| נשלח ב-29/1/2008 19:49 |
 |
| |
חידה - מי כתב את השורות הבאות?
"ישבתי יחידי בחדרי, וברצוני לכתוב דבר מה יפה לכבוד האביב ההולך ומתחדש, מבעד לחלון שוטפים זרמי אורה כבירים, ואני טובל בהם ראשי ורובי, היאור מסטא שעירנו יושבת עליו, נראה לי בשבתי על יד שלחני בכל מרחבו והיקפו, על שלגיו ועל גלידיו....
צר לי על הרגש העדין הזה של ההופעה הנשגבה הזאת שאנו קוראים לה אביב. צר לי עליו עד מאוד על שדשו בו רבים. הכל מכריזים: אביב ! אביב ! הכל יודעים את המלה המפורסמת הזאת, ועל שפת הכל היא מתלבטת, מבלי הבחן בין מי שמבין לה ויודע את סודה, ובין מי שמוציא אותה מפיו בשויון נפש גמור".
תוקן על ידי ספרות ב- 29/01/2008 19:50:03
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2008 20:36 |
|
| |
הרב אברהם אליהו קפלן ז"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2008 21:00 |
|
| |
נכון, מופיע בספרו 'בעקבות היראה',
תודה על השתתפותך.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2008 13:36 |
|
| |
"אין שום עצב בעולם כלל,למי שמכיר באור האורות של האמת"
מי כתב?
{רמז:לא מוהר"ן...}
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2008 14:00 |
|
| |
החזו"א
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2008 16:50 |
|
| |
מי כתב:
"לא שישאל לה לשלום, אלא לבעלה ישאל: מה שלום הגברת?"
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2008 17:10 |
|
| |
רש"י בב"ק .
חצקלה,
ראה ביאור דברי החזו"א ב"פחד יצחק" לפורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2008 18:50 |
|
| |
מכיר.
מתוק מדבש.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2008 17:56 |
|
| |
ומי כתב:
מה יקרה השחרות
מה נעימה הבחרות,
החיים הפוריים הרעננים
השריריים הבחיריים השאננים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2008 20:18 |
|
| |
"קובץ אגרות" חזו"א א,פה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2008 12:41 |
|
| |
מי כתב שורות מדהימות אלו:
"פקחתי עיני וראיתי בחיבור בגאון הגדול המפורסם צדיק וישר הוא מוהר"ר יחזקאל
סג"ל לנדא... מה שהאריך שם בלשונו וגבה לבו לדבר גבוה ועתק מפיו יצא לנגוע במשיחי ד'
וקרא תיגר על צדיקי הזמן וכללם יחד להחליפם בפושעים ח"ו... ומכותלי מכתבו ניכר שלא
ירד בזה אלא לקנטר כי הן דרכו הטוב בכל התשובות שלו לחקור אחר כל מוצא דין בשורשו
מש"ס ופוסקים ראשונים ובזה לא ירד לעומקה של הלכה ומשבא לכלל כעס בא לכלל טעות..."
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2008 12:51 |
|
| |
הבאר מים חיים בשער התפילה?
_________________
רודולף
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2008 13:24 |
|
| |
אכן.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2008 15:16 |
|
| |
ולחידת "מי כתב" שונה מעט.
התבוננו נא בטקסט דלהלן:
ואני אומר לך, מה אירע לי עתה בדבר זה.
בא אלי הדיין החסיד וקונטרי"ס מן החבור בידו, יש בו הלכות רוצח מספר נזיקים, והראה לי הלכה אחת.
אמר לי: "קרא זו!".
קראתי אותה.
אמרתי לו: "מה ספק יש בזו?"
אמר לי: "באיזה מקום נאמרו דברים אלו?"
אמרתי לו: "או באלו הן הגולים, או או בסנהדרין בדיני הרוצח".
אמר לי: "כבר חזרתי על הכל ולא מצאתי"...
השתוממתי כמו שעה, ואמרתי לו:
"אני זוכר שבמקום פלוני מגיטין נתפרשו דברים אלו!"
הוצאתי גיטין וחפשתי ולא מצאתי. תמהתי ונבהלתי ואמרתי:
"היכן נאמרו דברים אלו? הנח עתה, עד שאזכור מקומן!"
הוא יצא, ואני זכרתי.
שלחתי שליח והזכרתיו, והראיתי לו הדברים מפורשין בגמרא יבמות, אגב גררא.
תמה והלך.
וכן תמיד אני בצער מזה, שיבא השואל וישאל: "היכן נאמרו דברים אלו?"
פעמים אני אומר לו מיד: "במקום פלוני"; ופעמים - לא.
וחייך - לא אזכור מקורן עד שנחפש אחריהן.
ועל זה אני מצטער הרבה...
סוף ציטוט. התשובה לשאלה "מי כתב" היא די קלה. [ויש רק להוסיף שאין זה תרגום אלא אורגינל]. אני מציג אפוא שאלה אחרת: האם לא נראה לכם שהסגנון הקדום והיפהפה הזה, דומה לסגנונו של אחד ממקבלי פרס נובל לספרות? [ובמקצת - אף לסגנון דיבורו של אחד ממקבלי פרס ישראל לספרות תורנית] ...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2008 15:35 |
|
| |
הרמב"ם באגרותיו. אני מאמין שהרמב"ם והסופר עליו אתה מדבר לקחו את הסגנון מאותו מקום. - אגדות חז"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2008 15:41 |
|
| |
מצטרף לדעתך שהסגנון קדום ויפהפה (מה שפיסוק נאה יכול לעשות...)
אבל לא הבנתי את ההמשך. האם לא ברור שעגנון הטמיע בכתיבתו את כתיבת הקדמונים? האם יש הו"א שהרמב"ם חיקה את עגנון?...
אגב, עגנון לא השתמש בסימני פיסוק (כמעט אך ורק בפסיקים ונקודות), ואעפ"כ כתביו קריאים.
_________________
|
|
|
|
|
