מגילת ספר, וחיי יהודה, אוטביגרפיה שאינה חוטאת לאמת.

אחרי הכל, זה הנאה צרופה לקרוא את כל זה. וע"כ אני אומר התמימות חוגגת. וזה כעין מאמרו הנ"ל של פרופ' תמר.

ביחס לנושא שהעלה ברעסלבר כבר נדון  בעבר בלינק הבא ושם העלתי את דברי הרח"ם ב"אור החיים".

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=1&topic_id=997802

מה הבעי' בספרי כתבוני לדורות שבחי הרח"וו שהדפיסו אהבת שלום? (מלבד הטענה שכתבוני לדורות לקוח מן בנין אריאל של אביבי)

_________________

אתנחתא

הרשבא

יש"כ על ההרחבה. אמנם יש להעיר: היחס של "אליו תשמעון" הרי בהכרח אינו מכוון כלפי האר"י עצמו, שלא כתב דבר בעניני קבלה (מלבד "פלאות רבות" כמובן), אלא כלפי תלמידיו. ולפי שהיו כמה תלמידים ולכל אחד מהם תורת האר"י משלו, והרח"ו השתלט על המונופול של העתקת השמועה, הרי אין זה משנה מה כתב אות באות מפי רבו ומה כתב מעצמו עפ"י הקדמות ששמע מרבו, "תורת האר"י" המחייבת היא אך זאת שכתב הרח"ו, וכל הדבקים בתורת האר"י מסתמכים אך ורק על רח"ו. וכעין שטען לייבוביץ כי גדולה תושבע"פ מתושב"כ, כי חז"ל הם שהכריעו מה נכלל בגדר תושב"כ.

[כמובן איני מתכוון לט"ז ומג"א וכיו"ב שבזמנם עוד היתה לגיטימציה לכתבי שאר תלמידי האר"י.  אולם, לאחר שהמונופול של רח"ו תפס גם באירופה, ירד ערכם של שאר הכתבים].

לפיכך מה שיכול להביך אינו "כתבוני לדורות" [הנקרא מתוך אמונה בצדקת דרכו של רח"ו בכל פעולותיו הללו באשר רק הוא ידע והבין דרך רבו], אלא "ספר החזיונות" וק"ל.

>>וכל הדבקים בתורת האר"י מסתמכים אך ורק על רח"ו.<<
לא כולם. אצל החסידים (שלמדו קבלה מרבותיהם ולא בחוגי הספרדים) מקובלים גם ספרים אחרים, כגון אלו של קבלת מהר"י סרוג ובפרט הס' עמק המלך (שיצא עליו קצפם של חסידי מהרח"ו).
בתורת חב"ד הוא מובא לרוב, גם בדברים העומדים ברומו של עולם, ובמודעות לכך שאותם דברים אינם נמצאים בכתבי מהרח"ו.
גם בספרי חסידות אחרים מובאים לשונות מעמק המלך.
במכתבו של האדמו"ר מקאפוסט נאמר עליו: במזריטש קיימו קבלתו.
ומי שמבקש הבהרות והרחבות, טוב יעשה אם יפנה לאתנחתא.

מאיפה להתחיל?

כל כך הרבה דברים בלתי מדוייקים מפי חכמים גדולים,? ולי אין זמן להאריך

רק דבר אחד אומר, שבשל הנאמר בהודעת הרשב"א, אין אנו זקוקים לספר 'כתבוני לדורות' ולא לספרו המצויין של אביבי. הרי כל מי שמכיר את החומר מקרוב ווהגה ולמד קצת בכתבי האריז"ל, יראה מיד בעליל נסיונות של תיווכים של הרחו"ו על כל דף ודף.  ואדרבה מקריאת אביבי וכן כתבוני לדורות הקורא מקבל הבחנה טובה, כמה הי' הרחוו זהיר לשנות ולהוסיף. וכמה מעט הוא הוסיף רק בעריכות מסויימות ומובחנות. ומכאן על הזהירות של הרחוו למסור רק דברי הרב כפי האפשר. (ואכן הספרים שהוסיף בהם, גנז, ולכן אלו שהם חסידי הרחוו, טוענים שלכן יש ללכת רק על פי השמונה שערים, ששם כמעט ולא הוסיף הרחוו מאומה, ואילו המהדורא בתרא גנז הרחוו, ואין לציית להם. (אם כי גם מה שנקרא מהדורה בתרא הם עריכות "רזות" מאד כגון הספר "אוצרות חיים", למשל שאין בו משום הוספות הרחוו, הרבה.

ומש"כ צלצל הנכבד שלא כתב הארי מאומה , אין זה נכון שהרי יש ויש דברים נכבדים מאד שכתב הארי במו ידיו בקבלה כפי שמאריך בכך אביבי בארוכה.

ואסיים כאן אם כי יש להאריך מכל הבחינות.

לבנוני
אלה הלומדים דברי האר"י מתוך ספרי החסידות, לא מענין אותם במיוחד האם מוסר הדברים הראשון הוא רח"ו ולא על רי"ס או עמק המלך. הם סומכים על הספרים שמהם הם לומדים. אולם, רוב אלה הלומדים היום כתבי האר"י, לומדים מה שמוסר להם רח"ו.
לפיכך מיעוט דמותו של הרח"ו אמורה להביך את רוב לומדי כתבי האר"י, משא"כ הערעורים על עמק המלך ואמינותו, לא הפריעו ללומדי ספרי חסידות.
[ואם טעיתי , אודה מראש אם יואיל כת"ר להעמידני על האמת].


אתנחתא
לא התימרתי לקבוע עובדה שהאר"י מעולם לא התישב לכתוב שום ענין בקבלה, אלא שאין בידינו. כלומר, כל עוד בכתבי האר"י שלפנינו אין קטע עליו אפשר לומר שכך יצא בדיוק מעטו של האר"י עצמו, ולא שוכתב ע"י איש, הרי אין לנו שוב דבר אורגינלי. ואם אביבי כן יודע להצביע בודאות על קטעים שכאלה, ודבריו מקובלים על מעכת"ר, אני חוזר בי כמובן.

אתנחתא
הסה"ק 'בנין אריאל' של מוהר"י אביב"י איננו תח"י כרגע זה, אבל לומר ש<הרי יש ויש דברים נכבדים מאד שכתב הארי במו ידיו בקבלה כפי שמאריך בכך אביבי בארוכה> זה כמעט נלעג, אחר שפרקו "כתיבות האר"י" הוא אחד מהקצרים שבספרו, וכולל שני מאמרים קצרים ורבע.

הנלעג, שכן זה פרק קצר אצל אביבי? לא התכוונתי בארוכה שיש לו פרק גדול וענק על כך (שזה בדרך מפרט בפרטיות כל שמועה וככל שהחומר מורכב וגדול יותר כך הפרק ארוך יותר מחמת ציטוטים וכו') , אלא שמדגיש ומאריך על זה במבואו, וזה אצלי אחד הדברים שנתחדשו לי מאד בספרו, ולפניו ואחריו לא ראיתי הדגשת הדבר וכיצד הכל כבר מונח שם וכו'. והדבר פשוט.

או שמא נלעג שכן זה מעט מכל כתבי האריז"ל? הרי זה ענין של איכות ולא של כמות.

_________________

סדרו של אביבי הוא שהולך ומפרט את סדר הכתיבות, מכתיבות האר"י ועד לסדרה של כתיבת המהרח"ו. פרקו על כתיבות האר"י עצמו הוא קצרצר, והוא מדגיש שהחומר שידוע לנו שנכתב בידי האר"י עצמו הוא מועט ביותר.

במאמר של ליבס (שהלינק אליו הובא באשכול זה) הוא מצטט את גרשום שלום שכתב בציון ה [ת"ש], עמ' 243-214 שרבי ישראל סרוג כלל לא היה תלמיד האר"י!