין לדעתי לכבד מלכי עכו"ם הוא לא בגלל שבאמת אנו מצווים לשמור על כבודם, אלא רק כאינדיקציה. לכן מכאן א"א לטעון על אלו שיוצאים כנגד ממשלת המריונטות של ישראל, אין צורך לכבדם, וגם אין להם כלל דין מלכות.
לגבי היחס המשפיל לשוטרים וחיילים, א"א להביא ראיה מהתיחסות של כבוד למלכות (הבעיה היא ב"א לחבירו בלבד, ולא שזה קל בעיני). נוסף ע"כ לא ראיתי שמוזכר שיש לכבד את שוטרי המלך וחילו, אולי צריך לציית להם ככבוד למלך, אך לכבדם עצמם היכן מצינו?.
מיכה,
אין לי כל התנגדות לחידוש "עניינים", אדרבא אם אלו העניינים מועילים לכבוד הבריות כדאי לנהוג כך. אני רק סבור שאין אלו העניינים משתלבים בדברי הגמ' והמפרשים.
האם לדעתך מותר לכהן להיטמא למתים בשביל עניינים אלו? להלכה כפי שהבאתי אין להיטמא, אך בירושלמי מוזכר שר' ינאי היה מטמא כהן כדי לראות פני מלך, האם הוא גם היה מטמא כהן כדי לכבד את הבריות עצמן?
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2008 13:13 |
|
| |
זוהר,
אני שואל אם ממשלת ישראל ישראל וראשה גרועים במיוחד יחסית לשליטי מדינות אחרות. יתכן שאתה כועס עליהם כי אתה עוקב אחר מעשיהם יותר מאשר אחרי מעשי מלך תאילנד או נשיא ארה"ב (למשל). במקרה הנשיא הנוכחי של ארה"ב כושל במיוחד - האם בשל כך הוא אינו ראוי לכבוד?
|
|
|
|
|
