יתרו

שמות פרק יח

(ב) וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ:
(ג) וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה:
(ד) וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה:
(ה) וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים:
(ו) וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ עִמָּהּ:
(ז) וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה:

התורה מספרת לנו כי חותן משה החזיר את בתו אשת משה אליו לאחר שילוחיה=גירושה.
הדבר המפליא בכל הפרשה הזו- אין כל התיחסות של משה אל אשתו- ובעיקר לא אל ילדיו, כאילו לא היו קימיים.
ובולט הדבר על גילוי רגשותיו של משה בפגישתו לאחר זמן עם אחיו אהרון,
) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַהֲרֹן לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ:
לאשה ולילדים לא מגיע נשיקה חיבוק? וגם הזכרת שמם לא כל במקומה- הרי כבר הזכירו את שמם בעבר.
לא פלא שילדיו יצאו לדרבות רעה, ובני בניו היו כהנים לע"ז

שמות פרק יח(כב) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת

(מה פרוש בכל עת. כל הזמן- הרי הדבר לא אפשרי כלל?
נראה לי כי הפרוש לכל עת לפי המציאות הנוצרת בכל עת, הדיין חייב לדון לפי הזמן והמציאות.

שמות פרק כ    (יא) כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: ס
מתן השכר על המצווה היא חדה וברורה- השכר הוא בעולם הזה, ולא בעולם הבא. ומנוגדת לאמירתו של רבי יעקב- ואימוצה הטוטאלי-
ששכר מצווה בהאי עלמא ליכא!  רבי יעקב הפסוק הזה אומר איכא!

שמות פרק כ

כ) מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ:
מה ראתה התורה לצוות על מזבח אדמה כמצווה ראשונה לאחר עשרת הדברות?
התורה אומרת עם ישראל עד היום היתה לכם מצווה אחת לקיים- האמונה בה' אבל מהיום כשאתם רוצים לכבדני ולעבדני  במזבח אדמה- האדמה מורכבת מהרבה הרבה רגבי עפר- גם מצוות ה'- אין מצווה אחת חשובה יותר מרעותה.

הלל (חכם מחכמי חז"ל הראשונים) כבר ידע לא לשקר לגר ולא למכור לו סמכויות אליליות שכאלה ולא סיפר לו על אליל הבייביסיטר של הנצרות ולא סיפר לו על מעמד הר סיני ולא סיפר לו שכביכול האלוהים כתב את התורה.

כבר התורה לא מתכננת לנו את מעמד הר סיני. מעמד הר סיני היא מקרית (לא כל כך מקרית, ההמונים צרכו לכך). אחרי יציאת מצרים מסופר שלא נחם האלוהים דרך ארץ פלשתים כי קורב וגו' כלומר היינו אמורים לכאורה להיכנס מיד לארץ ישראל בלי מעמד הר סיני. גם בנבואה של משה בסנה האלוהים מציע למשה לשקר לפרעה כאילו יש לנו מעמד בהר האלוהים לזבח. (ראו הרשב"ם במקום) וזה באמת פשוטו של סיפור התורה.

לו לא היינו עבדים ויכולנו להילחם נגד הפלשתים ? אז בוודאי היינו הולכים דרך ארץ פלשתים.

מכאן גם נבין מהי נבואה בכלל. לא שהאלוהים מפחד מהפלשתים רק הנביא מפחד = משה פיחד מהם כי ידע שהעם יברח למצרים. (דע כי המנהיג הנכבד השלם אשר שכלו תמיד באלהיו כמו משה רבינו ע"ה וכו' האיש אשר אלה לו יקרא מלאך האלהים וייוחסו כל מעשיו למעשה האלהים וכל מחשבותיו גם כן ייוחסו לדבור האלהים מאשר (= כי) השם ית' סבה לכל מעשה טוב ושלם ומאתו הכל וכן הוא סבה לכל עצה קיימת אף בהיותה מכת האפשר ולזה נאמר "ולא נחם אלהים כי אמר אלהים" "ויסב אלהים" "וראו את ה'" "ה' ילחם ויסע האלהים" (צפנת פענח))

בעברית פשוטה הוא אומר שמשה = האלוהים לא נחם. שמשה הוא ה'ויסב. משה הוא הילחם וכו'

יש מהקדמונים שאומרים זאת ממש בגלוי (ראו "צפנת פענח" לעיל ראו את הרמב"ן בדפים קודמים) ויש שאומרים זאת ברמז. אבל אף אחד מהם לא חשב לרגע שהאלוהים בעצמו יורד להר סיני ואומר דברים פשוטים שהיו ידועים לכולם לפני כן. גם אצילי בני ישראל (נדב ואביהו והזקנים) ראו מי עומד שם וזועק. ורצו להרוג אותם בגלל מרידה במלכות. אבל ויתרו להם עד הקמת המשכן ששם רצו להראות לכולם שהם גם יכולים ואז לא היה מנוס אלא להרוג אותם. (מי שיודע אייך ללמוד חז"ל ולהבין דבר מתוך דבר רואה מיד מנין לחז"ל שרצו להיות מנהיגים ? הרי לא כתוב שרצו ? וכך אומרים חז"ל: "משה ואהרן מהלכין תחלה נדב ואביהו מהלכין אחריהם וכל ישראל אחריהן והיו אומרים מתי ימותו שני זקנים ואנו נוהגים בשררה על הצבור תחתיהם",,,,,,,,,,, "ויהי העם כמתאוננים ותבער בם אש ה', נשרפו כלם באותה שעה, אלא שהיתה שריפתן כשריפת נדב ואביהו שאף הם הקלו ראשם בעלותם להר סיני כשראו את השכינה שנאמר (שם /שמות כ"ד/) ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו, וכי אכילה ושתיה היה שם מלה"ד לעבד שהיה משמר את רבו ופרנסתו בידו והוא נושך כך הקלו את ראשם כאוכלים ושותים והיו ראוין לישרף באותה שעה הזקנים ונדב ואביהו, ומפני שהיה מתן תורה חביב לפני הקב"ה לפיכך לא ראה הקב"ה לפגוע בהם בו ביום לעשות פרצה בהם הדא הוא דכתיב ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו (שם /שמות/ כד) מכלל שהיו ראוים להשתלח ידו, אבל לאחר זמן בא להם נדב ואביהוא ונשרפו כשנכנסו באהל מועד ואף הזקנים נשרפו כשנתאוו אותה התאוה" )

בכל אופן, כל ההתנהלות של מנהיגי האומות של פעם הגיע בגלל שההמונים היו באמת בורים מתוך סבל ועול החיים. וגם אז מתבקשת מהמנהיגים להיות צדיקים שלא ינצלו את השכלתם לטובתם ולשעבד את ההמונים. ולכן נדב ואביהו והזקנים צרכו למות כי רצו לנהוג בשררה לטובתם ולא לטובת ההמון.

אבל שאנו בתקופה שכל נולד מקבל חינוך חובה ?! אין לך ליצנות יותר גדולה מיזה לבקש שררה ועוד לטמטם את ההמונים במחשבה תחילה על ידי חינוך החובה, כך שכולם יהיו עבדים שלך. בחטא הזה נכשלים כל שכבות הציבור מהחרדים עד האתאיסטים. כל אחד עם האליל הסמכותי שלו. האתאיסטי עם מדעי הכלכלה ומערכת המשפט וחוקיה של ליצני הכנסת. והחרדי והדתי, עם התורה משמים.

כל מי שמבין מה היית מלחמתם של חכמינו נגד הצדוקים ושאר כתות בית שני, יודע שזה בדיוק היית מלחמתם לשלול את סמכות מעמד הר סיני ותורה משמים. לא הטקסט כפשוטו מחייב רק חכמת חכמי הדור שבכל דור. ולכן לא הסכימו שבתפילין תהיה עשרת הדברות כלומר לא להפוך את מעמד הר סיני כעיקר מול שאר המצוות וכן ברוב המחלוקות מול כתי בית שני עמד העיקרון הזה שאני טוען לה כאן.

באותו דרך תפקיד כל חכם בדורו להילחם נגד כל סמכות אלילית שנוצר מעצם קידושם של הקדמונים לנו. כלומר גם את ספרות חז"ל אסור להפוך לסמכות אלילית וכן עד דורינו אנו. היסוד הפשוט של התורה היא שבכל דור יש נביאים כמשה והם חייבים לשבת יחד ולדאוג שאף פרט לא מאבד את חירותו ושרידותו הנצחית.

בדף הזה נעסוק בעיקר להוכיח ולבטל כל אלילות סמכותית. ונתחיל ממעמד הר סיני.

מהי הדרך שהאלוהים יכול לדבר עמנו. בהנחה שהוא רוצה לדבר עמנו. הדרך הפשוטה היא להפוך אותנו לדטרמיניסטיים כלומר רובוטים שפועלים מכוח החוק הדטרמיניסטית. (יש כאלה שחושבים שבעלי החיים פועלים כך, זה לא נכון, על פי החשיבה שלנו אפי' בעלי חיים, רעים וטובים מתוך בחירתם, הנחש בהחלט לא צמח גוף כמו שלנו כי הוא רשע)

יש עוד דרך פשוטה, והיא, לנטוע בנו בינה (1+1=2). וזה מה שעשה האלוהים המתוק מכל האלילים שהמציאו כל נוכלי הדורות.

אם היה מישהו שחומד לצון לזעוק כאלוהים משהוא. אז בוודאי היה זועק 1+1=2 כך שבאמת האלוהים אומר את זה. וכך באמת עשה משה שהעמיד שם מישהו (כנראה את יתרו) שזעק במקום האלוהים. האבן עזרא טוען שכל הדיברות הם שכליות ומקובלות על כל בן בינה חוץ משבת. ופלא לי על חכם כמו האבן עזרא שלא יבין שהשבת היא המצווה היחידה שצריך הרבה יותר משאר המצוות שזעק יתרו שהיו ידועים לכל בלי המעמד. כלומר דווקא השבת היא בינה יותר עמוקה ולא שטחית. כי אין טעם לכל עמלינו אם אין אנו נהנים מיזה בהווה. השבת נותנת לנו הזדמנות ליהנות מעמלינו שהם המשפחה וצאצאינו ומאכלים טובים וכו' וכו'.

בכל אופן, השפה היא לא כלי שהאלוהים יכול לדבר עמנו. כי המצאת השפה וכלליה וחוקיה לא מספיקים לעביר תובנות לדורי דורות ואפי' לא לדור ההוא. למשל, אם האלוהים אומר לא תרצח. אז אייך למחרת אומר לרצח כל מי שרצח ? כלומר איזה משמעות יש למילה לא תרצח אם צריך לפעמים לרצוח כמו את הקם לרצוח אותי. באותו דרך כלפי כל עשרת הדברות. (יש באמת מהחכמים שאומרים (זוהר חדש) למה ל'לא תרצח וכו' יש שני טעמים (ב"לא" וב"תרצח") כי הם לא אבסולוטיים כי לפעמים מותר או חייבים לרצוח. רק בלא תענה ברעך עד שקר\שוא אין שני טעמים כי היא אבסולוטית, כלומר אסור לעולם להעיד בשקר. לא כל כך נכון הרי מותר וחייבים להעיד בשקר בבית משפט של נוכלים. כנראה מדובר על בתי משפט צדיקים.)

לא רק שהשומעים לו מבינים בדיוק מה אמר. ק"ו שבעברה לדורות אי אפשר לסמוך עליהם כי לך תדע האם המסורת שמרה על המילים בדיוק. והאמת מחבר המקרא דאג שלא יהיה בדיוק ותראו את ההבדלים בין עשרת הדברות בספר שמות לבין עשרת הדברות בספר דברים. יש מעל עשרים הבדלים לא רק באותיות ובמילים רק גם במשפטים שלמים והכי מטריף הבדלים בתוכן וסיבת המצוות. למשל, מהי סיבת מצוות שבת ? בראשון, כי ברא את העולם בששת ימים. בשני, כי הוציאך מארץ מצרים.

בכדי שנבין כמה רחוק כלי השפה מתוכן תבוני עמוקה שאדם רוצה להעביר לתלמידיו. אפשר לראות מה אומרים החכמים. החכמים אומרים שאין התלמיד יורד לסוף דעתו של רבו עד אחרי ארבעים שנות לימוד. גם ראיתי בראיון עם גדול חוקרי אפלטון בימינו "מיילס ברנייט" (ברנייט ידוע כמומחה לאחד הדיאלוגים "תאיטיטוס" ) וכך אומר "מעולם לא ירדתי לעומקו עד תום, בכל פעם שאני חוזר אליו נדמה לי שיש עוד מה לגלות" ברנייט מתייחס דווקא במה שהוא מומחה עולמי בימינו ובכל זאת יש לו מה לגלות. העניין הזה ידוע לכל מעמיק בכל תחום עיוני. ובכן קשה מאוד מאוד להעביר תוכן לזולת וכלי השפה היא לא הכלי המוצלח ביותר. ק"ו שפה על הכתב. ולכן לומר שהאלוהים מדבר עם שפה כך שכולם יבינו מה רוצה ועוד לדורי דורות ?

ועוד, כל אחד יכול להמציא מעמד הר סיני שכזה. מוחמד והנצרות תוכיח, כל אחד יכול לדבר בשמו של האלוהים כאילו אמר. כלומר לא יכול להיות שהאלוהים משתמש עם כלי כזה דבילי לדבר עמנו.

לסיכום:

אלה שרוצים לטעון שהאלוהים דיבר עמנו בקול כפשוטו פשוט לא מבינים את האבסורד שבדבר. יכולים שני אנשים לדבר מילים ברורות ולא להבין אחד את השני. בכל זאת ששני אנשים מדברים ולא מבינים אחד את השני אפשר לשאול שוב ולנסות להסביר. מה יקרה שאי אפשר לשאול שוב כמו בכתב שהאדם שכתב כבר לא בחיים ? בוודאי שכל ניסיון לדעת בוודאות מה רצה, הם ספקולציה ותו לא. תוכיח כל דברי החכמים שהם בכתב כמה ספקולציות עושים ויעשו בכל הדורות לנסות להבין מה אמרו. ולכן אתם עושים את האלוהים כטיפש ח"ו שמנסה לדבר עמנו עם כלי (המצאת השפה) דפוק שכזה.

ועוד, לו כלי השפה היית כלי מושלמת להבנה כלומר גם הדובר וגם המקבלים מבינים בדיוק מה אמר ומה רוצה. האם אז יכול האלוהים לומר משהו נגד הבינה שנטע בנו מראש ? לדוגמא: עומד האלוהים וזועק בהר סיני, בני אהובי היקרים, תדעו ש1+1=7 ומי שיאמר לכם שזה לא נכון ?! הוא שקרן ורשע !! האם נקבל את הדיבור והזעקה הדבילית הזו ? כל בר דעת מבין שבשום אופן לא נקבל זאת. אם כך מה יכול האלוהים לזעוק במעמד הר סיני ? רק דברים שנוכל להסכים להם כלומר רק דברים שהם אמתיים באופן אבסולוטית ! ואם כך נדע זאת בלעדיו כלומר בלי שיגיד ויזעק בהר סיני (וכך מסבירים החכמים למה דור המבול נענשו בלי שהאלוהים נתן להם תורה).

ולכן שאנו שמחים עם מתן תורה היא לא בגלל הסמכות או בגלל שהאלוהים אמר. רק בגלל התוכן התבוני שכל אדם יידע בלעדיו. רק מעמד הר סיני גרם לנו תשומת הלב לעניין. כל התורה ולימוד מוסר הם לצורך תשומת לב ותו לא. מי שהופך את מעמד הר סיני לסמכות וכן את התורה וחז"ל וספרות ההלכה וכדומה ?! פשוט הופך אותם לאלילים ואלוהים אחרים.

כל הוויכוח שלנו מול חכמי האומות היא האם החכמים באמת נותנים לנו תשומת לב נכונה. ומשה הנביא היה באמת הנביא היחיד שהצליח להעביר את התובנות שלו לדורי דורות ולא רק תבונותיו רק את כל תבונות אבותיו עד האדם התבוני הראשון. כך שאנו אומרים שהתורה משמים הכוונה שחתימת התורה היא בעצם חתימת תובנות משה ואבותינו. משה נתן לנו את החשיבה הבסיסית ומשם הכל היסטוריה לראות כמה נכון החשיבה הבסיסית. התורה לא משמים במובן שנפל משמים טקסט או אפי' לא שהנביא כתב מילה במילה מה שהאלוהים אומר לו. כפשוטו משה לא כתב את התורה, הרי זאת שטות מוחלטת, אף אחד לא חושב לרגע שהתורה כתב משה בעצמו הרי כפשוטו של תורה לא משה כתב אותו. ועוד לא היו בכלל כלי כתב להמונים הרי עובדה שמשה מצווה ועוד יהושע מצווה לכתוב את דבריו על אבנים כי לא היו ניר וכלי כתיבה.

מי ייתן שנבין את פשטות הדברים,,, אמן ואמן

 ברצוני להוסיף עוד דבר עקרוני ויסודי. האם האלוהים הוא סמכות. כלומר לו בהנחה שהאלוהים אומר לנו מה ואייך האם אנו חייבים לשמוע לו ? התשובה היא כמובן שלא, הרי הוא בעצמו נתן לנו בחירה. יש מהחכמים שהולכים יותר רחוק ואומרים למשל שברכת אשר יצר שנאמרת על היציאות שלנו, לא היינו אמורים להודות על כך הרי מה רצה שלא נוציא את הצרכים ? כלומר על פי החשיבה שלהם האלוהים חייב לדאוג לנו כי ברא אותנו בכפיה. כמובן בהנחה שהאלוהים הוא הבייביסיטר שלנו. בכל אופן נראה מכאן שאין לאלוהים עצמו סמכות לומר לנו מה ואייך אז מה הדביליות לדבר בשמו ? על כן מובן לנו עכשיו למה חירות האדם היא מוחלטת וזה מה שהאלוהים רוצה ועשה הוא ברא את האדם כצלם אלוהים כלומר הוא חופשי וחירותי כמותו ממש רק נשאר לבני אדם להצליח להיות נצחיים כמותו ועל כן אנו בינתיים מולידים ילדים כך שחיינו הם נצחיים. כפי שהסברנו בדפים קודמים החשיבה התנכית היא שאדם הראשון (כל אדם בהווה) ראה שלא יחיה לנצח ולכן ידע את אשתו ואשתו קרה לבנה קין ואמרה כי קניתי את האלוהים כלומר אני נצחי כמותו עם ההולדה.

טיפ הדף:

אין סמכות מעבר הבינה האחדותית שנטע בנו האלוהים. ומכאן אפשר רק לדבר בינה אחד לשני ולהשכיל אחד את השני. בכדי לקצר ולא להיכנס לוויכוחי סרק בכדי להבין את היסודות של המוסר האנושי, נתחיל כמו שהלל התחיל עם הגר וכמו שקאנט טען בצו הקטגורי שלו. שני אלה מפתח טוב להתחיל במוסר האנושי וסמכותו.

כל סמכות אחרת שנוגד את בינת האדם ובא לבקש סמכות ? היא עבודת אלילים של התורה ! כלומר זאת מלחמתו של היהודים בכל הדורות.

וכאן נבין למה התורה אומרת שאפי' נביא ייתן אות ומופת ויאמר לעבוד אלוהים אחרים וע"ז ?! לא תשמע לדבריו ! ולמה ? הרי כל הנבואה בא מאותות ? הרי גם האיסור לעבוד אלוהים אחרים בא מאותות. התשובה היא כמובן שהתורה והאלוהים סומכים על בינתך שנטוע כבר מראש שאף אות ומופת לא יעזור לומר לך ש 1+1=7 וזאת בדיוק הסיבה שהחכמים לא קבלו את האותות והמופתים מר' אליעזר בוויכוח על תנורו של עכנאי וקבעו ש'תורה לא בשמים היא, אפי' שהאלוהים בעצמו מדבר מתוך בת קול, החכמים אומרים בעברית פשוטה שאין לאלוהים סמכות לומר לנו משהו נגד בינתינו שהוא בעצמו נטע בנו מראש. עד כדי כך שהחכמים אומרים במליצתם שכביכול האלוהים בעצמו אמר בהתרגשות "נצחוני בני נצחוני בני"

שפת התנ"ך ובעיקר שפת חז"ל סובלים מעוד קושי מיוחד במינו. שהם דברו לכל הקהלים, מי חכמים ומשכילים עד טיפשים וילדים. כך שק"ו שצריכים להעמיק ולהבין דבר מתוך דבר בכדי להתחיל להבין משהו מדבריהם.

הטיפ העיקרי:

מעמד הר סיני נועד לתשומת לב. ומאז עד ימינו הספר הכי מודפס באנושות היא התנ"ך. כלומר ה'תשומת לב דיי הצליחה. חשיבותו של ה'תשומת לב היא בכך שהיקום פועל באקראית, והמודעים חייבים תשומת לב למה שהם עושים ולא להתנהל באקראית. לא רק היקום מתנהל באקראיות רק כל חוק אנושי חברתי מביא לרוב הפרטים להתנהל באקראיות והוכחנו זאת כבר בדפים קודמים שחוקי עריות ואשת איש חוקי הקניין והמצאת הכסף ,אפי' השפה גרם לנו עד כדי כך שהחיים והמוות ביד הלשון. מי כבר מדבר על המצאת המכוניות שמכניסה את כל בני אנוש להיהרג או להרוג באקראיות. תפקיד התבוני\האלוהי של כל אחד היא לא להיות אקראיים וזה תוקף הבסיס העיקרי של החשיבה שלנו.

בברכה

Max maxmen