כבוד הבריות , כבוד הציבור וכבוד ההלכה

איד''ג

מדד הצדיקות ומבחן המוטיבציה

באשר לעריכת מבחן מוטיבציה כתנאי להחלת תקדים נשות אשכנז בימות הביניים, הרי שיש להסכים כי הכל לפי הבוחן והנבחן.  בסמינר הרב וולף עצם העובדה שלא הכניעו דעתן לגדולי ישראל יחשב כפשע קרדינלי, בחסידות צאנז העובדה שהעולות לתורה לא מסכימות לגלח את ראשן נחשבת סיבה למריבה משפחתית, וברוב חלקי האורטודוקסיה אי כיסוי הראש יחשב כפשע חמור. המבחנים הנ''ל מספקים לבוחן אינדיקציה באשר למיקומן של הנבחנות במדד הצדיקות האישי שלו, תהא נכונותו אשר תהא, ואינו מספק אינדיקציה ולו מינימלית באשר לטהרת המוטיבציה של הנבחן.  לשיטתי יש לגלח את שער הראש ולעטות בורקה מגיל שנתיים. העובדה שהרבנית קנייבסקי  אינה נוהגת ע''פ המלצותיי מלמדת על ציון נמוך במדד הצדיקות שלי ואין בה בכדי ללמד על איזו צביעות או מוטיבציה לא טהורה המכוונת את דרכה של הרבנית בת שבע, תאריך ימים על ממלכתה.

ע''כ בוודאי תענה כי ישנו מבחן צדיקות אובייקטיבי המשקף איזושהיא הסכמה רחבה באשר למדד צדיקות בסיסי. ועל כך אומר שאני אמנם מכיר מיעוט נשים שאינן מקיימות שום מצווה למעט שמירת שבת וכשרות בסיסית ביותר ועדיין רוצות לעלות בתורה (מה שעדיין לא מוכיח את המוטיבציה השלילית), אבל אני באמת מנסה להבין מה פשע מצאת בקבוצה גדולה מאוד של נשים כפרופ' רוס וחברותיה? סביר שחלקן אינן מקיימות את כל פסקי החזו''א ביחס לאוצר בית דין ואינן מצטופפות בחלק האחורי של אוטובוסי מהדרין, אבל רובן נחשבות כיראות ושלמות ע''פ כל קנה מידה אורטודוקסי סביר ומקובל עד להפצעתו של החבר רא''י וולף בשמי בני ברק וחיבור התקנונים הקנונים המכתיבים את תנאי הקבלה לבתי הספר של רחוב סורוצקין והגלילות.  

לא הייתי מעולם בכינוס של קולך, אבל כמה מחברי הפורום מדווחים לי שנשותיהם חברות בארגון הנ''ל ומוגדרות כפמיניסטיות דתיות. למיטב ידיעתי הם מייצגות מדגמיות ולא מצאתי בכליהן תרפים, או שמא יש לך מידע שאין בידי?
מסקנתך בדבר מקור המוטיבציה

1) קטונתי מלהבין את ההכרח המוביל אותך להסיק חד משמעית מהעדר יראת שמיים מזוקקת את השפעת הרוחות שמקורן לא בכרם בית ישראל?  האם יש בכך לשלול את האפשרות השלישית ולו התיאורטית לפיה אותה מוטיבציה טהורה המובילה את הנשים לקיים מספר מצוות נתון בזמן נתון כטהרת המשפחה שמירת שבת וכשרות ומלמול ברכת המזון (שלצורך העניין נכנה אותה כיראת שמיים בריכוז 15%) מובילה אותן לשאוף לקחת חלק אקטיבי במצוות אחרות.  במקום לנסח את זה כהשפעה פמיניסטית, ניתן להסביר את המוטיבציה על דרך השלילה.  דהיינו סביר להניח כי נשים שאינן חיות בחברה פטריכאלית, אם בזכות התנועה הפמיניסטית או בזכותה של שרה שנירר, אמא תרזה או כל צדקת אחרת מעצימת נשים, ורגילות לשאוף להישגים בכל תחום אחר בחייהם ישאפו להרחיב את השתתפותם הפעילה גם בהקשר  הדתי במידה וישנה לגיטימציה הלכתית, יהא זה לימוד חומש שלא מתוך העברי טייטש כבתקדים המסוכן ופורץ הדרך של בית יעקב, לימוד תנ''ך ומחשבת ישראל מעמיק כמנהג נשות ראשי ישיבות ליטא,  או לימוד גמרא,  אלא אם כן קבלו עליהן את דעתו של הרב וולף, הרב סולובייציק, או כל רב רלוונטי אחר השולל הרחבה זו או אחרת.  במילים אחרות, מה שונה המוטיבציה המודרנית בעליל של הרבנית דיוייד (בתו של ר' יצחק ווארשווער) להעמיק בלימודי קודש וחול  מהמוטיבציה של חברת קולך?  דווקא מהיסטוריון ותיאורטיקן של תנועות רעיוניות לא הייתי מצפה שתקפוץ למסקנות חד משמעיות בדבר יניקה ממקורות הפמיניזם ותשלול התפתחות מקבילה אם מדעת או שלא מדעת.

2) ועדיין לא שמענו מה רע ביניקה ישירה ממקורות הפמיניזם אשר למיטב ידיעתי מהווה תוית כוללת לעשרות תת-תיאוריות. האם יש לשלול מהותית מגמת השתחררות מכבלים במידה ואלו משקפים קונספציות תרבותיות שתאריך תפוגתן חלף?  לא צריך להניף את דגליהן של הפרופ' גרייר או מקינון בכדי  להצדיק את החלטתה של הרבנית דיוויד לרכוש השכלה שלא לצורך פרנסה באוני' קולומביה, להעמיק בכתבי אביה הפחד יצחק,  ובנפצה תפיסות מקובלות מימים מימימה ומושרשות בנפת מונרו והגלילות בדבר הגמישות של החומר האפור המצוי בין אוזני בנות המין היפה, ובכדי לתמוך באשה המבקשת לממש את דתיותה במסגרת  תקדים הלכתי מבלי להעמיד אותן . 

בשולי הדברים אוסיף כי ישנן כמה וכמה טענות משובחות עד מאוד בשבח השמרנות ההלכתית, שלמרות היותן נטועות בהנחות מוקדמות שלא בהכרח מקובלות על כולן מהוות מושא להבנה ולסימפטיה כללית גם בעינים מערביות,  אלא שהם לא הושמעו כאן בעיקר משום הרצון להפריך תיאוריות לוחמניות בבחינת ללמד בני יהודה קשת.

_________________

הוגה ורושם

תלמידות מת''ן המעטות המוכרות לי לומדות תורה למיטב ידיעתי מאותם המניעים של בחור פונוביזאי צדיק שאינו לומד למטרות כבוד, השגת מעמד חברתי, סידור מלא או משום שזו ברירת המחדל של זכר ליטאי מצוי - כלומר הם לומדות מתוך בחירה מלאה וויתור על הישגים חומרים בכדי להעמיק את זהותן הדתית, בכדי להבין ולקיים, ובכדי לקיים את מצוות לימוד התורה לשמה ולהתדבק בשמו יתברך ושאר הטעמים המוזכרים בשער ד' של נפש החיים.

איני יודע מדוע הנך נמהר להסיק על מניעי השכלתן?

_________________

סיינפלד
אתה מכיר נשים במת"ן שמטרתן היא 'לשבת וללמוד כל החיים'?

אל תענה שבפונוביז' מושפרצת הלבן הסטיגמטיות לבדה מחזיקה את הזכר הליטאי המצוי בישיבה. ישנם רבים בפונוביז' ובישיבות אחרות שלומדים לשם לימוד ולא מתוך הכרחה.

למיטב הבנתי הן לומדות מתוך סקרנות, מתוך מניעים פופוליסטיים, וגם אותן אלו שאתה מדבר עליהן שלומדות למטרות רוחניות, אין הן לומדות לשם לימוד קבוע, אלא באופן תקופתי בגיל צעיר.

[האם ישנם כויללים לתלמידותיה של פרופ' רוס תליט"א? ולא שאני אידאולוגית מסכים שכל יהודי מקומו בכוילל, אבל אם חשקה נפשן בתורה בצורה כה עזה, ראוי שתתארגנה - לפחות חלקן ה'עילואיות' שבחבורה - במסגרות מתאימות לשאיפתן]

_________________

ב"ה.

הוגה_ורושם,

א. "לא טענתי שהן רפורמיות במובן הקהילתי, אלא בדעותיהן ורצונן."

אף אני לא טענתי כי חרדי אתה במובן הקהילתי, אלא בדעות החרדיות המדברות מתוך גרונך.

ב. "אני יודע לא פחות על הקהילות הרפורמיות ודיעותיהן מכלי התקשורת, מאשר ידיעותיה של אמשלום על הקהילות החרדיות והנהגתן מבח"ח".

אל תמהר להצהיר הצהרות. שווה לבדוק זאת קודם. בכל מקרה, למיטב זכרוני, היא אכן נזהרת בהודעותיה מהשמעת דעות נחרצות בתחומים שאינם נהירים לה די הצורך..


רב_סיינפלד,

הכיצד זה תוכל למצוא תרפים בכליהן של אלה אשר דרך נשים להן?

_________________

אני חוזר ושונה

אני מכיר צדיקים פונביז'אים, קול תויירניקים, חברונאים, וטשבינאים הלומדים מהמניעים החיובים הנזכרים לקמן. לא אמרתי או כתבתי שכולם או רובם רודפי כבוד או משפריצי לבן.
 
אני לא מכיר נשים במת''ן שמטרתן לשבת ללמוד כל החיים במובן הגברי של המילה, שכן רוב רובן רוצות להקים משפחה לתפארת שכידוע אינו ענין של מה בכך ודורש תעצומות נפש ומשאבי זמן אדירים. ואיני יודע באם לדרוש לשבח הנשים או לגנות הגברים. למיטב ידיעתי רבות מהן רוצות לעסוק בללמוד וללמד תורה כל חייהן במידה והפרנסה וטרדות המשפחה יאפשרו זאת, וחלקן מעונינות להעשיר את רוחן בטרם יפנו לעיסוקים אחרות ועדיין הן מזהירות כזוהר הרקיע.

כל מה שאני יודע שהן למדות ממניעים רוחנים פנימים ולא פופוליסטים, תהא כמות הזמן המוקדשת ללימוד אשר תהיה.

הנידון נושא אשכולנו הינו המוטיבציה הרוחנית של נשים אלו, וכל טיעונך בדבר העדרה לא משכנעים בלשון המעטה.  

איני יודע באם יש כוללים לנשים במובן הליטאי (שיושבים בו עד יום המיתה), אבל ככל הידוע לי הללו אינם קיימים מחוץ למסגרת הליטאית בארץ הקודש, אבל יש מסגרות ממסגרות שונות, ואיני יודע באם יש מקום לתלות פגם בהעדר כוללים ליטאים.

יש אפיקים רבים לתעל את האנרגיות של אלו שחשקה נפשן בתורה מעבר למסגרת לימוד בכולל ליטאי המתאפשר במידה רבה בשל תרבות שנור ונדיבות סוציאל-דמוקרטית היונקת ממעינות עכורים לא פחות מאשר תנועת הפמיניזם.  

_________________