|
|
| נשלח ב-24/10/2010 17:06 |
 |
| |
אני רק מנחש (על בסיס היכרות התאכזבותו של התרבות המדורנית בעקבות החסידות ששמנה היא בא מלכתחילה), האם זה צייטלין?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 19:58 |
|
| |
גרשום שלום?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2010 07:55 |
|
| |
מותר להצטרף לאתנחתא?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2010 10:21 |
|
| |
ואני חוזרני בי. לא קראתי בעיון כה"צ.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2010 20:36 |
|
| |
אמנם נראה שהחידה דלהלן קלה, אך כיון שנהנו מהכתיבה העסיסית שהפנה אליה צלצח, [וגם אני מודה לו על כך], אמרתי אזכיר גם אני לכתיבה עסיסית.
"לא ראיתי כיהודים אשר ברודוס, מקטן ועד גדול איש לא נעדר, כולם אנשי שכל ומביני מדע, צחי הלשון, ובעלי מוסר ותרבות ודרך ארץ, ומכבדים את הבריות, כי גם העבדנים ועושי מלאכת הבורסקי אשר שם נקיים במלבושיהם ונאים בדיבורם. וכולם מגדלי בלורית ותארם כתואר בני המלך. ולא נמצא נשים יפות כבנות רודוס בכל הארץ ... והקומאנדורי מכבדים את היהודים ומתערבים ביניהם, ונמצאים כל היום בבתיהם להתגעגע עם הנשים העושות המלאכות כי טובות הנה..." "האמנם כל ימי צבאי לא איחל לשבת בין עם אשר אהבת עצמם יאהבוני ויכבדוני כיהודים היושבים בפלירמו, כי כאשר יעשו הגוים לקדושיהם, כן עשו לי, ודלת העם אמרו כי ה' שלחני ורוחו, ורבים בקשו מבגדי מעיל וצניף לזכר, והאשה אשר זכתה והגיעה למדרגה שתכנס ותרחץ החלוק שלי, אשרוה בנות". "והביאני אל ביתו ולא יכולתי לפטור ולצאת מביתו כל ימי היותי שמה, והייתי קורא עמו בספרי קבלה אשר לו, כי חשקה נפשו בחכמה ההיא, ובזה מצאתי חן בעיניו ונקשרה נפשו בי". "אכן טבע היהודים בארץ ישמעאל להראות עצמם עניים והולכים כדלים ונבזים וכפופי קומה לפני הישמעאלי, ואינם בעלי צדקה ולא גומלי חסדים זה לזה, ולא אוהבים זה לזה וכל אחד דורש טוב לעצמו, ובזה יפה כת הקראים מכת הרבנים, שהקראים גומלים חסד, ומתערבים עם הרבנים ומקרבים אותם".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2010 20:47 |
|
| |
רע"ב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 12:35 |
|
| |
מה ככה המנהג פה לפתוח בחידות חדשות עוד לפני שנפתרו הקודמות? (אוי אני אשם שהתמהמתי עד עכשיו).
במחילה אני חוזר לחידתי
| בתוך_הגולה כתב: |  | "ראה מה אירע לכל התנועות שהיהודים היו מכורים להן. ראה מה אירע לקומניזם ולקומוניסטים היהודים. ראה מה אירע לבונדיזם, לתנועות הציוניות למיניהן, לחילוניות היהודית שהרגילה אותנו להיות 'ככל הגויים'. השבוע עיינתי בצוואת הריב"ש, ספר דק, ומצאתי בו עולם ומלאו. היהדות שממנה רצינו לברוח בסופו של דבר גדולה ועשירה יותר מכל התחליפים שהזכרנו, התחליפים הם רק תחליפים. היהדות מחוברת אל האלוקים ואל האדם, ויש בכוחה להתחדש. אבל המחשבות, גם הנכונות והנאורות ביותר הולכות ובאות"
|
|
ובכן הניחושים כאן לא נכונים!!
נוסיף רמז, ציטוט "דתי" נוסף מאותו כותב. שאכן היה פילוסוף גדול ומוכר.
"אנו, בני ישראל, הבאנו לעולם רפואה גדולה וחזקה, את התפילה... ברחוב אומרים כיום: אוטוסוגסטיה, אין אני רוצה להתווכח. רק על זה אני מעיד מחווייתי, שהתפילה פועלת. כמובן אין אני מדבר על התפילה השגרתית".
כעת נראה אתכם....
תוקן על ידי בתוך_הגולה ב- 26/10/2010 12:36:52
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 12:53 |
|
| |
שמואל הוגו ברגמן. מאמו"ר שמעתי שנהג להתפלל לעתים מזומנות כמדומני בשטיבלאך של זכרון משה או בית ישראל.
תוקן על ידי יעקב135 ב- 26/10/2010 12:55:13
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 14:27 |
|
| |
יפה מאד!!
הציטוט הראשון מקורו ברשימה שכתב הסופר אהרן אפלפלד בספר יוסף דעת (מחקרים בהיסטוריה... מוגשים לפרופסור שלמון. הוצ' אונ' בן גוריון).
יש לו שם מאמר נאה בשם האורתודוקסיה: תנועה לא אהובה. בסוף המאמר הוא מביא את הקטע המצוטט מפי מורו ורבו פרופסור ברגמן.
ולהנאת הקוראים צרפתי את המאמר. הנה לינק להורדה.
(אגב. אני מתקשה לקבל שאפלפלד אכן זכר במדויק ציטוט שנאמר לו לפני שנים כה רבות. סביר יותר שמדובר בשיחזור חופשי של רוח הדברים. אבל למה להרוס...)
את הציטוט השני שאלתי מויקיפדיה ואיני יודע מה מקורו.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2010 02:40 |
|
| |
מיהו ה'קיצוני' שכתב כדלהלן:
"אם רואה אתה קבוצה המנהלים את המושפעים מהם ובפרט בחיי חינוך ללא אמונה בה' ומצוותיו - עליך החובה למחות בכל יכלתך ולהודיע, שאף שמצילים הם גוף המחונך על ידם לחיי שעה, מאבדים הם את נשמתו מחיי עולם, ורוצים להורידו לשאול תחתית. ומצוה של פיקוח נפשות להציל את הילדים מהם בכל האמצעים ע"י גניבה וגזילה.
והנה המוח יתמה: הנני איש מנומס, גם עפ"י ההלכה דרך ארץ קדמה לתורה, ואיך אעשה כנ"ל. איך אגנוב הילדים שהוא נגד חוק המדינה, אפגין בחוץ נגד חילול שבת של איש פלוני ואלבין פניו ברבים ... וע"ז הוא המענה ... זהו התרופה היחידית להצילו ממות לחיים."
חוששני שהמאגרים יסגירו את חידתי, אבל לעניות דעתי יש בה מן ההפתעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2010 07:06 |
|
| |
כאן.
תוקן על ידי מרחביה ב- 28/10/2010 07:07:51
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 11:10 |
|
| |
הנה משפט חביב שבטח יגע בלב קוראי הספרים שכאן.
"כל ספר אשר קראתי בימי חיי, יכול להיות ששכחתי את הבינוניות שבו, אך את העדית והזבוריות חלילה לי לשכוח"
מי אמר זאת?
תוקן על ידי צמח_גורביץ ב- 03/11/2010 11:12:16
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 21:38 |
|
| |
| צמח_גורביץ כתב: | | הנה משפט חביב שבטח יגע בלב קוראי הספרים שכאן.
"כל ספר אשר קראתי בימי חיי, יכול להיות ששכחתי את הבינוניות שבו, אך את העדית והזבוריות חלילה לי לשכוח"
מי אמר זאת? |
|
בהמליץ (ט"ז אדר תרמ"ח) הובא הדבר כ'מרגלא בפומיה' של אליעזר צבי צוויפל.
תוקן על ידי מרחביה ב- 07/11/2010 21:40:06
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2010 23:05 |
|
| |
"יש לעיין במי שמשתמש בשמות הק', או בלתי שמות הק' עושה פעולות לקפיצת הדרך, האם יאמר תפילת הדרך, ואולי גם בפחות מזמן של תפילת הדרך".
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2010 22:24 |
|
| |
מוכר?
|
|
|
|
|
