הרב משאש, התרת ממזרים ופורמליזם הלכתי

ירוחם

ממש לא משנה מדוע הגר"ע יוסף יצא נגד הפסק, האם בגלל מהותו, או בגלל ההשלכות הציבוריות. הוא פשוט יצא נגד.

אני רואה את טיעונך כלא עניינים. אתה יודע לרומם את הרב יוסף בזמן שלכאורה הוא נרמס ע"י המנהיגים הליטאיים (כתבת <"ראה את היחס שמקבל הרב הגאון ר'עובדיה יוסף שליט"א">  בבטאון אל-המעיין הוא לא זוכה לכאלו תארים), ומאידך כאשר הוא עימם באותו צד של המתרס, אתה מקטין אותו וטוען שהוא פוליטיקאי קטן שרק ניסה למצוא את הנישה שלו (כתבת: <"הרב עובדיה היה באותו זמן יחסית צעיר וחיפש את מקומו  בין הרבנים האשכנזים, עד שהתיאש לאחר זמן והקים את ש"ס, ולאט לאט החל להזדקף, ולהסתכל על סביבתו, ממעמדו הרם, שמגיע לו בזכות. היום הוא לא כל כך מחפש את אישרורם של הליטאים"> יפה שלפחות הוספת את המילים "מגיע לו בזכות").

בהודעתך הראשונה נראה מדבריך שאתה רוכש כבוד מיוחד להרב יוסף, כעת בהודעתך האחרונה, נראה מדבריך שגם הוא מונע מאינטרסים פוליטיים של מעמד וכסא. האם אתה משתמש באישיותו של הגר"ע יוסף לאינטרסים האישיים שלך, ומשחק עימו כפלסטלינה כדי לסתום חורים בטיעוניך לפי המידה שאתה זקוק בכל רגע נתון ומשתנה? הזהו יושר אינטלקטואלי של חבר ותיק בעצכ"ח? אתמהה.

הוגה
אולי אתה צודק,אם אתה קושר יחד הערכה למדנית עם הערכה אישית, אצלי  אין קשר בין שניהם.
 במישור העובדתי אני מאד מוקיר מעריך ומכבד, את הגאון ר'עובדיה יוסף שליטא
הוא אדם גדול, אבל הוא בן אדם, כמו כל בן אדם, עם המעלות והחסרונות,
אני מעריך אותו בגלל  הידע הרב שיש לו, ולא בגלל הנהגותיו האישיות.שאני מכיר מכלי ראשון.
לא כל מי שגדול בעייני בתורה, הוא גדול גם בדברים אחרים. זה לא תמיד הולך ביחד, בדרך כלל לא.
אם רשמת ודאי תיזכור את השנאה התהומית שהיתה בין הרב עובדיה לבין הרב גורן, בעת כהונתם כרבנים ראשיים, הדבר היה למשל ולשנינה, ובדיחות סופרו על התנהגותם ועליהם .
לכן זה  לא הפליא שהרב עובדיה לא עמד לימינו של הרב גורן. כשכולם בעטו בו.

ירוחם
אתה טוען שכאשר הציבור הליטאי-ישיבתי רומס את כבודו של הגר"ע יוסף, הוא פוגע בידיעותיו ולמדנותו, אך לא באישיותו האנושית. לעומת זאת כאשר הגר"ע יוסף עצמו נלחם נגד הפסק של הרב גורן, הוא לא השתמש באותן תכונות שאחרים רומסים אצלו - הלמדנות והידע - אלא הוא השתמש באמוציות של מתאבק בזירה?!

מנייך לך? שמא ההיפך..