|
|
| נשלח ב-21/1/2011 14:37 |
|
| |
מה שמלמד אותנו פרשת יתרו היא שאפי' שאלוקים איתנו בגילוי פנים, אז אפשר ללמוד גם מי אדם זר כיתרו,
כלומר משה רבינו מלמד אותנו שיעור שבחכמה ובעיצה טובה נלמד גם מי זרים ומאומות אחרות,
וַיּאמֶר (משה ליתרו) אַל נָא תַּעֲזב אתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם:
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2011 18:37 |
|
| |
מקס משה היה חתן מנומס- כלל הוא בכלל לא עשה בגדול מה שיתו יעץ לו. ולאחר העצה הוא ביקש ממנו בצורה מנומסת שילך בכבוד הביתה. הוא לא היה צריך עייצעגעבר. בפר נשא כהפרידה מן השווער נכתב בפרוט הוא אומר אנחנו נוסעים לארץ אבותנו- בא עמנו. כשהרי הנמוס האלמטרי היה שיבקש ממנו לבא איתם ולאחר מכן יגיד לו נוסעים אנחנו, הרי יתרו ידע שהתכנית הסופית היא ארץ האבות. כשמשה אומר לו נוסעים אנחנו- עובדה איתך ובלעדיך- בא אתנו אם אתה רוצה, וכל מילות הנימוס. הרמז ליתרו היה ברור. מיט דאם שווער איז א שווער ליבען.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2011 18:57 |
|
| |
ירוחם:
משה רבינו תכנן כך להתנהג, ובכלל לא ללמד את העם תורה, רק מה ששמעו מאלוקים עשרת הדברים,
אבל אחרי שיתרו אמר לו כך
(יז) וַיֹּאמֶר חתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה:
(יח) נָבל תִּבּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לא תוּכַל עֲשׂהוּ לְבַדֶּךָ:
(יט) עַתָּה שְׁמַע בְּקלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלהִים עִמָּךְ (אם אנו רוצים שאלוקים יהיה עימנו ?! אז צריכים ללכת לפי חכמים והטבע !) הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים:
(כ) וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן:
אז התחיל ללמד את העם תורה, משפטים וכו' וכו'
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2011 19:13 |
|
| |
שבוע טוב לכולם,
השבת בפרשת השבוע משה רבינו מלמד אותנו שיעור איך אלוקים יהיה עמנו,
דווקא אם נלך לפי התבונה של חכמים וחוקי הטבע, אחרת נבול תבול כולנו, האומה וכל האנושות,
הרי יתרו לא היה נביא ובכל זאת התורה מצטט את דבריו כך
(יז) וַיּאמֶר חתֵן משֶׁה אֵלָיו לא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עשֶׂה:
(יח) נָבל תִּבּל גַּם אתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לא תוּכַל עֲשׂהוּ לְבַדֶּךָ:
(איזה מין חוצפה היא ?! אלוקים הוא איתנו ואם אנו מכוונים לשם שמים ?! בוודאי לא נבול ולא תבול העם !! התשובה לא ולא, אלוקים לא יעזור לנו כלום במה שאנו יכולים לעזור לעצמינו מתוך החכמה והתבונה,)
(יט) עַתָּה שְׁמַע בְּקלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלהִים עִמָּךְ (מנין לו הביטחון לדבר בשם האלוקים ?? התשובה היא, שהתבונה היא היא האלוקים, כלומר למי שהולך לפי חוקי הטבע והתבונה ?! אלוקים עימו כל הדרך,) הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלהִים:
(כ) וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן: (ואז אלוקים יהיה עמך, וכך באמת משה רבינו עשה והתחיל ללמד את החוקים לעם כולו, משפטים וכו' וכו' )
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2011 19:14 |
|
| |
מקס שבוע טוב
על סמך מה אמר יתרו את הדברים היפים הללו- כשראה את משה עומד לבדו ושופט ומנהיג את העם, הוא לא היה צריך להגיד למשה ללמד את העם תורה- ה' ציוה עליו לעשות זאת- מקס המקסימום שיתרו יעץ היה על הנוהל על ההירארכיה השיפוטית, ואותן לא קיבל משה בעיקרם המתודי.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2011 19:54 |
|
| |
ירוחם: שבוע טוב גם לך ולמשפחתך,
מה פי' ? ראה בפסוקים ! שמות פרק יח (יז) וַיֹּאמֶר חתֵן משֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה:
(יח) נָבל תִּבּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ:
(יט) עַתָּה שְׁמַע בְּקלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים:
(כ) וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן:
(כא) וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרת:
(כב) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ:
(כג) אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם:
(כד) וַיִּשְׁמַע משֶׁה לְקוֹל חתְנוֹ וַיַּעַשׂ כּל אֲשֶׁר אָמָר:
(כה) וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת:
(כו) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם:
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2011 20:04 |
|
| |
מקס כא) וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרת: (כב) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ: (כג) אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם: (כד) וַיִּשְׁמַע משֶׁה לְקוֹל חתְנוֹ וַיַּעַשׂ כּל אֲשֶׁר אָמָר: (כה) וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת: (כו) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ ה
משה ידע כי אי אפשר לבחור אנשי אמת שונאי בצע- אדם לא יכול לזהות אותם, זה רעיון של גוי או מי שחושב כגוי. במשפט היהודי לא קיים גדול וקטן- כמו שאצל הגויים ויתרו- אצלנו יש קשה וקל. ההבדלים הן מהותים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2011 20:12 |
|
| |
ירוחם:
יש ספורנו מגניב השבת, והנה,
שמות פרק יח (כה) ויבחר משה אנשי חיל. אחר שבקש ולא מצא אנשים שיהיו בהם כל המעלות שהזכיר יתרו בחר באנשי חיל בקיאים וחרוצים לברר וללבן אמתות דבר ולהביאו אל תכלית, יותר מיראי אלהים בלתי אנשי חיל, כאמרם ז"ל (שבת פרק במה אשה יוצאה) אם תלמיד חכם (נוקם ונוטר) כנחש חגרהו על מתניך, ואם עם הארץ הוא חסיד אל תדור בשכונתו (שבת סג א):
לומר: יראי שמים ולא איש חיל ?! יותר גרוע מאיש חיל לא יראי שמים, זה פשוט ענק
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2011 20:34 |
|
| |
מקס
מה החידוש בזה- זה שהאדם הוא איש חיל רואים- זה שהאדם יר"ש רק משערים. את זאת אי אפשר לדעת.
שמות פרק יח וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ עִמָּהּ: רש"י שמות פרק יח אני חתנך יתרו וגו' - אם אין אתה יוצא בגיני צא בגין אשתך, ואם אין אתה יוצא בגין אשתך צא בגין שני בניה:
איזו הו"א אמינא היה לו לרש"י שמשה יצא לכבוד אשתו- לאחר שגירש אותה ממש? הרי היחסים לא היו ביניהם אפילו אחר כך אי אי אי. העובדה שהוא פרש ממנה.
שמות פרק יח (יב) וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים:
מאיפה היה להם לחם? הרי אם לחם פרושו סעודה הרי הסטייקים כבר נרמזו? זבחים-
תוקן על ידי ירוחםשם ב- 22/01/2011 20:38:05
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 22:34 |
|
| |
דא"ח בתכא קדישא דסעודתא דזע"א דהאי שתא תשע"א (מקוצר)
אמרו חז"ל במס' מכות כ"ד.: אנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמענו. בהשקפה ראשונה לכאורה אין נפ"מ רבתי לדידן שכל עשרת הדברות נמסרו לנו במסורת התורה אלא שיש יתר תוקף לשתי הדברות שלפי המסורת שמעום ששים רבוא בתי אב מישראל מאשר שאר התורה ששמעה משה רבינו ע"ה.
אמנם יש לעיין למאי היה להם לשמוע שתי דברות אלו מפי הגבורה דלכאורה י"ל שאין מעלה בדברות אלו אלא כמו שכתב הרמב"ם שלמען התקיים "בך יאמינו לעולם" היה להם לשמוע שהקב"ה מדבר אל משה ואומר לו לך אמור להם כך וכך וזה היה בשתי הדברות. ועדיין צ"ע דלזה די לכאורה בדברה אחת ואולי כי ע"פ שניים עדים יקום דבר.
עם זאת י"ל שיש כאן לימוד רבתי שלמען יאמינו בני ישראל בתורת ה' לא די בשתי דברות הללו שבהן יתנו אימון במה שהשיג משה מפי הגבורה ומסר להם, כי שתי דברות הללו הלא אומרות הכר נא את אלוקיך הנותן לך את התורה שהוא אשר הוציאך ממצרים (ועי' באב"ע שהוא אשר ברא שמים וארץ) והכרת הגבורה שהוא ה' אחד הנאמר בשתי הדברות לזאת צריך הכרה ישירה מאת האדם מקבל התורה שה' הוא האלוקים כלומר הרשות העליונה שבדעת האדם וכל שלא מגיע האדם להשגת אנכי ולא יהיה מפי הגבורה דייקא הרי זה לתא בקבלת התורה שלו. נמצא לפי זה שאין זה עניין רק לדור מקבלי התורה אלא חובתנו שלנו שמיד אשר יש כוח באדם להשיג אנכי ולא יהיה מפי הגבורה הוא מחויב בכך למען שלימות קבלתו את התורה ודו"ק.
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 22:52 |
|
| |
חס וחלילה לומר שמפי הקב"ה שמענו רק 2 דיברות, כל ישראל שמעו את כל עשרת הדיברות וזה כתוב במפורש בתורה בכמה מקומות..
יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵב. לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת יְהוָה אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים. פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְהוָה עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין יְהוָה וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר יְהוָה כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר. אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָיַ. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל כָּל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי. וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מצותו [מִצְוֹתָי]. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּֿל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. לֹא תִּֿרְצָח.וְלֹא תִּֿנְאָף.וְלֹא תִּֿגְנֹב.וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא. וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְהוָה אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים וַיִּתְּנֵם אֵלָי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 23:09 |
|
| |
יונתן -חז"ל לא סברו כמוך מכות דף כג
תורה צוה לנו משה מורשה, תורה בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי, אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2011 23:30 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | יונתן -חז"ל לא סברו כמוך מכות דף כג
תורה צוה לנו משה מורשה, תורה בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי, אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום
|
|
אם נתחיל לפרש כל אגדה כפשוטה אנחנו יכולים לעקור את התורה.. 
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2011 00:08 |
|
| |
_________________
בברכה
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2011 10:03 |
|
| |
יונתן-----^-אם נתחיל לפרש כל אגדה כפשוטה אנחנו יכולים לעקור את התורה.^
ומה לפי דעתך עשו חז"ל ראשונים והאחרונים במשך אלפיים שנה?
|
|
|
|
|