צלצח, אמנם אין שום דבר מביך במגילת איבה, אבל הוא מסמך של גדול מישראל שמדבר על עצמו במונולוג מרתק, ומגלה את אנושיותו - כעסו על אלו שרדפו אחריו, היגון הקודר שחש בכל הפרשה, והנטירת איבה והקריאה לנקמה.
נשלח ב-5/2/2008 01:06
חסיד_במעשו
בכמה כסף הם מוכרים את הדיסק ?
נשלח ב-5/2/2008 01:14
ברלסבר,
בןאיש נתן למעלה לינק לאתר שלהם
תוקן על ידי חסיד_במעשו ב- 05/02/2008 1:14:48
נשלח ב-5/2/2008 03:18
למה קעסט ליבוביץ חזרו בהם מתכנית הדפסת מגילת ספר?
משום מה זכור לי שהיה מכתב של הבד"ץ נגד, האם אני טועה?
אין כל טעם לטרוח על המהדורות המשובשות של 'מגילת ספר'. הרב ד"ר יעקב שכטר (מניו-יורק) הכין מהדורה ביקורתית, מוערת ומבוארת של הספר והיא תהיה 'המילה האחרונה'. הספר יופיע במרכז זלמן שזר למועד מועדיים וחצי.
נשלח ב-5/2/2008 06:53
רד"א ,
ומתי אמור לצאת ספרך על מחלוקת צאנז סאדיגורא ?
נשלח ב-5/2/2008 07:19
צלצח, שלום לך איך אתה מסביר ש'אהבת שלום' הדפיסו "כתבוני לדורות" סדר השתלשלות כתבי האר"י. "האר"י וגוריו" באספקלרית אגרות הר"ש שלומל. ושבחי האר"י השלם והמבואר. וכל זה עם הערות וציונים ומקורות לשערי הרח"ו וכו'. גם שם רבה המבוכה. ובפרט ב"כתבוני לדורות" אם כי מזוית שונה. "החזיונות " יצא לאחרונה ע"י מכון שובי עם הערות ומקבילות, מהדורה מהודרת, גם עם כריכה מעור אמיתי (קיבלתי אחד כזה במתנה). מענין לקרא את מאמר "שבחי הרח"ו" של תמר בספר היובל להרב סאלאווייצ'יק מבוסטון. כולו מבוסס אך ורק על קטעים מ"החזיונות" בלי שום הוספות. על דרך מאמרם ז"ל צדיקים ילכו בה וכו'.
ריא"ל אם לא נקבל את השערת רגיו בהקדמתו ל"בחינת הקבלה" שהוא יצר את "קול סכל", אז הוא היה ס"ה מה שהיה וקיים בעצמו הזהרו מן הצבועים. מה שמביך אולי הוא תיארו על ההוא מגורי האר"י שייבא את הקבלה לאטליה.
ברסלבער ר' חיים מיכל בספרו "אור החיים" פרך את סיפור החיד"א, עי"ש , דומני בערך ריא"ל.
ר"י עמדין ראה הכל שחור ולבן, לדבריו גם הרמב"ם לא כתב את המורה. את הלשה"ר שלו על בעהמ"ח כנ"י, ושאר בני עליה, אפשר שמותר עפ"י הלכה לקבל. דהרי חרם הקדמונים היה רק לא לדבר על המתים. ופעם הרהרתי בזה, מדוע מצאו הקדמונים לנכון להטיל חרם על המדבר על המתים, דהרי לכאורה אין איסור לשה"ר על מת. וע"כ הוצרכו לחרם. וא"כ אין חרם על קבלת לשה"ר.
נשלח ב-5/2/2008 07:42
הרשבא, קשה מאד שלא לקבל את ההשערה ההגיונית שקול סכל הוא פרי עטו של רי"א. כשרואים את הפרופורציות בין הספר לתשובות עליו, קשה להאמין שהתשובות לא נכתבו ע"י מחבר הספר.
נשלח ב-5/2/2008 18:14
הרשבא
תודה על מראי המקומות
בענין כתבוני לדורות נראה שהחליטו שהדבר לא יזיק לביזנס כמו למשל החזיונות.
איני בקי בכל השיקולים דילהון, אך זאת שמעתי ממקור מוסמך: כבר עמדו שם בשלבים מתקדמים של ההדרת ספר החזיונות וחזרו בהם.
כמו"כ [שמעתי מאותו מקור]: ביקשו לההדיר את כתבי הר"ש מאוסטרופולי וחזרו בהם עקב ריבוי הפסאודואפיגרפיה בכתביו, דברי שיעמידו באור לא מחמיא.
עיין מאמרו של פרופ' ליבס בענינו (חפש בגוגל "אוסטרופוליה").
בענין ריא"מ, אני מצטרף לדעתו של אוהב ספר.
_________________
נשלח ב-5/2/2008 18:35
צלצח & אוהב ספר
בענין "קול סכל" חוקרים שונים סוברים שהוא יצירתו של אוריאל אקוסטה ושלח זאת לרבני וינציאה. וריא"ם השיב על טענותיו. אם כי זה ברור שהוא לא התאמץ יותר מדי לפורכו. ואפשר להפך.
בנוגע לר"ש הנ"ל, זה באמת מענין לראות איך שהתמימות חוגגת. עוד זכורני מילדותי כשאמרו לי לקרוא הסגולה בער"פ תמהתי איך תפור כ"כ מדויק. ובפרט שהמחברים תמיד עלומים. (דן ידין), או פתקא דנפלא מן שמיא. אבל אחרי הכל קדוש יאמר לו, הי"ד. וגם ע"ז יש סיפור (נפרך) שהוא ובעל הש"ך קיבלו ע"ע מיתה לכפר על עון הדור ולעצור את גזרות ת"ח ת"ט. ואמנם נפרך כי בעל הש"ך עוד האריך הרבה שנים אח"ז.
נשלח ב-5/2/2008 20:02
גם אם היצירה אינה שלו, הוא הרי טרח להדפיס אותה בשלמותה, והשיב עליה בשפה רפה. מה שנותן את הרושם שהמחבר האמין יותר לקול האות הראשון.
נשלח ב-5/2/2008 20:04
הרשבא, האגרת המיוחסת לר"ש הנ"ל היא בוודאות שלו?
נשלח ב-5/2/2008 20:07
הפירכא באגרת על המכות אינה רק בכך שהפתרון תפור במדויק (כמעשהו בדן ידין), אלא בכך שב"מקור" ("האר"י בספרו פלאות רבות") כבר מפורש העיקר כגון שמות הממונים שהיה מקום להסתירם, ואילו ה"פתרון" רק מציע את הגימטריאות וכו'. נמצא שאם האר"י היה רוצה להסתיר סוד ה' ליראיו, היה עליו לכתוב רק את ה"פתרון" ולא את "כתב החידה"!.. במלים אחרות: אין שום טעם לכתוב כתב חידה כזה, שאינו מסתיר שום דבר הראוי להסתירו אלא מצפה למומחה לגימטריות ורמזים שיפתרנו.
הש"ך חי עוד כ14 שנה לאחר גזירות ת"ח ונפטר בן 42 בערך. בלאו הכי, לא נדבק לו ענין של קבלת מיתה לכפר על עוון הדור. לא זו הרוח הנושבת מן התיאור שכתב על הפרעות הנז'.
אוהב ספר, לשאלתך האם ברור שהאגרת היא ממנו, עיין במאמרו של ליבס והשאלה תציק לך פחות.