חובת האדם בעולמו

הקב"ה כבר מזמן סילק את האדם מגן עדן. התורה כבר כתבה "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעימך כי אם ליראה את ה' אלוקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך לשמור את מצוות ה' ואת חוקותיו אשר אנוכי מצווך היום לטוב לך".

אבל לא לכל בני האדם יש את אותה מודעות לתורה והבנה שווה בה.


הרב דסלר מסביר יפה כיצד לכל אדם יש נקודת בחירה בכל רגע ורגע. אצל בחור ישיבה ברגע מסוים הבחירה היתה באם ללמוד ארבעה דפי גמרא במקום שלושה, אצל פלוני באם לכעוס או לשלוט בעצמו, ואצל אלמוני באם להניח תפילין.

תפקיד האדם הוא להתאמץ ולראות את האופן הטוב בו הוא יכול לבחור בכל רגע, לבחור בו, ובכך להתקדם בסולם הבחירה לנקודות גבוהות יותר.

ירוחם,

אתה חוזר על עצמך. ואני גם שואל שוב. היכן ראית שהמטרה היחידה היא עבודת האדמה?

הקב"ה נתן את התורה והמצוות לא רק כדי לומר לנו לעבוד את האדמה. מה מועילה מצוות פרה אדומה לעבודת כפיים? עבודת האדמה היא ערך אחד מיני רבים.

ההגיון שלי מנוגד אולי להגיון שלך וזה לגיטימי לחלוטין. אבל אנא הסבר לי מה המטרה הנעלה כ"כ לעבוד ולשמור את העולם? גם בע"ח ועצי סקוויה מהווים חלק משרשרת המזון שמשמרת ומקיימת את העולם.

עיין ברמב"ם יסודי התורה ריש פ"ב, שם כותב הרמב"ם שכדי להגיע לאהבת ה' ויראתו, יש להתבונן בעולם וההתבוננות בעולם היא מצווה. אולי לכן הקב"ה ברא עולם כ"כ יפה?

_________________

מ. זוהר

אבגד
לפי דבריך סילק אלוקים את האדם מגן העדן, כלומר שבעצם גן העדן מיועד לאנשים חיים ולא מתים

מאיר
פרה אדומה מיועדת למטרה מסוימת מאד, היא לא ערך לעצמו, אם כולם יהיו טהורים זה מיותר.
אין אני חולק שיש לאדם צורך לחיים רוחניים, אבל זה לא ציווי אלוקי, הציווי הוא ללכת בדרך התורה ומוסרה, היתר הוא תאוותו של האדם לידע ולחשיבה, וחיפושו המתמיד אחר גן העדן שממנה גורש,
כך אלוקים תכןן ותכנת אותנו,

_________________

מודה ועוזב

ספרן

<בוגי עלול לטעון שעצם קבלת התורה ע"י האדם עצמו, אף היא מהחיובים ש"האדם יוצר לעצמו">

נכון ואלא מה? וא"כ למה רק 'עלול'?

<הוא רק שוכח שאף אחד אינו מתחיל את הדיון עם עצמו מנקודת האפס>

לא שכחתי אבל פותח האשכול נראה שחותר לנקודת האפס אם הוא טוען שמורשת צטונג וזוהר לא מספיקה לו.

<וגם מול הסוברים שהינם יוצאי דופן בנידון ניצבת הקריאה "אל תאמין בעצמך">

הקריאה הזו אינה תקיפה היום כאשר ניתן להיות נבל מהודר ברשות התורה ואדם מהודר בלעדיה.

זוהר

אין כאן נושא של שק"ק כי כמו שכתב ספרן; קבלת תורה שלימה זקוקה לאמונה ברמה שאינה מהרהרת אם יש כאן שקקים או לא. הנקודה שהעליתי היא רק שהנקודה הראשונה לקבלת תורה היא לא בזה שהיא נמצאת ושחינכו להאמין בה כי החינוך לא היה בכוחו לעמוד לולא שיקשר המחנך את החינוך (התורה במקרה הזה) ליסוד ראשוני יותר ברצון האדם. קראתי ליסוד הזה 'חיובי' מלשון חיוב וכן טוב כי לזה מתחבר כל אחד ולא רציתי להיכנס כאן לא לתורת קאנט ולא לתורת אסכולת ה'התאמה' של ווטו באשר להגדרה מדויקת של החיובי והטוב הזה.

ירוחם


לא כ"כ משנה מה יוצא מזה, בכל אופן אלו לא דברים שלי אלא של הפסוק.

זוהר

"התורה היא ספר שיש בו ציווים מאלוקים" - לזה אני קורא נציגה של אלוקים.

ירוחם
ולמה הקב"ה נתן את התורה רק בסוף כ"ו דורות? ולמה הוא לא נותן אותה בכל יום ובכל עת ובכל שעה? שאנשים ידעו מה הוא רוצה מהם.

בוגי
נשאלת השאלה - האם המחנכים והסביבה מתכוונים לחנך רק לרע לאדם  ולטובת עצמם בלבד? מסתבר שלא. אם כן צריך לברר, כיצד מזהים את כוונותיהם?
נשאלת עוד שאלה - האם המחנכים והסביבה מחנכים בפועל לרע? צריך לברר כיצד מזהים את הטוב ואת הרע.

אבגד
א. מה ה' אלוקיך שואל
מעמך - מי זה מעמך? אולי רק האנשים שמשה דבר אתם? לאנשים שחיים שלושת אלפים שנה אחר כך בתרבות שונה לגמרי - גם אליהם משה דבר? 
כי אם - בעברית "רק". כלומר אתה טוען שליראה את ה' אלוקיך וכו' זה "רק". מדוע זה "רק"? לקרוא שו"ע זה "רק"?
ליראה וכו' - הסבר בעברית פשוטה מה עלי לעשות. 
 

ירוחם,

הוא אשר אמרתי, ישנם ערכים מעבר לעבודת האדמה. ואני לא מדבר על כמיהה לרוחניות, אלא למהות כוונת ה' בנותנו לנו את ספר החוקים. לא הבאתי את הדוגמא של פר"א בגלל שהבנתה סתומה, אלא בגלל שוודאי מטרתה אינה עבודת האדמה.

האם אינך מסכים ליסוד שהעולם הוא פרוזדור, ויש מטרה להגיע לטרקלין מעבר לשמירה על המסדרון המוביל?




בוגי,

מכיוון שאינך רוצה להיכנס למהות ה'חיוב' שהסברת, אולי רק במילים ספורות לשיטתך היסוד הראשוני ממה הוא נובע אם לא מהתורה. האם זו אינה התורה שנותנת לנו את המניע הפנימי לשמור את התורה?

אם לא מדוע המניע הזה גורם להיתפס לתורה, ולא למנהג העולם שאינו מושפע מהתורה, אלא מטעמים אתיים.

_________________

מ. זוהר

מיכה


הפסוקים האלה פתחו ב"ועתה ישראל" ודיברו אל כלל ישראל. בהמשכם תמצא את הפרשה הראשונה של ק"ש ועוד מצוות מן התורה.

ספרי המוסר מלאים בהדרכות כיצד להגיע ליראת ה' בדרגותיה השונות.

אבגד

כלל ישראל יכול להיות גם כלל ישראל שבאותו דור

לפתוח ספרי מוסר אני יודע, כשאני כותב שאלה בפורום אני מצפה לשמוע את דעתם של חברי הפורום

מיכה
ראה עד כמה שאתה שבוי בקונספציה של חז"ל, התורה נתנה מיד עם הולדת האדם, וכי למה אם כך נענש דור המבול למשל? אם אין תורה אז למה עונש. ולמה אברהם דיבר אל אבימלך בשם ה' ורבים ורבים כך. בספר בראשית, חוקים נתנו לאדם מיד,
אבגד ומאיר -האדם היה בגן העד ויכל להמשיך להיות בגן העדן עד סוף כל הדורות( גם ברוסיה הסוביטית אנשים הלכו ערומים וחשבו שהם בג העדן), אלא שהאדם רצה חיים רוחנים, עבודת האדמה לא הספיקה לו, הוא שאף ליותר רוחניות, הוא שאף לאהוב את ה' ולעשות כמצוותיו, על ידי שעבר על מצוותיו
. הפועל יוצא מזה, שכל מה שאנחנו עושים, הולדתו בחטא, כנגד ציווי ה המפורש.
הוא תיכנן לנו אמנם מסלול אחר, אבל אנחנו "אויבר" חכמים, גם את הדרך השניה סילפנו, וממשיכים לסלף, ---חוה אמנו נתנה כנראה ביס גדול בפרי של עץ הדעת.

_________________

מודה ועוזב

מיכה


כלל ישראל שצווה במה שנימנה ממצוות התורה הוא כלל ישראל שבכלל הדורות. בעניין היראה - סלח לי שאין לי דעה משלי בנושא.


ירוחם

אמנם הרעיון של מניע החטא של האדם הראשון הוא נכון, אך הסילוק מגן עדן הוא תוצאה של אותו חטא ולא היה נתון לבחירתו.

אבגד
נכונים דבריך, הגירוש לא היה נתון לבחירתו. אני אמנם משער כי גם האדם לאחר שאכל מעץ הדעת, היה מגיע לאותו מסקנה, כי מקומו לא בגן העדן.
אדם שיש בו דעת, יודע כי הוא לא יכול להתקיים ולחיות בחיי בטלה. אדם בר דעת צריך אתגרים בחיים, רוחניים וגשמיים,
הוא לא יכול לשכב על הגב, ולאכול מעץ פרי הגן, שאחרים נטעו וטיפלו בהם, אדם שאכל מעץ הדעת נפקחו עיניו לראות ולהבין, כי הוא זקוק לאתגר של זריעה-ולאתגר המחשבתי של האמונה, שהעץ הזה יתן לו פרות. אדם כזה יודע בי- יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך-( פעם מזמן גרתי בבני ברק, ובנתי את הפסוק בצורה מסולפת,עברתי למקום שיש לי בה חלקת אדמה קטנה, אינך יכול לתאר לך כמה טוב  ב"ב  ואני מרגישים, כשאנו אוכלים מהפירות שלנו. (כלכלית יותר זול לקנות אצל הירקן) אדם הראשון גורש מגן העדן, ילדיו חוזרים לשם.

ונחזור לחובת האדם בעולמו- לדעתי חובת האדם  הוא פשוט לחיות, לחיות באמות מוסר דתי וחברתי שהוא שייך אליהם, להיות מועיל לחברת האנשים שהוא חי בתוכם,, פחות או יותר מה שהלל אמר לאותו נכרי, בעיקר הסיכום.
אבל אני מבין שכמה רואים אחרת את תפקידם,
לקום בבוקר- לאחר שהאשה לקחה את הילדים לגן, ורצה, כל עוד נפשה לעבודה, לאחר שעוד הספיקה לנקות את הבית, ולהכין לו ארוחת הבוקר, ללכת למקווה, בנחת, לשמוע מקווה נייעס מהחברים, ללכת לשטיבל להתפלל שחרית, ולאחר כשעה לחזור הביתה, מתחת הזרוע המודיע, או יתד נאמן, לאכול פת שחרית בנחת וללעוס את המזון שבע פעמים, ככתוב בגמרא, לאחר מכן לקרא את העיתון בקצרה, בכדי להיות מעודכן מדעת הגדויילים, ואלי מחומרה חדשה, לקראת אחד עשרה ללכת לכויילל עקב בצד אגודל, כדרך תלמידי חכמים, להתפלפל כמה פילפולי סרק, וללמוד את ר חיים, לאחר זמן מה, לצאת בהתנדבות "לעבוד בעייריה במחלקת ההנדסה"-למדוד את הרחובות-
לחזור הביתה בערב לאחר מעריב, כשהילדים כבר לא מבלבלים אותו מלימודו החשוב, וחוזר חלילה, וכך מרגישים באמת שמילאנו את חובתו בעולם, בצורה אידיאלית. נכון????

_________________

למיכה אפשרי להבין אתשאלתך בשני אופנים .א .מה הקב"ה רוצה בכל רגע נתון זה במיקרו.ב.. מה המטרה בגדול ומה הוא יהודי אופטימלי.באשר לאופציה השניה זו מחלוקת סמויה בין הראשונים .

לדעתי חובתנו כבני אדם בעידן הזה היא פיתוח התודעה והכישוריםותפתחות אבולוציונרית, וליצור ולשמר תנאים התומכים בזה. איך אני לא יודעת? אני לא ממש יודעת, שאבתי את זה מכמה וכמה נתונים, חלקם סובייקטיביים.

ומה בדיוק עושים? מעבר לטפח בבריאות הגופנית והנפשית של עצמי ושל החברה הסובבת אותי, אני גם לא יודעת. אבל מוספקני שיש בכלל מי שיודע, כולל הבורא עצמו... הרי ברא את העולם בתהליך של ניסויים (המכונה אבולוציה) כנראה במטרה להוביל לאיזשהו יעד, רובם כשלים....