|
|
| נשלח ב-10/1/2008 08:48 |
|
| |
איחולים.
תזכו לגדלו לתורה חופה ומע"ט.
אוסיף עוד שיר מנחה לרך הנולד (המילים מן המקורות, והלחן לא קיים):
מי אני?
מה אני?
מה מה מה...
(נכתב - ע"י הגששים - ללא לשונות זכר ו/או נקבה, כדי לא להסתבך עם אמשלום)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 10:04 |
|
| |
למואדיב,
מזל טוב ורוב נחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 11:43 |
|
| |
למואדיב גם לצפון אירופה הקפואה הגיעה הבשורה
מז"ט לאי"ט  תזכו וגו'
_________________
טוב שכן קרוב מאח רחוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 13:08 |
|
| |
מזל טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 13:48 |
|
| |
.
תודה רבה לכולם (צרור תודות וכו').
אחרי שאצליח שוב לישון לילה רצוף, אחשוב על תשובה טובה יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 14:45 |
|
| |
מזל טוב,רוב אושר ועושר, נחת להורים, ולרך הנולד מהורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 15:03 |
|
| |
ברכות לאב ולאם ולכל המשפחה!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2008 16:08 |
|
| |
מזל טוב ורוב נחת ושמחה!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2008 12:41 |
|
| |
למואדיב
מזל טוב מקרב לב לך ולמשפחתך.
תזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים.
אגב דיבורנו בנושא מזל טוב, אביא הערה יפה שראיתי באיזה קובץ, ואתה כמומחה בשפה הערבית תוכל להביא את הדברים בכור הביקורת .
הראשונים הספרדים (גם הר"ן בנדרים שכעת לומדים בדף היומי) כותבים את שמו של הרמב"ם באופן שונה מהאשכנזים , וכותבים "הר"מ במז"ל". הדבר אינו מקרי, אלא היות והם דברו והבינו את השפה הערבית, לכן נקטו לישנא דחכמתא, שכן "מיימון" פירושו "מזל" בערבית, והר"מ בן מיימון, תרגומו הוא: הר"מ בן מזל, ומכאן "הר"מ במז"ל".
האם זה מדוייק ?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2008 15:01 |
|
| |
ברבי,
פעם חשבתי שמי שכותב כך פשוט כתב זאת כשהרמב"ם עוד היה חי, ורצה להדגיש שמי ש'ז"ל' כאן הוא מיימון (האבא) ולא הרמב"ם עצמו. דומני שר"מ במז"ל שלנו ענה שמצינו כתיבה כזו גם אחרי מותו של הרמב"ם. אבל ייתכן שזו שארית ואינרציה מהתקופה הראשונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2008 18:18 |
|
| |
מזל טוב!
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2008 19:07 |
|
| |
מזל טוב! הרבה הרבה נחת ואושר...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2008 01:01 |
|
| |
מזל טוב! מזל טוב!
(מתברר שהתקופה הזו היא מסוגלת, אלפי שמחות יש אצלנו במשפחה בימים אלה...)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2008 08:17 |
|
| |
.
שוב, תודה רבה לכל המברכים.
לגבי השם "מַיְמוּן", מדובר בצורת בינוני-פעול בערבית, ומשמעותה "מבורך", או "שיש לו מזל". כפי ש"מַכְּסוּר" פירושו "שבור", ו"מע'לוק" פירושו "נעול", וכן הלאה.
קטונתי מלדעת מה היה בליבם של מי שהשתמשו בצורה כזו או אחרת, מה עוד שהשימוש בגרשיים בתקופה ההיא היה שונה משימושם בימינו אנו (וראו היאך רש"י מבחין בין מלה עברית לבין מלה לועזית). לגבי משמעות השם "מימון" - כתבתי את שידוע לי מהמילונים.
|
|
|
|
|