בית פורומים בחדרי חרדים

פרשת המן - יום ג, פרשת בשלח - מקור??

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-15/1/2008 05:05 לינק ישיר 
פרשת המן - יום ג, פרשת בשלח - מקור??

האם יש מקור לזה שאומרים בשם הרה"ק ר'מענדיל מרימינוב זי"ע סגולה לפרנסה לומר פרשת המן יום ג לפרשת בשלח?



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/1/2008 07:35 לינק ישיר 

העתקתי מלוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט שליט"א. (יש לי משנת תשס"ו).
 

בשנים האחרונות נשתגר לומר בשם ההקרמ"מ מרימנוב זצ"ל לקרוא היום יום ג' פר' בשלח, את פר' המן שמו"ת כסגולה לפרנסה. לפנים לא הבאתי זאת כי לא היה לי כל מקור לכך (כשם שאיני מביא דברים אחרים מסויימים). ואף לכל הפונים אלי אמרתי שאולי היתה השמועה המקורית, לקרוא ביום ג', מפרשת בשלח את פר' "המן", כלומר בכל יום ג', יש לומר את פר' המן מפר' בשלח (וכ"ה ב"שבט מוסר") כשם שב"מעמדות" ובמקומות נוספים מופיעות תפלות ובקשות מענין פרנסה לפי שביום זה בשבוע נבראו הצמחים והפירות. ואם כן סגולה נאותה היא בכל יום ג' בשבוע (עי' תו"מ פר' בשלח ד"ה גד). ולאו דוקא בשבוע זה. גם ביררתי אצל יהודים יוצאי רימנוב ואמרו שמעולם לא שמעו ולא ידעו זאת גם מלפני מלחמת העולם השניה. גם ב"ילקוט מנחם" בו רוכזו כל דברי התורה והחכמה מההקרמ"מ מרימנוב זצ"ל, לא הובא הדבר.

בשנת תשנ"ב נודעתי כי ב"ילקוט מנחם" מהדו' תשניא בתוס' ומילואים עמ' רצ"א, ערך פרנסה, מביא בשם ההק"ר שלום מסטרופקוב זצ"ל שהיה רגיל לומר בשם ההק"ר מוהרמ"מ מרימנוב זצ"ל סגולה לפרנסה לקרוא פר' המן שמו"ת ביום ג' פר' בשלח. הוא מביא זאת בשם ההג"ר שלמה יהודה ויינברגר מפאיע זצ"ל ששמע כן פעמים אחדות מפי הנ"ל. והבוחר – יבחר.


_________________

*********************************
מצוה גדולה להיות
בשמחה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/1/2008 08:19 לינק ישיר 

וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם, וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא: וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר-יָבִיאוּ, וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר-יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי ה' הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת-כְּבוֹד ה' בְּשָׁמְעוֹ אֶת-תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל-ה', וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת ה' לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ בִּשְׁמֹעַ ה' אֶת-תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר-אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו, וְנַחְנוּ מָה לֹא-עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל-ה':
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן אֱמֹר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קִרְבוּ לִפְנֵי ה', כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם: וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיִּפְנוּ אֶל-הַמִּדְבָּר, וְהִנֵּה כְּבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן: וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ-לָחֶם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת-הַמַּחֲנֶה וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה: וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל, וְהִנֵּה עַל-פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל-הָאָרֶץ: וַיִּרְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה-הוּא, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן ה' לָכֶם לְאָכְלָה: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ, עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ: וַיַּעֲשׂוּ-כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט: וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר, אִישׁ לְפִי-אָכְלוֹ לָקָטוּ:
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם, אִישׁ אַל-יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר: וְלֹא-שָׁמְעוּ אֶל-מֹשֶׁה וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ, וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה: וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ, וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד, וַיָּבֹאוּ כָּל-נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת-קֹדֶשׁ לַה' מָחָר, אֵת אֲשֶׁר-תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר-תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ וְאֵת כָּל-הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד-הַבֹּקֶר: וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד-הַבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה, וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא-הָיְתָה-בּוֹ: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי-שַׁבָּת הַיּוֹם לַה', הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה: שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה-בּוֹ: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן-הָעָם לִלְקֹט וְלֹא מָצָאוּ:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, עַד-אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי: רְאוּ כִּי-ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל-כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם, שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל-יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי: וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי: וַיִּקְרְאוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל אֶת-שְׁמוֹ מָן, וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת-הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה-אֶל אַהֲרֹן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן-שָׁמָּה מְלֹא-הָעֹמֶר מָן, וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי ה' לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם: כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶל-מֹשֶׁה, וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת-הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד-בֹּאָם אֶל-אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, אֶת-הַמָּן אָכְלוּ עַד-בֹּאָם אֶל-קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן: וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא:



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/1/2008 08:30 לינק ישיר 

בספר "גם אני אודך" הטריד המחבר את הגר"ח קנייבסקי בשאלות.
הרי לכם דוגמא לשאלה שנשאלה, ואיך הגר"ח מקיים 'ואף אתה הקהה את שיניו'.










ועוד דבר קטן,
הראשונים והאחרונים כתבו בשם הירושלמי שכל האומר פרשת המן בכל יום לא יתמעטו מזונותיו. כיון שאמונתו בקב"ה גוברת.
כל מי שחושב שיש דרך קיצור, לומר רק ביום שלישי מסוים, בלי להעמיק וכדומה, שיהיה ברור לו שלא יצא לו מזה שקל אחד שחוק. ובכלל, יש מרחק בין לא יתמעטו מזונותיו לבין סגולה לפרנסה שהמציא אדמו"ר פלוני או פלמוני.
ואני יכול להעיד שראיתי דלפונים שנוהגים לומר פרשת המן ביום שלישי מסוים ועדיין נתמכים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/1/2008 08:47 לינק ישיר 

(א) אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי וַיְנַשְּׂאֵהוּ וַיָּשֶׂם אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ:

(ב) וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה:

(ג) וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ לְמָרְדֳּכָי מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ:

(ד) וַיְהִי <באמרם> כְּאָמְרָם אֵלָיו יוֹם וָיוֹם וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי:

(ה) וַיַּרְא הָמָן כִּי אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה:

(ו) וַיִּבֶז בְּעֵינָיו לִשְׁלֹח יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ כִּי הִגִּידוּ לוֹ אֶת עַם מָרְדֳּכָי וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַם מָרְדֳּכָי:

(ז) בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר:

(ח) וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם:

(ט) אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ:

(י) וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר הַיְּהוּדִים:

(יא) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ:

(יב) וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה הָמָן אֶל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶל הַפַּחוֹת אֲשֶׁר עַל מְדִינָה וּמְדִינָה וְאֶל שָׂרֵי עַם וָעָם מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ נִכְתָּב וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ:




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/1/2008 09:45 לינק ישיר 


עוד פרשת ה"מאן".

מאן דיתיב עם מלכא, ונטל ליה בלחודיה, כל מה דבעי שאיל ויהיב ליה.
(זוה"ק ח"ג דף ל"ב ע"א, אודות שמיני עצרת)

_________________

*********************************
מצוה גדולה להיות
בשמחה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/1/2008 12:21 לינק ישיר 



פרשת המן
http://www.tefillos.com/parshas_hamon.pdf


מקור
http://www.tefillos.com/parshas_hamon.asp




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/1/2023 06:45 לינק ישיר 

אין לי את המקור למנהג זה, אך משנתפשט כבר  בקהילות ישראל הריני מביאו לכאן, ובברכת פנסה טובה לכלל ישראל..





יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

שֶׁתַּזְמִין פַּרְנָסָה לְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל

וּפַרְנָסָתִי וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתִי בִּכְלָלָם. בְּנַחַת

וְלֹא בְּצַעַר בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי בְּהֶתֵּר וְלֹא

בְּאִסּוּר כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתֶךָ וְלִלְמוֹד

תּוֹרָתֶךָ כְּמוֹ שֶׁזַנְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מָן בַּמִּדְבָּר

בְּאֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה:

וַיֹאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא

הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם

לֹא: וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה

עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם: וַיֹּאמֶר משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כָּל בְּנֵי

יִשְׂרָאֵל עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי יְיָ הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:

וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְיָ בְּשָׁמְעוֹ אֵת תְּלֻנֹתֵיכֶם עַל יְיָ

וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִינוּ עָלֵינוּ: וַיֹאמֶר משֶׁה בְּתֵת יְיָ לָכֶם בָּעֶרֶב

בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ בִּשְׁמֹעַ יְיָ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם

אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִינִם עָלָיו וְנַחְנוּ מָה לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל

יְיָ: וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן אֱמֹר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

קִרְבוּ לִפְנֵי יְיָ כִּי שָׁמַע אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם: וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל

כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר וְהִנֵּה כְּבוֹד יְיָ נִרְאָה

בֶּעָנָן: וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל משֶׁה לֵאמֹר: שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי

יִשְׂרָאֵל דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר

וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם: וַיְהִי בָעֶרֶב

וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל

סָבִיב לַמַּחֲנֶה: וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק

מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ: וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ

אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא וַיֹּאמֶר משֶׁה

אֲלֵיהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְיָ לָכֶם לְאָכְלָה: זֶה הַדָּבָר

אֲשֶׁר צִוָה יְיָ לִקְטוּ מִמֶּנוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ עוֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת

מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ: וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי

יִשְׂרָאֵל וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט: וַיָּמֹדוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף

הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחֱסִיר אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ לָקָטוּ: וַיֹּאמֶר

משֶׁה אֲלֵהֶם אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר: וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל

משֶׁה וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ

וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם משֶׁה: וַיִלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי

אָכְלוֹ וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה

שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַגִּידוּ לְמשֶׁה:

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַיְיָ מָחָר

אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ וְאֵת כָּל

הָעֹדֵף הַנִיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר: וַיַּנִיחוּ אֹתוֹ עַד

הַבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צִוָּה משֶׁה וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ:

וַיֹּאמֶר משֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיוֹם לַיְיָ הַיּוֹם לֹא

תִמְצָאֻהוּ בַּשָׂדֶה: שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת

לֹא יִהְיֶה בּוֹ: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט וְלֹא

מָצָאוּ: וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי

וְתוֹרֹתָי: רְאוּ כִּי יְיָ נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם

בַּיּוֹם הַשִּׁשִׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ

מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי: וַיִשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיוֹם הַשְׁבִיעִי: וַיִּקְרְאוּ

בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ

כְּצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ: וַיֹּאמֶר משֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ מְלֹא

הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם

אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ

מִצְרָיִם: וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן שָׁמָּה

מְלֹא הָעֹמֶר מָן וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְיָ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם:

כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֶל משֶׁה וַיַנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת

לְמִשְׁמָרֶת: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד

בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ

כְּנָעַן: וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא:

וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה הָא אֲנָא מָחֵית לְה(כ)וֹן לַחְמָא מִן שְׁמַיָא וְיִפְקוּן עַמָא וְיִלְקְטוּן פִּתְגַם

יוֹם בְּיוֹמֵיהּ בְּדִיל דַאֲנַסִ(י)נוּן הַיְהָכוּן בְּאוֹרַיְ(י)תִי אִם לָא: וִיהֵי בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה

וִיתַקְנוּן יָת דְיַיְתוּן וִיהֵי עַל חַד תְּרֵין עַל דְיִלְקְטוּן יוֹם יוֹם: וַאֲמַר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְכָל בְּנֵי

יִשְׂרָאֵל (בְּ)רַמְשָׁא וְתִדְעוּן אֲרֵי יְיָ אַפֵּיק יָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם: וּ(בְ)צַפְרָא וְתֶחֱזוּן יָת

יְקָרָא דַיְיָ כַּד שְׁמִיעַ קֳדָמוֹהִי יָת תֻּ(ו)רְעֲמוּתְכוֹן עַל מֵימְרָא דַיְיָ וְנַחְנָא מָ(א)ה אֲרֵי

אַתְרַעַמתּוּן עֲלָנָא: וַאֲמַר מֹשֶׁה בִּדְיִתֵּן יְיָ לְכוֹן בְּרַמְשָׁא בִּ(י)שְׂ(סְ)רָא לְמֵיכַל וְלַחְמָא

בְּצַפְרָא לְמִשְׂבַּע (כד) בְּדִשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ יָת תֻּ(וּ)רְעֲמוּתְכוֹן דִי אַתּוּן מִתְרַעֲמִין עֲלוֹהִי

וְנַחְנָא מָ(א)ה לָא עֲלָנָא תֻּ(ו)רְעֲמוּתְכוֹן אֶלָהֵן עַל מימרא דיי: ואמר משה לאהרן אימר

לכל כנשתא דבני ישראל קריבו קדם יְיָ ארי שמיע קדמוהי ית תֻּ(ו)רְעֲמוּתְכוֹן: והוה

כד מליל אהרן עם כל כנישתא דבני ישראל ואתפניאו למדברא והא יקרא דיְיָ

אתגלי בעננא: ומליל יְיָ עם משה למימר: שמיע קדמי ית תורעמת בני ישראל מליל

עמהון למימר בין שמשיא תיכלון בישרא ובצפרא תשבעון לחמא ותדעון ארי אנא

יְיָ אלהכון: והוה ברמשא וסליקת שליו וחפת ית משריתא ובצפרא הוה נחתת טלא

סחור סחור למשריתא: וסליקת נחתת טלא והא על אפי מדברא דעדק מקלף דעדק

כגיר כגלידא על ארעא: וחזו בני ישראל ואמרו גבר לאחוהי מנא הוא ארי לא ידעו

מה הוא ואמר משה להון הוא לחמא דיהב יְיָ לכון למיכל: דין פתגמא די פקיד יְיָ

לקוטו מניה גבר לפום מיכליה עומרא לגולגלתא מנין נפשתיכון גבר לדי במשכניה

תסבון: ועבדו כן בני ישראל ולקטו דאסגי ודאזער: וכלו בעומרא ולא אותר דאסגי

ודעזער לא חסר גבר לפום מיכליה לקטו: ואמר משה להון אנש לא ישאר מניה עד

צפרא: ולא קבילו מן משה ואשארו גובריא מניה עד צפרא ורחיש ריחשא וסרי

ורגיז עליהון משה: ולקטו יתיה בצפר בצפר גבר כפום מיכליה ומה דמשתאר מניה

על אפי חקלא כד חמא עלוהי שמשא פשר: והוה ביומא שתיתאה לקטו לחמא על

חד תרין תרין עומרין לחד ואתו כל רברבי כנישתא וחויאו למשה: ואמר להון הוא

די מליל יְיָ שבתא שבת קודשא קדם יְיָ מחר ית די אתון עתידין למיפא אפו וית די

אתון עתידין לבשלא בשילו וית כל מותרא אצנעו לכון למטרא עד צפרא: ואצנעו

יתיה עד צפרא כמא די פקיד משה ולא סרי וריחשא לא הוה ביה: ואמר משה

אכלוהי יומא דין ארי שבתא יומא דין קדם יְיָ יומא דין לא תשכחניה בחקלא: שתא

יומין תלקטוניה וביומא שביעאה שבתא לא יהא ביה: והוה ביומא שביעאה נפקו

מן עמא למלקט ולא אשכחו: ואמר יְיָ למשה עד אימתי אתון מסרבין למיטר פקודי

ואורייתי: חזו ארי יְיָ יהב לכון שבתא על כן הוא יהב לכון ביומא שתיתאה לחם

תרין יומין תיבו אנש תחותוהי לא יפוק אנש מאתריה ביומא שביעאה: ונחו עמא

ביומא שביעאה: וקרו בית ישראל ית שמיה מנא והוא כבר זרע גידא חיור וטעמיה

כאסקריטון בדבש: ואמר משה דין פתגמא די פקיד יְיָ מלי עומרא מניה למטרא

לדריכון בדיל דיחזון ית לחמא די אוכלית יתכון במדברא באפקותי יתכון מארעא

דמצרים: ואמר משה לאהרן סב צלוחית חדא והב תמן מלי עומרא מנא ואצנע יתיה

קדם יְיָ למטרא לדריכון: כמא די פקיד יְיָ למשה ואצנעיניה אהרן קדם סהדותא

למטרא: ובני ישראל אכלו ית מנא ארבעין שנין עד דעלו לארעא יתיבתא ית מנא

אכלו עד דאתו לסיפי ארעא דכנען: ועומרא חד מן עשרא בתלת סאין הוא:

תפלה על הפרנסה:

אַתָּה הוּא יְהֹוָה לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ

הַיַּמִים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וְאַתָּה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת

גְּדוֹלוֹת תָּמִיד עִם אֲבוֹתֵינוּ גַּם בַּמִּדְבָּר הִמְטַרְתָּ לָהֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם וּמִצּוּר הַחַלָּמִישׁ

הוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם וְגַם נָתַתָּ לָהֶם כָּל צָרְכֵיהֶם שִׂמְלוֹתָם לֹא בָלְתָה מֵעֲלֵיהֶם כֵּן

בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים תְּזוּנֵנוּ וּתְפַרְנְסֵנוּ וּתְכַלְכְּלֵנוּ וְתַסְפִּיק לָנוּ כָּל

צָרְכֵנוּ וְצָרְכֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְרוּבִּים בְּמִלּוּי וּבְרֶוַח בְּלִי טֹרַח וְעָמָל גָּדוֹל מִתַּחַת

יָדְךָ הַנְּקִיָּה וְלֹא מִתַּחַת יְדֵי בָשָׂר וָדָם:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתָּכִין לִי וּלְאַנְשֵׁי בֵיתִי כָּל מַחֲסוֹרֵנוּ

וְתַזְמִין לָנוּ כָּל צָרְכֵנוּ לְכָל יוֹם וָיּוֹם מֵחַיֵּינוּ דֵי מַחֲסוֹרֵנוּ וּלְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִשָּׁעוֹתֵינוּ דֵי

סִפּוּקֵנוּ וּלְכָל עֶצֶם מֵעֲצָמֵינוּ דֵי מִחְיָתֵנוּ מִיָּדְךָ הַטוֹבָה וְהָרְחָבָה וְלֹא כְּמִעוּט מִפְעָלֵינוּ

וְקוֹצֶר חֲסָדֵינוּ וּמִזְעֵיר גְּמוּלוֹתֵינוּ וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵיתִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי

מְסוּרִים בְּיָדְךָ וְלֹא בְּיַד בָּשָׂר וָדָם:

אַתָּה הוּא יְהֹוָה הָאֱלֹהִים. הַזָּן וּמְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל מִקַרְנֵי

רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִנִּים. הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי. וְהַמְצֵא לִי

וּלְכָל בְּנֵי בֵיתִי מְזוֹנוֹתַי קוֹדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהֶם. בְּנַחַת

וְלֹא בְצַעַר. בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר. בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזָּיוֹן.

לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם. מִשֶּׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה. מִשֶּׁפַע בְּרֵכָה

עֶלְיוֹנָה. כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ. וְלַעֲסוֹק

בְּתוֹרָתֶךָ. וּלְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ. וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לִידֵי מַתְּנַת

בָּשָׂר וָדָם. וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ

וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן:

אם בדעתו לילך באותו יום לעסוק במשא ומתן יאמר אלו הפסוקים:

עֶזְרִי מֵעִם יְהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: הַשְׁלֵךְ עַל יְהֹוָה יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ: שְׁמָר תָּם

וּרְאֵה יָשָׁר כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם: בְּטַח בַּיהֹוָה וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה:

הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד: כִּי עָזִי וְזִמְרָת יָהּ יְהֹוָה וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר הַבּוֹטֵחַ בַּיהֹוָה

חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ. וּכְתִיב. וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. יְהֹוָה אֱלֹהִים

אֱמֶת תֵּן לִי בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדַי כִּי בָטַחְתִּי בְךָ

שֶׁעַל יְדֵי מְלַאכְתִּי וּמַשָּׂא וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁלִּי תִּשְׁלַח לִי בְּרָכָה

שֶׁאוּכַל לְפַרְנֵס אֶת עַצְמִי וּבְנֵי בֵיתִי בְּנַחַת וְלֹא בְצַעַר בְּהֶתֵּר

וְלֹא בְאִסּוּר לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם וִיקוּיַם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב הַשְׁלֵךְ עַל

יְהֹוָה יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ אָמֵן:




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/1/2023 09:50 לינק ישיר 

בכל שנה מפיצים ביום זה את פרשת המן. יש לדעת שהסגולה המקורית היא לקרוא פרשת המן בכל יום ולא פעם בשנה, ולסגולה של "יום שלישי פרשת בשלח" אין שום מקור - מדובר בהמצאה שנבעה מחוסר הבנה, כדלהלן.

בספר פרשת המן (פרק י' עמ' שנ"ב) כתב שיש שהביאו סגולה לפרנסה לומר פרשת המן שמו"ת ביום שלישי לסדר פרשת בשלח, אולם לא נמצא שום מקור מוסמך לשמועה זו, ואדרבה בדברי כל הראשונים מבואר שסגולת קריאת פרשת המן היא לאומרה בכל יום.

מקור הסגולה הוא בספר "ילקוט מנחם החדש" (תשנ"א) בשם הרב שלמה יהודה ויינברגר, ששמע כך מפי הרב שלום מסטארפקוב, שאמר זאת בשם האדמו"ר מרימנוב. אבל בכל הספרים שהביאו מתורת האדמו"ר מרימנוב לא נמצאת סגולה זו, וגם צדיקי בית פשוורסק שנמנו על תלמידי בית רימנוב לא שמעו דבר זה מעולם.

ובקונטרס "כנגן המנגן" מהרב אליהו אליעזר בוימרינד הביא שחקרו אחר מקור הסגולה מהרב ווינברגר הנ"ל, והתברר שהוא לא אמר דבר זה מעולם, אלא המעתיק העתיק מאיזה מחברת שמצא בעזבונו של הרב הנ"ל שכתב שם סיפורים מכמה צדיקים, ושם כתב שבילדותו הסתופף אצל הרב שלום מסטרפקוב, ובשנה מסויימת ביום ג' פרשת בשלח, דיבר עמו הרב על חשיבות ענין אמירת פרשת המן בכל יום.

והמעתיק שלא הבין את הדברים, חשב שיש כאן מסורת חדשה לומר פרשת המן ביום ג' פרשת בשלח (לאחר מכן התחדש גם שמו"ת...) ולסיכום, מדובר בהמצאה חדשה שאין לה שום מקור, ואינה גורמת חיזוק אלא ההיפך - כי במקום לומר את פרשת המן בכל יום, אומרים פעם בשנה. גם הגראי"ל שטיינמן הביע מורת רוח מ"סגולה" חדשה זו.

וטעם אמירת פרשת המן, כתב הגר"א שזה ע"פ הגמ' ביומא (דף ע"ו) שהמן היה יורד בכל יום ולא פעם אחת בשנה, כדי שיקבלו פני אביהם שבשמים כל יום, ולכן אמירת פרשת המן היא דוקא בכל יום (ולא פעם בשנה) כדי לעורר את מדת הבטחון ולהאמין שהקב"ה נותן לו מזונותיו בכל יום מחדש.

וכן כתב מרן בשולחן ערוך (אורח חיים סימן א' סעיף ה') שטוב לומר בכל יום פרשת המן.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/1/2023 14:58 לינק ישיר 

מדהים לראות איך ענינים מתגלגלים...
מתחיל באמירה פשוטה של צדיק שמדבר על החשיבות של לומר פרשת המן כל יום. 
נוסף לזה - ביום ג' בשלח
נוסף לזה - שנים מקרא וא' תרגום
נוסף לזה - ע"י תלמידי חכמים, קופת העיר, וכו'
נוסף לזה - באילת - אצל שפת הים + שירת הים
תארו לעצמכם מה נקסט...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/1/2023 16:22 לינק ישיר 

צריך להוסיף מפרשת עקב במשנה תורה (שיש מ"מ הנוהגים לומר מראש חודש שבט עד ז אדר את כל ספר דברים)

(התקבל בווטסאפ)



עוד מעט שקיעה..... לא לשכוח להוסיף לפרשת המן מפרשת עקב בספר דברים:

וַֽיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִֽלְךָ אֶת־הַמָּן אֲשֶׁר לֹא־יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִֽיעֲךָ כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָֽאָדָם כִּי עַל־כל־מוֹצָא פִי־יְיָ יִחְיֶה הָאָדָֽם׃
וַֽיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִֽלְךָ אֶת־הַמָּן אֲשֶׁר לֹא־יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִֽיעֲךָ כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָֽאָדָם כִּי עַל־כל־מוֹצָא פִי־יְיָ יִחְיֶה הָאָדָֽם׃
וְעַנְּיָךְ, וְאַכְפְּנָךְ, וְאוֹכְלָךְ יָת מַנָּא דְּלָא יְדַעְתָּא, וְלָא יְדַעוּ אֲבָהָתָךְ:  בְּדִיל לְהוֹדָעוּתָךְ, אֲרֵי לָא עַל לַחְמָא בִּלְחוֹדוֹהִי מִתְקַיַּם אֲנָשָׁא אֲרֵי עַל כָּל אַפָּקוּת מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ, חָיֵי אֲנָשָׁא.



תוקן על ידי אדמה10 ב- 31/01/2023 16:24:39




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/2/2023 19:31 לינק ישיר 

.


נשלח מהאנדרואיד שלי

תוקן על ידי באר_החיים ב- 01/02/2023 19:32:34




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/2/2023 19:53 לינק ישיר 

כבר הרבה שנים שהפסקתי לומר .לא הרגשתי הבדל.
רציתי עוד להוסיף בעניין סגולות אבל לא רוצה לפגוע באנשים שכל כך מאמינים בדברים הללו.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/2/2023 09:18 לינק ישיר 

ברכת_החמה כתב:

כבר הרבה שנים שהפסקתי לומר .לא הרגשתי הבדל.
רציתי עוד להוסיף בעניין סגולות אבל לא רוצה לפגוע באנשים שכל כך מאמינים בדברים הללו.



אני מכיר הרבה חילונים שלא אומרים פרשת המן ויש להם פרנסה בשפע עוד יותר מחרדי ממוצע


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > פרשת המן - יום ג, פרשת בשלח - מקור??
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext