הצעת נישואין- מי למי?

אין מצב

הלוואי שזה היה כך. זה היה מאד עוזר לגברים ביישנים כמוני.

בדיוק לפני יומיים דיברתי עם מישהי, והיא אמרה לי שהיא בחיים לא תציע לבחור אפילו היכרות (שלא לדבר על נישואין), כי "דרכו של איש לחזר אחרי אישה ואין דרכה של אישה לחזר אחרי איש" (או משהו בסגנון). היא שאלה אותי מה דעתי.

נאלצתי להודות שהיא צודקת - אכן כך כתוב, אין ברירה, הגברים צריכים להיות אמיצים ולקחת יוזמה, עד כמה שזה קשה.

 זה הכי יפה שהגבר מציע נישואים ,זה מרגש .
למרות שבימינו אצל החרדים בד"כ לא מציעים נישואין וחבל מאוד ........

אשתי, בפגישה השביעית, אמרה לי בתחילת הפגישה שהיא לא מוצאת טעם למשוך את הזמן, כי היא כבר החליטה (מתברר שזה כבר נרקם מאחרי הגב שלי מהפגישה השלישית). ישנו על הדשא בבית מלון ואני רק שאלתי אותה, כאשר מבקשים יד של בחורה, איזו יד מבקשים וצחקקתי במבוכה. אחר כך שוחחנו מעט, אני היתי מאד נבוך כיון שזה "נחת" עלי מבלי שהתכוננתי, והלכנו לבית של ההורים שלה לסעודה שלישית (הם כבר התכוננו).
המסקנה, שכנראה גם בנות יכוולות להציע נישואין לבנים.

קיצ'.

א. אני בעד שההצעה תגיע גם מהצד הנשי. (זה תלוי מאוד באופי הזוג והקשר). ב. גם בהצעת הכירות/חבירות כמו שהזכיר אראל זה יכול לבא מהצד הנשי ושוב זה תלוי במגזר. אצל החרדים התופעה הזו פחות שכיחה כי הכל נעשה דרך צד ג'. אני אישית יזמתי מספר פעמים פגישות

_________________

אולי זה יכול להסביר משהו באמת...

ליטאי אתה יכול לפרט קצת יותר...?

ואוו שמחה את בחורה אמיצה.
אני בחיים לא הייתי מעיזה ליזום משו. אם כבר אולי מבקשת מחברה שתשדך או משו...
אם זה כבר אחרי היכרות אז בכיף אבל כשלא מכירים את הבנאדם זה סוג של מביך...
חוץ מזה תמיד יש את החשש של "אם הוא לא ירצה?" זה ממש יפגע באגו לא? מלחיץ..

האמת זה מאוד מלחיץ אבל לפחות את יודעת שניסת..

היו פעמיים שיזמתי אבל זה היה לפני שנים...

ופעם נוספת לפני כשנה. היה בחור שהכרתי והוא בנאדם ממש מדהים גם רוחנית/תורנית וגם מידות.  אמרתי לו ישירות שיש מצב שאנחנו מתאימים והוא מאוד התלהב מהרעיון שזה בא ממני.

בסוף זה לא יצא לפועל.  אבל היה נחמד.  אני חושבת שאם לא הייתי מנסה הייתי חייה בתחושה של החמצה.  ויש פעמים שממש מומלץ להניח לאגו

אבל עדיף לא לנסות ולא לקבל דחיות.. אני לא יודעת מה אתך אבל אם מישהוא היה אומר לי שזה "לא מתאים" הייתי ממש נפגעת ונעלבת ולא הייתי מוכנה לצאת לדייט נוסף רק אחרי שנים רבות...
כאילו- וזה לא משנה כמה דפוק הבנאדם יהיה. פעם אחד קבצנית ברחוב צעקה עליי אמרה לי משו כמו "מפגרת תעופי לי מהעיניים" כי הפרעתי לה בדרך והתחלתי לבכות מרוב שזה היה פוגע..(זה באמת היה מעליב!!!!) אז ק"ו את באה לבחור "נראה לי שאנחנו מתאימים והוא כזה אהממ- לי לא.." גאש. אבל כשאני חושבת על זה- נראה לי שרק בנות אומרות לא ובנים תמיד מוכנים להמשיך ותמיד זה נראה להם ממש טוב. לא?