משפטים

דגים
לא הבנתי  כנראה, למדתי מסוף דבריך, על הברכות- על המקומות שנעשו ניסים, והסקתי על ראשיתה.
כשם שקיבלתי שכר על דרישה, כך אקבל שכר על הפרישה. ושכרי היא  צפנת פענח.

_________________

מודה ועוזב

[מיכי?
אתה?!
הגם בארזים נפלה שלהבת? ]

רציעה למה - כחלק מן התשובה
בחוקי חמורבי הבבליים שהיו לפני מתן תורה -
עבד שהיה בורח - היה נענש ברציעת האוזן
באה התורה ומורה בדיוק את ההפך
מלבד זאת תשובת רשי לדעתי וגם באותו הקשר של חוקי חמורבי היא פשט סביר מאד.

  רציעה למה - כחלק מן התשובה
בחוקי חמורבי הבבליים שהיו לפני מתן תורה -
עבד שהיה בורח - היה נענש ברציעת  או בכריתת האוזן
באה התורה ומורה בדיוק את ההפך
מלבד זאת תשובת רשי לדעתי וגם באותו הקשר של חוקי חמורבי היא פשט סביר מאד.

קשה לי מאוד:
למה הוכנס  גונב איש ומכרו בין מכה אביו ואמו ומקלל אביו ואמו.

מיכה
את הסיפור מהמיתולוגיה היוונית על אדיפוס המלך אתה מכיר? אולי הכוונה היא גם  כהאי גוונא.

משהו שכתב חבר, לפרשת משפטים.

אםשלום 
יופי, תודה.  אזכיר לך רק את הגמרא לסיום- עבדא בהפקרייא ניחה ליי-

_________________

מודה ועוזב

ובשולי הדברים, שמעתי מפי ידידי עוז כי מספרים על בנו של אותו ראש הישיבה שהיה מהלך באיזור רחוב בן יהודה, והיה סמוך ונראה לפתחה של חנות ספרים ידועה שבעלה המלומד הידוע בעדינות נפשו היה מביע דעות נחרצות בכל נושא שבעולם כולל נאותות קניית ספר פלוני על ידי אלמוני.

אמר בעל החנות: דווקא יש לך אבא טוב, שקרא את ספרו על שמך!

פלבל בעיניו בן שיחו ואמר במשיכת כתפיים: ''ככל הידוע שמות ספרי אבי אינם כוללים את שמי ולו ברמז''

ענה לו בעל החנות: ''אתה רמוז בשם הספר א בן א אייזל - שכן חמור אתה''

 

ר"ס

אותו הבן היה מתפאר כל ימיו שאת שם הספר הוא שהציע ואביו נענה.

מיכה שאל למה הוכנס  גונב איש ומכרו בין מכה אביו ואמו ומקלל אביו ואמו. ועניתי לו  בסיפור אדיפוס,
 לשואלים באישי,- הכוונה לא לתסביך אדיפוס, 

באשכול הסמוך על איפה יוסלה? נכתב כי רבני בני ברק סוברים שזו מצווה לחטוף ילד מהוריו החילוניים ולהצילו לחיי העולם הבא.
יהודי ששמע בשבת את הדרשה מהרב בזכות וגודל מצווה זו, יצאה מבית המדרש מהורהר, וטייל לעבר רמת גן,
 והנה רואות עינוו יהודי חילוני עושה על האש בשבת וילדו הקטן עוזר לו בניפנופים, והילד יפה עיינים וטוב רואי, נכמרו רחמיו של היהודי הבני ברקי על, האי שופרא, תינוק שנשבה, שסופו גודל למחלל שבת ואוכל נבילות וטריפות,ומאבד עולמו.

מיד חשב על המצווה הגדולה המזומנת על ידו, ומצווה הבא לידך על תחמיצנה, בעצה ובתחבולה, חטף(גנב) את הילד, הביאו לביתו, ומביתו לבתי חרדים אחרים לדבר ה', מעיר קדושה לעיר קדושה אחרת, והצילו את הילד משמד.
עברו שנים רבות והילד גדל והיה לאיש, תלמיד חכם גדול, ירא שמיים, וקנאי לדבר ה',

באחד השבתות  ששבת בבני ברק, מעשה שטן טייל ועבר ליד ביתו הקודם, אשר אותו כמובן לא זכר, והנה בשרו נעשה חידודים חידודים, בראותו יהודי גלוי ראש במכנסיים קצרים וגופיה, עושה מנגל בחצר ,

החל הבחור לצעוק שבעס שבעס, וכשהחילוני שאל אותו למה אתה צועק, צעק לו הבחור- מחלל שבת שכמותך, וסטר לו והכה אותו אפיים,

וזה הוא פשט הפסוק גונב איש,,,,  סופו שהנגנב יכול להכות את אביו,  אבל גם אז הוא חייב!!!!

_________________

מודה ועוזב

שמות פרק כג

שמות כ" י"ט:
"זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַידֹוָד לְבַדּוֹ"

ובתרגום יונתן שם:
"כל מאן דדבח לטעוות עממיא יתקטל בסייפא"
פ'- כל מי שזבח לאלוהי העמים (עובד ע"ז) יהרג בסיף.

ובפ' יונתן שם:
"פ' בחרב וכן דין עבודה זרה"

לכאורה מצינו שדין עובד ע"ז בסקילה, וא"כ מהיכן לקח הת"י שדין זובח לע"ז בסיף.

ובדברים י"ז:
"(ג) וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי:
(ד) וְהֻגַּד לְךָ וְשָׁמָעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל:
(ה) וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִוא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֶל שְׁעָרֶיךָ אֶת הָאִישׁ אוֹ אֶת הָאִשָּׁה וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ:"



ועוד בת"י בשמות שם:
"כל מאן דדבח לטעוות עממיא יתקטל בסייפא ונכסוי יתגמרון בגין כן לא תהון פלחין אלהן לשמא דיי בלחודוי"
פ' משום כך לא תעבדו אלא לשמו ביחוד (להקב"ה בלבד).

האם הסיבה לזבוח לה' בלבד, בגלל שהזובח לאלוהים אחרים יהרג ונכסיו יוחרמו? הרק העונש מהווה סיבה יחידנית פרקטית, או שהצורך לזבוח לה' ולא לאלוהים אחרים הוא משום שאנו מצווים לעובדו גם ללא יראה מעונש?

_________________

מ. זוהר

מאיר
המושג זבח לא היה מקובל ומוכר אצל עובדי ע"ז, זה היה חידוש יהודי אז.
ולכן מי שמשתמש במושג יהודי לע"ז יוחרם, מכיון שהזבח היא גניבה מה'

_________________

מודה ועוזב