|
|
| נשלח ב-26/4/2010 20:55 |
 |
| |
היינו הוא
עיין בעמ' האחרון ב
http://www.tau.ac.il/humanities/jewish_philosophy/files/SchwartzPublications.pdf
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 20:57 |
|
| |
האם אני רואה כיפה בקצה גבחתו?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 21:09 |
|
| |
באמת כבר נרמזתי לכך מהמשפט האחרון בהקדמתו, אלא שתמהתי מה ראה להסתיר עצמו כך. קצת תשובה בדבר מקישורך.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2010 08:56 |
|
| |
איזה סופר עברי ידוע כתב את המכתב הבא:
למורי ורבי הרה"ג חסיד ותמים באמת כש"ת---
את קולך, מורי ורבי, שמעתי מתהלך בתוך גן מכתבך ואומר אניח דעתך ואענה על דבריך, דברי חכמים בנחת נשמעים, אלא שמאהבת הקיצור לא ארבה בדברים ואומר רק אחת, כי כל מאוויי ומאוויי ---, הוא למרבה הטוב והצדק ויודעים אנו לכבד ולהעריץ סטרא דקדושה בכל מקום שהיא מתגלית, ואל יכך לבך, כי אין אנו ח"ו חשודים על דרכים נלוזים לא תהא כזאת בישראל כי מזרעא דאבא קאתינא, ואם כי יש מדרגות מדרגות בתורה ובעבודה ולא הרי זה כהרי זה מ"מ יהא לבך סמוך ובטוח שלא לחנם הלכה יונה אצל נח אלא מפני שהיתה מינו וד"ל. ושלמא עלך כל הימים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2010 13:12 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2010 13:38 |
|
| |
ההתייחסות לספרי הקבלה נראית מתאימה מאוד לצייטלין, אך לא כך ההתייחסות לשפינוזה.
תוקן על ידי מרחביה ב- 24/06/2010 13:42:53
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2010 14:32 |
|
| |
מדובר בסופר עברי קלאסי (ברמה של ביאליק וחבריו), שכתב את הדברים על דרך ההלציי לעשות חויזעק מן אנ"ש
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2010 15:44 |
|
| |
ציטוט לכבוד שבת
כשהצדיק האמיתי מספר בשבח עצמו, מתמלא הוא אז ענוה גדולה מאד.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 20:56 |
|
| |
מתוך ספרון שנדפס בא"י לפני למעלה משבעים שנה, ובו שמועות מפי רב גדול אחד, וגם מתיאורו את רבנים אחרים בני דורו או גילו:
הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים. פרט ירושלים אחר שכלל ועל כל עמו ישראל, מפני שבירושלים המחלוקת רבה מבכל מקום.
התבוננתי בכל המקצועות ולא מצאתי מקצוע יותר טוב ויפה מאשר להיות ראש ישיבה. הרפואה למשל, מקצוע די טוב היא אבל כמה פעמים ירגיש הרופא אי נעימות בהצטרכו להתעסק במכות וטחורים, לא כן ראש ישיבה לו טוב ונעים בכל המובנים.
חדשה נודעה לי, כל הלכה שאינה מכוונת עם חכמת הקבלה איננה הלכה.
יהי חלקי עם ר' יעקב משה חרל"פ שליט"א בכניסת השבת, שמתמיד לקבל שבת ליד הכותל, ועם ר' זרח ברוורמן הי"ו ביציאתה, שמתמיד להתפלל שם ערבית למוצש"ק.
"המופלג בתורה" מובנו הרחוק מתורה. השמוש המרובה בתואר רב, הוא עפ"י הזוה"ק: מאן דזער הוא רב. התואר רבן של כל בני הגולה הולם כמעט כל מתואר. כידוע לא היה ראש הגולה למדן מובהק.
על כל השאלות הכרוכות בתלבשתם של בני ישיבת סלבודקה יש להשיב, רק לבלורית שהם מגדלים אין כל הצדקה.
הרבה פעמים התאונן הרידב"ז על בלותו חצי שנה בלמוד שו"ע יו"ד, ולא למד גם אז חושן משפט. מסדר למוד הבריסקאי לא היתה דעתו נוחה וקרא לו חימיא.
הוא [הרידב"ז] נפטר משלשול דם. זצ"ל.
הגדולים ביותר נסתלקו בבת אחת. מורנו ר' מאיר שמחה דוינסקי זצ"ל היה גדל הגדולים בחו"ל והרב מטבריג זצ"ל - בארץ.
קצוה"ח ונתיבות המשפט היוא אצל זה האחרון כמונחים בקופסא.
הרב קוק מפליא בזכרונו. בכל מקום שישאלוהו ידיו רב לו כאלו למד עתה באותו ענין.
שלשה ימים רצופים הוא יכול לדרוש בלי להתכונן מראש. הוא כמעין הנובע.
הוא סופר ומשורר וגם פליסוף ורב רעיון. סגנונו הוא סגנון רבני מיוחד, אך הוא בעל דמיון והזיה אשר לא פעם גם נ ק ו ד ו ת נראות לו כ א ו ר ו ת, והבעש"ט זצ"ל התפלל לפני הסתלקותו להנצל מחלומות ודמיונות.
אינו בעל דעה מוצקה ועבור ארץ ישראל נקל לו להתיר כל אסור דרבנן.
שעתים הוא ישן בכל מעת לעת. נוכחתי על זה בנסעי אתו יחד לפני זמן לישובים עברים עם עוד רבנים.
אלמלי ריכז כל כשרונו במקצוע אחד, אז הגדיל לעשות וגאוניותו היתה עולה על כל גאוניות במקצוע ההוא.
הסברתו יפה ומקיפה כבני ליטא ברוכי כשרון ההסברה. פעם הרצה לפני בענין שמחה וששון המובא במסכת סוכה כחצי שעה. בצעתי מביתו הרהרתי בדבר ומצאתי שאלמלי הרצאתי אני אותו חדוש, הייתי אומרו במלים אחדות. אכן ברוך כשרון ההסברה הוא הרבה קוק [לכאורה אין זו נימה סרקאסטית].
לב טוב, המדה התרומיה, קנין נפשו, את כל לבו היה נותן אלמלי יכל.
בנסעי פעם בעגלה בליטא, השתוממתי מאד בהוכחי שהעגלון היה בקיא בכל דיני ספר חיי אדם עם המקור.
רושם גדול עשה עלי הגאון רבינו חיים מבריסק זצ"ל, בעיניו הגדולו והמבריקות ובאהבתו הרבה לבן תורה. כשבאתי אתו ושוחחתי אתו מעט, חבקני בחבה וטייל אתי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 21:55 |
|
| |
| צלצח כתב: |  | שעתים הוא ישן בכל מעת לעת. נוכחתי על זה בנסעי אתו יחד לפני זמן לישובים עברים עם עוד רבנים.
|
|
כאן יש רמז עבה לזהות הכותב.
[בינתיים ראיתי שבפורום החסידים כבר גילו את הכותב].
תוקן על ידי נענטר ב- 19/10/2010 22:03:07
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 22:15 |
|
| |
בזכרוני שאת המובא על הרב קוק ראיתי מצוטט, כמדומני, בשם ר"מ קליערס [שאכן השתתף במסע]. אך איני זוכר היכן ואיני מכיר את הספר.
תוקן על ידי מרחביה ב- 19/10/2010 22:17:11
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 01:25 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 15:20 |
|
| |
תודה רבה על הסבת לבנו לספר מעניין שכזה. !!!
אם הביוגרפים של דורנו היו משמרים קצת מהעסיסיות של כתיבה כזו אולי הספרים שלהם היו פחות חינוכיים לטווח קצר. אבל המסר היה נחרט היטב אצל הקורא. כך שהשכר פחות מן היציאה.
(וזה בלי דבר על הערך ההיסטורי של הספר אלא רק מנקודת מבט חינוכית). והנה תרומתי הצנועה לאשכול. וכאן לכאורה לא יועילו מאגרי החיפוש למיניהם.
"ראה מה אירע לכל התנועות שהיהודים היו מכורים להן. ראה מה אירע לקומניזם ולקומוניסטים היהודים. ראה מה אירע לבונדיזם, לתנועות הציוניות למיניהן, לחילוניות היהודית שהרגילה אותנו להיות 'ככל הגויים'. השבוע עיינתי בצוואת הריב"ש, ספר דק, ומצאתי בו עולם ומלאו. היהדות שממנה רצינו לברוח בסופו של דבר גדולה ועשירה יותר מכל התחליפים שהזכרנו, התחליפים הם רק תחליפים. היהדות מחוברת אל האלוקים ואל האדם, ויש בכוחה להתחדש. אבל המחשבות, גם הנכונות והנאורות ביותר הולכות ובאות"
מי הכותב?? (לא. לא מדובר בחזב"ת שנעשה מרצה בערכים...)
תוקן על ידי בתוך_הגולה ב- 24/10/2010 15:48:50
|
|
|
|
|
