יוסף שמידט בשיר של נתן אלתרמן
נתן אלתרמן/ ערב הרחוב כחול כמעט מאוד. שקיעה בנלית כמו שלט. על עמודי המודעות - "האהבה בַּכֹּל מושלת". בזוויות חמסין גוסס לפי גזירת חוקי הטבע. חמור נדהם עובר בנס בין גלגלי ה-6 ו-7. כציפורי סופה קרובה המריאו עיתוני הערב: - איתנו יש בשורה טובה- - על הצוואר מונחת חרב! עגלון את מושכותיו המשיך. סוסה דלה זקפה אוזניים. אחד קטנטן, קטן משמידט, עורך קונצרט - "שרוכי נליים"... מעל גבו פנס קריר עומד זקוף, בלי מי-לי מה-לי ... ירח מתגנב לעיר כמו עולה בלתי-לגלי. בהערות לשיר זה, המופיעות בסוף הספר, יחד עם ההערות הנרחבות לשאר השירים, מאירים העורכים כמה מושגים בשיר זה: "האהבה בכל מושלת" היה שמו של סרט פולני שהוצג בבתי הקולנוע עדן ומגדלור בתל-אביב. "שמידט", יוסף שמידט ("אחד קטן, קטן משמידט") היה חזן יהודי, ששימש בבתי כנסת ברומניה ובגרמניה. מפאת קומתו הנמוכה נבצר ממנו להופיע באופרות. וזהו רק שמץ מן ההעשרות שמעשירים אותנו העורכים ביחס לשיר זה וביחס לשירים האחרים. יופי של מתנת שירה. אולי כדאי שאצטט עוד משהו, למען הטעם. ובכן, עם חפירות ארכיאולוגיות שנערכו אז במה שנחשב לחורבות העיר התנ"כית הקדומה עי, מוצא אלתרמן דרך להעיר על מחסור חמור בבתי שימוש ציבוריים בתל-אביב, אז כהיום, גם אם אז (יותר מדי "אז" יש ברשימה שלי), קראו להם "בתי כיסא": "ואת, תל-אביב -/ לך ליבי יתחלחל./ בעת חפירות מה תיתני, מה תַראי? / אך לשווא החוקרים יחפשו בעמל / ארמונות, היכלי שן, מזרקות ומגדל,/ המה לא ימצאו בך, עירי/ אפילו בניין בית-כיסא ציבורי!". אתה הבנת את זה, חולדאי?
מתוך כתבה בעיתון מעריב
_________________
בעזרת השם
 |
|
|
