| נשלח ב-20/1/2008 03:42 |
 |
| |
יתרו
(אשכול זה נפתח בהתאם לנכתב כאן ובהודעה הפותחת שם)
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2008 17:38 |
|
| |
נושאי פרשת יתרו
ביאת יתרו י"ח א'-י"ח י"ב
עצת חותנו י"ח י"ג-י"ח כ"ז
העם בהר סיני י"ט א'-י"ט כ"ה
עשרת הדברות כ' א'-כ' י"ד
מן השמים דברתי כ' ט"ו-כ' כ"ג
סיכום פרשת יתרו לנושאיה
בפרשת יתרו כבר התנתק ישראל ממצרים וחנה בהר האלוקים, שם נהיה לעם סגולה בקבלו את תורת השם. לעומת ביאת עמלק להלחם עם בני ישראל ברפידים, מסופר על ביאת יתרו עקב שמעו את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמו. בראותו את משה שופט לבדו מבקר עד ערב, נתן את עצת חותנו. בני ישראל באו מרפידים למדבר סיני, שם הוכנה עמידת העם בהר סיני להתקדש סביבו לקראת דיבור האלוקים את עשרת הדברות. לאחר מעמד הר סיני בו לא ראו כל תמונה "כי מן השמים דברתי" הוזהרו על ההמחשה הנכונה בעבודתם את השם לבל ישתמשו בסמלים מוחשיים, אלא במזבח מכובד.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2008 08:53 |
|
| |
ווטו
מה ההבדל העקרוני בין כרובים לא-להי כסף וזהב.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2008 09:14 |
|
| |
.
וכי הכרובים נעבדים?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2008 09:25 |
|
| |
האם מותר לעשות צורה בעלמא?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2008 10:50 |
|
| |
בעל
הכוזרי אומר -מה בין הכרובים -לע"ז? את זה ציוה ה'- ואת זה הוא אסר.
נראה לי שהתורה רצתה למסור מסר לבני האדם, שההבדל בין ע"ז לבין רצון ה' הוא לפעמים דק מאד.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2008 17:02 |
|
| |
[בע"ב,
"וְנוֹעַדְתִּי לְךָ, שָׁם, וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים" (שמות כה, 22) -
הנוכחות הא-להית היא לא בכרובים עצמם, אלא במה שביניהם. מרכז הכובד של הקדושה במשכן נתון בהרף המבט בין שני הכרובים. שם, במפגש-הלא-נוגע, בשיחה-הלא-נשמעת, יתקיים הדיבור הא-לוהי.]
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2008 17:27 |
|
| |
אמשלום,
לא ביניהם אלא מעליהם.
וזה גם ענינו של העגל.
ואילו אצל ישעיה, אין מקום לנוכחות על פני הארץ, במקדש שבנה האדם
השמים כסאי, והארץ הדום רגלי
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2008 17:51 |
|
| |
[השכן,
"מעל הכפורת", אבל "מבין שני הכרובים"...]
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2008 19:36 |
|
| |
מעל הכפורת -מבין הכפורת. אתם לא חושבים שזה מאד מאד מבלבל, להתיחס אל זה בצורה כה טכנית, כי לא זה העניין.
הבעייה היא הכרובים ,הדומים- לשור- לתינוק- בקיצור דמות ע"ז!! וזו הבעיה לכאורה!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2008 07:10 |
|
| |
נאמר "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי" (שמות יט א).
באיזה יום "בחודש השלישי"? הרי בדרך כלל התורה נותנת תאריך יום וחודש. גם כשמדובר ביום הראשון לחודש, התורה אומרת "באחד לחודש", כגון "וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל-הֹר הָהָר עַל-פִּי ה'--וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ" (במדבר לג, לח).
מה גם שכאן התאריך "בחדש השלישי" מציין רק את תאריך הגעתם למדבר סיני, ולא ברור מתוך הכתובים מה התאריך המדוייק של "מעמד הר סיני".
עושה רושם שהתורה "בכוונה" מסתירה מאיתנו את התאריך המדויק של "מעמד הר סיני". ולכן ה' אינו מצווה על שום חג חדש לזכר המאורע החשוב, שהוא לכאורה הרבה יותר חשוב מיציאת מצרים שככן נקבע לו חג.
למה התורה אינה מעונינת שנדע את התאריך המדויק של "מעמד הר סיני"? למה התורה אינה רוצה שנחגוג בתאריך המדויק את המעמד המכונן של עם ישראל?
(חישובי חז"ל לקבוע שהמאורע היה בו' או ז' סיוון, אינם מוכרחים לפי פשוטו של מקרא, וכמו שציינתי לעיל).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2008 08:25 |
|
| |
[ירוחם,
אם בכרובים עצמם אין א-להות אלא רק ברווח שביניהם (או מעליהם, לדעת השכן), אז מה הבעיה?]
ועוד משהו לפרשת השבוע.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2008 10:01 |
|
| |
אמשלום,
 . למרות שהשאלות חזקות מהתשובות.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2008 10:47 |
|
| |
אם שלום
לכאורה זו היא הבעיה
שמות פרק כ
ג) לֹא תַעֲשׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תּמוּנָה אֲשֶר בַשּמַיִם מִמַעַל וַאֲשֶר בָאָרֶץ מִתּחַת וַאֲשֶר בַמַיִם מִתַחַת לָאָרֶץ:
לא כתוב כאן כל איסור לעבדם,- אסור לעשות פסל. מה עוד שלמראית עין לא של מומחה הדבר באמת נראה כמו ע"ז
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
