|
|
| נשלח ב-15/1/2011 19:30 |
 |
| |
לשירת הים שני חלקים, הראשון מסיים בפסוק מי כמוכה, והוא פסוק המתאים לשמש כסיום. החלק השני מתחיל בפסוק "נטית ימינך תבלעמו ארץ", ומסיים ב"ה' ימלוך לעולם ועד".
רש"י עומד על פירוש הפסוק נטית ימינך תבלעמו ארץ, כי לכאורה איך זה שייך למצרים שנטבעו בים. כמו כן גם הפסוקים הבאים אין בהם שום רמז ושייכות לענין מצרים. ולבד זאת משמע מהפסוקים האלה שהמשורר חיבר פסוקים אלה כעבור תקופה ולא באותו מעמד, על כן: שמעו עמים ירגזון וגו' אז נבהלו אלופי אדום, מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2011 19:48 |
|
| |
שבח: שבוע טוב לך ולכולם,
שאלתי בבית השבת, מה פשר המילים האלה וַיּוֹשַׁע יְקֹוָק בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2011 19:48 |
|
| |
שבח שבוע טוב- יש"כ שהפנית אותי לנושא. מענין וצ"ע, - מה שמפליא שאתה המפנה לבעייתיות הזאת של העריכה, פתחת את עייני , ואני חושב -בכדי לא להגיד דברים אסורים- כי התוספת שציינת נכתבה מינימום לאחר פ' קרח.
שמות פרק יד
וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר:
הטריק לסחוב את פרעה למלכודת של הים הוא ברור- אבל למה חשב פרעה כי הם נבוכים ?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2011 21:19 |
|
| |
מקס
נראה לי בגלל שרק באותו היום הם נושעו לגמרי מהמצרים (כי הם מתו) שהרי היה בדעת המצרים
שיחזרו לסוף שלשת ימים..
ירוחם
שאלה יפה ותשובתה בצדה (כל הפשטנים במקום) שמי שיודע להיכן הולך - הולך בדרך ישרה.
רק בורח מתחיל ללכת, מגיע למדבר ורואה שזאת לא אופציה ומנסה דרך אחרת..
אגב, שאלה:
והמים להם חמה - כתיב חסר, שהקב"ה נתמלא עליהם חמה על פסל מיכה שעבר בים (בעל הטורים
וכן מובא בסנהדרין קג:)
והרי פסל מיכה לא נעשה עד אחרי מות יהושע? ולשאר המדרשים שמיכה לקח השם המפורש שזרק
משה לנילוס להעלות ארונו של יוסף, הרי מיכה לא היה בכלל באותו דור??
(אני רגיל לפירושים מוזרים באגדה, אבל כאן זה מעיד אולי על חוסר בקיאות בתנ"ך  )
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2011 21:25 |
|
| |
| יIנתן כתב: |  | מקס
נראה לי בגלל שרק באותו היום הם נושעו לגמרי מהמצרים (כי הם מתו) שהרי היה בדעת המצרים
שיחזרו לסוף שלשת ימים.. |
|
יונתן:
כן, כך מפרש הספורנו והאור החיים ועוד,
אבל בכל זאת נשאר קשה,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2011 21:31 |
|
| |
יוחנן:
שטות היא לומר שלא ידעו תנ"ך,
רק צריך לדעת את דרכי הדרש, (האבן עזרא אומר לפעמים שהיה לו\להם (לחז"ל) סוד = סיבה כלשהו לומר כך,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2011 21:34 |
|
| |
אם זה כ"כ מפריע לך, הרבה פעמים כתוב בתורה "ביום ההוא" לחיזוק ולהדגשה (ואולי לזוכרו לדורות):
"בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר"
"וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר.."
"וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב"
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2011 21:38 |
|
| |
יש הבדל גדול, כאן משה רבינו מספר וכותב כביכול בשעת מעשה או קרוב לסיפור,
מה שאין כן לגבי אברהם שמשה כתב הרבה זמן אחרי הסיפור,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2011 21:41 |
|
| |
| maxmen כתב: | | יוחנן:
שטות היא לומר שלא ידעו תנ"ך,
רק צריך לדעת את דרכי הדרש, (האבן עזרא אומר לפעמים שהיה לו\להם (לחז"ל) סוד = סיבה כלשהו לומר כך, |
|
זה היה בסוגריים, ברור לי שיש פנים נסתרות לדרש לפעמים, אבל בכ"ז המינימום זה לשמור על כרונולוגיה.
(ואם כבר, בסנהדרין קג: כתוב כך:
מפני מה לא מנו את מיכה מפני שפתו מצויה לעוברי דרכים שנאמר כל העובר ושב אל הלוים. ועבר בים צרה והכה בים גלים א"ר יוחנן זה פסלו של מיכה.
ויש הערה בצד הדף שאין פסוק כזה "כל העובר ושב אל הלוים".
ואיני צריך להזכירך את "וילך אלקנה אחרי אשתו"...)
נ.ב.
זה יונתן, לא יוחנן.
אל תבלבל אותי עם היושב בותיקן 
תוקן על ידי יIנתן ב- 15/01/2011 21:43:36
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2011 21:42 |
|
| |
| maxmen כתב: | | יש הבדל גדול, כאן משה רבינו מספר וכותב כביכול בשעת מעשה או קרוב לסיפור,
מה שאין כן לגבי אברהם שמשה כתב הרבה זמן אחרי הסיפור,
_________________
|
|
הערוב לא היה בזמן משה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2011 21:49 |
|
| |
"א"ר יוחנן זה פסלו של מיכה "
יונתן
הוא בטח בלבל אותך עם יוחנן הזה והיתה לו סיבה...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2011 21:53 |
|
| |
יונתן
בשירה שים לב בפסוק מי כמוך בא' ה' מיכה כמוך, מיכה הראשון רפוי בשני מודגש, ואין לכך כל הסבר לפי כללי הדקדוק.
הראשונה הגיונית נאמר כלפי ה' ושלא יהיה ספק שהשני נאמר כלפי פסל מיכה כתבו אותה מודגש.
בענין הנבוכים הכרתי את כל הפשנים- אבל הם לא נתנו לדעתי את הנקודה
- הדגש שלי -לנבוכים היה- בני ישראל פנו דרומה, לעבר ים סוף- הרי הגיונית לא זו הדרך ללכת לסיני או לא"י, ואפילו אם נקח בחשבון שלא נחם דרך ארץ פלישתים
היום קיימת תעלת סועז כרעו אותה רק לפני כ250 שנה, לפני כך היה רצף יבשתי בין מצריים לסיני- השיירות שירדו ועלו ממצרים הרי לא הלכו דרך הים,כשפרעה ראה שהם פונים דרומה לים סוף- אז הבין כי נבוכים הם
תוקן על ידי ירוחםשם ב- 15/01/2011 22:06:35
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2011 21:55 |
|
| |
| יIנתן כתב: | | הערוב לא היה בזמן משה?
|
|
התיחסתי לאברהם, לגבי הערוב לא קשה כלל כי אלוקים אומר למשה לפני זה שביום ההוא אני וגו'
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2011 21:57 |
|
| |
יונתן וילך מנוח אחר אשתו- מה אתה רוצה מאלקנה? לא מספיק שהיו לו שתי נשים צרות אחת לשניה- ואתה מוסיף לו צרה אחרת? מקס אפיקורסות כתבת
יש הבדל גדול, כאן משה רבינו מספר וכותב כביכול בשעת מעשה או קרוב לסיפור,
מה שאין כן לגבי אברהם שמשה כתב הרבה זמן אחרי הסיפור,
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2011 22:04 |
|
| |
ירוחם:
למה ???? ח"ו !!!
שמשה כתב לשעבר (לגבי אברהם) מתאים לומר ביום ההוא, או לגבי הערוב ששם אלוקים אומר שיעשה כך וכך ביום ההוא,
אבל בשעת מעשה או קרוב למעשה ועוד באמצע סיפור הדברים ?! לא מתאים פתאום לכתוב כך, הנה הפסוקים,
שמות פרק יד
(כז) וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר יְקֹוָק אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם:
(כח) וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד:
(כט) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם:
(ל) וַיּוֹשַׁע יְקֹוָק בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם:
(לא) וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְקֹוָק בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְקֹוָק וַיַּאֲמִינוּ בַּיקֹוָק וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ: פ _________________
|
|
|
|
|
