שבוע טוב לכולם וחודש שמח במיוחד לכל בית ישראל,
חז"לים מעניינים השבת,
שוב מצאתי מדרש מעניין כדעת הרמב"ם,
ועשית את המזבח עצי שטים: כל ענין המנורה והשלחן והמזבח והקרשים והאהל והיריעות וכל כלי המשכן מפני מה ?
אמרו ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע מלכי הגוים יש להם אהל ושלחן ומנורה ומקטר קטרת וכן הוא תכסיסי המלוכה כי כל מלך צריך לכך ואתה הוא מלכנו גואלנו מושיענו לא יהיה לסביך תכסיסי המלוכה ? עד שיודע לכל באי עולם כי אתה הוא המלך ?!
אמר להם: בני אותם בשר ודם צריכין לכל אלה אבל אני איני צריך כי אין לפני לא אכילה ולא שתיה ואיני צריך למאור ועבדי יוכיחו כי השמש והירח מאירים לכל העולם ואני משפיע עליהם מאורי ואני אשגיח עליכם לטובה בזכות אבותיכם,
אמרו ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע אין אנחנו מבקשים את האבות כי אתה אבינו אברהם לא ידענו וישראל לא הכירנו,
אמר להם הקב"ה: אם כן עשו מה שאתם חפצים אלא עשו אותם כאשר אני מצוה אתכם
(מדרש אגדה)
שטים: הם עשו שטות (שטים מלשון שטות max) והכעיסוני בעגל יבואו עצי שטים ויכפרו על שטותן
(תנחומא י')
(אני הייתי דורש כך, שטים מלשון שוטים, בשביל שוטים צריך משכן, לכן עשו זאת מעצי שטים לזכור זאת,)
הנה עוד חז"ל שחשב על יקום שטוח ומרובע,
רבוע יהיה המזבח: למה ?
כנגד ארבע פנות העולם מזרחה וימה וצפנה ונגבה
(מדרש הגדול)
וצפית אותו נחשת: ולמה נחשת ? לומר לך מה נחשת זו אע"פ שמעלית חלודה היא מתמרקת כך ישראל אע"פ שהן חוטאין אם עושין תשובה מתכפר להם
(מדרש הגדול)
(היום עם חקר המוח רואים שזה באמת כך, המוח היא פלסטית ולכן אפשר לחזור למוטב כל הזמן)
שלא אוכלים אין הדעת שלימה
נבוב לחת תעשה אותו: אמר ר' אבדימי דמן חיפה קודם שיאכל אדם וישתה יש לו שתי לבבות לאחר שאוכל ושותה אין לו אלא לב אחד שנאמר איש נבוב בלא כרס מלאה כשהוא חלול ילבב כמה לבבות שאינו מסכים לדעת שלמה וכתיב נבוב לחות ומתרגמינן חליל לוחין (בבא בתרא יב)
עכשיו משהו מעניין מאוד,
תלמוד בבלי (מסכת סנהדרין דף כב עמוד א)
רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי אליעזר בן פרטא שאמר משום רבי אלעזר המודעי: כתב זה לא נשתנה כל עיקר, שנאמר (שמות כ"ז) ווי העמודים; מה עמודים לא נשתנו - אף ווים לא נשתנו.
לכאורה היינו מפרשים את הגמ' שכמו שעמודים לא נשתנו אף הכתב לא השתנו,
אבל רש"י מפרש אחרת ורוצה לחדש כך:
ווי העמודים - יתדות כסף העשוין כמין אונקלות, וקבעום בעמודים שבהם תוחבין לולאות קלעי החצר והמסך, וכל אונקלאות דומין לווין,
אלמא בימי משה עשויין הווין כגון שלנו,
והלכתי לבדוק אייך היו הווין של העברית הקדום ואין הבדל, (אפשר לומר שזה יותר מתאים לווין) כלומר גם אפשר לקרוא להם ווין, והנה הוו העברי הקדום,
