|
|
| נשלח ב-20/1/2008 00:34 |
 |
| |
מדברי תורה איסור תחומין הוא ג' פרסאות שהם שנים עשר מיל. מדברי סופרים תיקנו שלא ילך אדם יותר ממיל שהן אלפיים אמה.
האם יש הסבר לפורופורציה המוזרה של הגבלה למיל אחד שמא יצא חוץ לתחום שנים עשר מילין?
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2008 11:29 |
|
| |
מדברי תורה איסור תחומין הוא ג' פרסאות שהם שנים עשר מיל
באיזה פרק ופסוק בתורה ראית את זה?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2008 13:16 |
|
| |
ירוחם,
היו מהפוסקים שלמדו כך מדברי הפסוקים. (ומהיכן למדת כל דיני קידוש החדש מהמילים "החדש הזה לכם"? ואין טעם לסטות מהנושא לצורת הלימודים, הרי אינך קראי).
ספר החינוך מצווה כד (בשלח):
"ויהי בשלח יש בה מצות לא תעשה אחת, והיא שנמנענו שלא ללכת בשבת חוץ לגבולים ידועים, שנאמר [שמות ט"ז, כ"ט] אל יצא איש ממקומו ביום השביעי, ובא הפירוש עליו שמקומו נקרא כל שאינו מרחיק יותר משלש פרסאות חוץ לעיר. והפרסה ארבעה מילין, והמיל אלפיים אמה. ומודדין משפת הבית החיצון שבעיר אפילו היתה גדולה כנינוה, זהו לדין תורה, אלא שחכמים גדרו גדר ואסרו שלא לילך יותר מאלפיים אמה חוץ לעיר.......ועובר עליה והלך אפילו אמה אחת יותר משלש פרסאות, לוקה. וכן אם הלך אפילו אמה חוץ לאלפיים אמה סמוך לעיר, לוקה מכת מרדות דרבנן"
זו שיטת החינוך. יש שחלקו עליו וסברו שאין כלל תחומין דאורייתא (גם לפי החינוך זה לא נכלל בלאו של לא תעשו כל מלאכה, הרי רק לוקין ולא נסקלים). באמת יש החולקין שסוברים שאין תחומין דאורייתא והחינוך עצמו מביא את דבריהם (לשיטתם כלל לא שאלתי):
"והרמב"ן ז"ל [בהשגותיו לספר המצוות] כתב, כי מה שאמר הרמב"ם ז"ל בספר המצוות שלו, דאיסור תחומין דאורייתא הוא ביותר מאלפיים אמה, וכן מה שאמר בחיבורו הגדול [פרק כ"ז מהלכות שבת הל' א'] שחזר מזה וכתב שהשיעור של תורה הוא שלש פרסאות, כי הכל טעות, שאין לנו איסור תחומין דאורייתא כלל, וכן מתבאר במקומות הרבה מן הגמרא שלנו שהיא גמרת בבל שאנו סומכין עליה בכל דברינו, והרבה הרב ראיותיו על זה במצוה (שי"ג) [שכ"א] מן הלאוין. והוא יפרש אל יצא כמו אל יוציא, כמו שיש במסכת עירובין [דף י"ז ע"ב] מאן דמשמע ליה הכי:"
_________________
מ. זוהר
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2008 14:48 |
|
| |
מאיר
לא איני קראי, אבל לדעתי חשוב לדייק ולכתוב - לפי חז"ל: האיסור מדאוריתא הוא ג' פרסאות.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2009 07:39 |
|
| |
ולמה באמת כאן ציוה ה' להכות את הסלע ובפרשת חוקת רק לדבר?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2009 08:37 |
|
| |
עוד דבר; קריעת ים סוף מתוארת כך שבדיוק באותו רגע שעמדו בנ"י על שפת הים בא רוח קדים שהחזיק את המים וממילא נראתה היבשה. כשלפני כמה שנים היה הצונאמי דיווחו שככה זה התחיל שם ושהקרבנות הראשונים היו אלה שנכנסו לראות את "היבשה החדשה" וקרה להם את שקרה לפרעה ולכל חילו.
האם ידוע למישהו על תמונות/קליפים המתעדים את זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2009 10:04 |
|
| |
יש סרט הוליוודי על זה-- אבל אני מעדיף את הספר.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2009 17:08 |
|
| |
האם היה איסור להותיר מן ליום המחרת ?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2009 20:01 |
|
| |
אילפא
האיסור היה להותיר ממנו בתוך האוהל- אבל אדם שהחליט לעשות פתאום דיאטה, ונשאר ממנו לא היה צריך לבערו כמו חצץ,
מספיק אם היה זורק את זה מהאוהל.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2009 21:19 |
|
| |
בתורה נראה שמשה אמר להם מדעתו לא להשאיר, אבל לא היה איסור כזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2009 21:59 |
|
| |
וזאת מנין לך?? הרי הרבה מצוות אמר משה. מבלי שהתורה כתבה שה' אמר לו.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2009 22:18 |
|
| |
שמות פרק טז פסוק ד
וַיּאמֶר יְדֹוָד אֶל מֹשׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשּמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דּבַר יוֹם בּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסּנּוּ הֲיֵלֵךְ בּתוֹרָתִי אִם לֹא:
נדמה לי שכבר כתבתי זאת-
מה הנסיון הגדול שהיה במן? שה' הופך את זה לנסיון כה גדול וחשוב?
רק מי שהיה בשואה , יכול להבין את הנסיון הגדול, ללכת לישון, כשהמקרר ריק ובמזווה אין שום מזון, ולהאמין שלמחרת יהיה.
אין ניסיון גדול מזה. לעם שזה עתה יצאה ממצרים מבית העבדים, ללכת לישון כשמה שיש לו זו האמונה בה',שיתן לו מחר אוכל
וַיּאמֶר יְדֹוָד אֶל מֹשׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשּמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דּבַר יוֹם בּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסּנּוּ הֲיֵלֵךְ בּתוֹרָתִי אִם לֹא: נדמה לי שכבר כתבתי זאת- מה הנסיון הגדול שהיה במן? שה' הופך את זה לנסיון כה גדול וחשוב?רק מי שהיה בשואה , יכול להבין את הנסיון הגדול, ללכת לישון, כשהמקרר ריק ובמזווה אין שום מזון, ולהאמין שלמחרת יהיה.אין ניסיון גדול מזה. לעם שזה עתה יצאה ממצרים מבית העבדים, ללכת לישון כשמה שיש לו זו האמונה בה',שיתן לו מחר אוכל
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2010 18:50 |
|
| |
עד יעבור עמך ה' וגו' מתרגם אונקלוס עד שיעברו את הארנון ועד שיעברו את הירדן.
לכאורה עדיין לא נגזרה גזרת ארבעים שנה ובני ישראל לא היו אמורים להגיע לארץ בסבוב גדול מהמזרח, אם כן מדוע אונקלוס מתרגם את הפסוק כמוסב על הארנון והירדן?
בפרק טז פסוק לא, פירש רש"י שהמן התחיל לרדת בטו אייר.
התאריך הזה לכאורה לא יתכן, שהרי לפי חז"ל פסח באותה שנה חל ביום חמישי וא"כ ר"ח אייר חל בשבת וגם טו חל להיות בשבת והמן הרי לא ירד בשבת. אם ניסן היה חסר, הרי טו חל ביום ששי ומתוך הפסוקים מוכח שהירידה הראשונה של המן לא היתה ביום ששי, שהרי ביום ששי הם הופתעו לראות כמות כפולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2010 19:40 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | עד יעבור עמך ה' וגו' מתרגם אונקלוס עד שיעברו את הארנון ועד שיעברו את הירדן.
לכאורה עדיין לא נגזרה גזרת ארבעים שנה ובני ישראל לא היו אמורים להגיע לארץ בסבוב גדול מהמזרח, אם כן מדוע אונקלוס מתרגם את הפסוק כמוסב על הארנון והירדן?
|
|
בעלבעמיו: שבוע טוב לך
לאו דווקא ארנון והירדן,
רצונו לפרש שזה תפילה שהפחד ימשך עד יעבור עמך לארץ ישראל,
|
|
|
|
|
