קרי וכתיב
[היכן שילשתי?]
אכן טעיתי, ונגררתי אחר מאמרו של רמ"מ גולדשטיין ללא בדיקה מספקת. כמו"כ, כזכור לי שראיתי בעבר סוגרים מרובעים במהדו' ביק ובדקתי ונוכחתי כי הדברים מופיעים גם במהדו' כהנא, ומכך הסקתי בטעות כי כהנא לא השמיט דבר וממילא לא היה לביק מה לתקן. אודה כי טעיתי, אך חלילה לא שיקרתי במזיד. ואילו ביק איתמחי ואיתחזק בשקריו, בכל פעם שטען כי הוא משתמש בכתבי יד.
החילותי לחשוד בביק מיד כשראיתי את מהדורתו. בהקדמתו כותב כי כהנא לא רק השמיט, אלא גם הוסיף קטעים מדיליה. אולם לאורך כל הספר אין ביק מעיר שום הערה בסגנון: כאן כתב כהנא וכו'. וכמו"כ חלק מהדברים שמופיעים במהדו' ביק בסוגריים מרובעים לא נראה שתהא בהם כל עילה להשמטה מכוונת. ואילו מהקדמתו נראה כאילו ההשמטות והשינויים היו מגמתיים. כמו"כ אין ביק מאשש באורך כל הספר את האשמתו את כהנא בשינויים. פה ושם יש הוספות בסוגריים מרובעות, אך אין כל זכר לשינוי. הלא דבר הוא!
כמו"כ, מפתח האישים של ביק לאו מדיליה הוא אלא העתיק מכהנא, וקנאו בשינוי: בעוד כהנא סידר לפי השמות הפרטיים, הרי ביק מציין לפי שמות המשפחה. אולם ניכר כי העתיק ממנו. [שינוי נוסף שעשה ביק כדי להעלים את העתקתו: שינוי בקיטוע הספר. הקיטוע של כהנא עולה עליו לאין ערוך. ניכר כי השינוי הוא מגמתי, אולי כדי להקשות על בעלי "דקדוקי סופרים" להשוות בין המהדורות. אך שינוי הקיטוע ניכר בעיקר בתחילת הספר, ולאחר מכן התרשל גם ממלאכתו זו.]
ביק מאשים את כהנא: "בניגוד לדבריו, שהעתיק את כל הספר בשלימותו, נראה לאחר בדיקת כה"י... שנהג בו מדה יתירה של חופש..." אמנם במדה מסויימת התפרץ לדלת פתוחה והוכיח כי לא קרא את דברי כהנא בשלימותם [או לא הבינם או לא רצה להבינם]. וכך כותב כהנא בהקדמתו: "ראיתי להעתיק את כל הספר בשלמות... ולא כאשר רצו לעשות בעלי המאספים, להעתיק רק השליש ממנו; מלבד שראיתי במקומות אחדים שחזר הגאון יעבץ על דבריו שתי פעמים מצאתי לנכון להשמיט מה שכתב פעם שנית לבל יהיו דבריו למשא..." אכן ראוי לבדוק האם כהנא אכן השמיט כפילויות והאם באותם המקומות בא ביק והחזירן. אין עתי עמי לבדוק בפרטות.
כמו"כ ראיתי כי הערותיו של כהנא מחכימות יותר מאלו של ביק, אלא שלא יכול היה להעתיק את כלום כפי שהן לכן קנאן בשינוי. וכל ההערות שהבחנתי שאותן הוסיף על כהנא, לא מצאתי בהן חשיבות.
לא אוכל לתת דוגמאות מפורטות לכל הנ"ל, מחוסר זמן. אולם אחר שהתגלה לנו טופסו של וירשובסקי שאכן עשה מעשה "דקדוקי סופרים" [ותודה למביא הלינק], אמרתי אשימה עיני עליו מחמת חידושו. ואכן ככל שאני מסתכל בו מתברר בלי ספק כי מהדורת כהנא לוקח בחוסר נאמנות לכה"י,[ דבר שעד כה ידענו רק מפיו של ביק ולכן לא נאמנו עלי דבריו. שכן, כפי שכבר כתבו כאן גדולים ממני, אין סיבה שכהנא ירצה להשמיט קטעים מביכים. ]
כאמור, חלק גדול מהשינויים עליהם מעיר ויר' אינם מגמתיים אלא נראים כתוצאה מרשלנות המעתיק. אמנם חלק מהם אכן עניינם השמטת קטעים מביכים.
לדידי מסתברא, כי כהנא עצמו אכן לא השמיט, אלא היה זה "המעתיק הנודע מהר"י שפירא" שהעתיק מכה"י עבור כהנא [יעוי' בהקדמת כהנא]. כנראה הוא זה שלא דייק בכלל, דהיינו השמט תיבות ושורות וקטעים לא מעטים מחמת רשלנות, ובמקביל, הוא [או כהנא] לפעמים ביקש לחוס על כבודו של היעב"ץ או על מושאי השמצותיו, ולכן דילג על תארי כבוד כגון "התועב" או "שר"י". אך כל זה לא נעשה בעקביות [שכן גם במהדורת כהנא נשארו קטעים מביכים].
ומעיון מקופיא נראה לי עתה, כי ביק בס"ה לקח טופס זה עליו עמל וירשובסקי להשוות עפ"י הכת"י, וניכס עבודה זו לעצמו. אלא שגם זאת – כדרכו - לא עשה נאמנה.
והנני מדפדף בשתיהן במקביל, ומעלה דוגמאות מייצגות:
עמ' 5 כהנא:
"ונמשכה לקהלות ליטא וק"ק וילנא".
וירשובסקי מוסיף את המלה "הקודש", כפי שפיענח בכה"י, ובנוסף מקיף בסוגריים מרובעים את המלים "ליטא וק"ק". לאמור, זוהי השלמתו של כהנא, אבל בכה"י המלים חסרות. [כהנא כותב בהקדמתו כי בדרך כלל כאשר השלים מילים קשות לפיענוח, הקיפן בסוגריים מרובעים כנהוג, מלבד בכמה עלים הראשונים בהם חסרות הרבה מילים, לא רצה לבלבל את הקורא עם סוגריים. בא וירשובסקי והשלים חסרון זה גם בעלים הראשונים בטופסו וציין כל שחזור והשערה בסוגריים מרובעים].
הגירסא בטופס של וירשובשקי היא אפוא "ונמשכה לקהלות <הקודש> [ליטא וק"ק] וילנא".
ביק [עמ' 22] מתעלם מכך שהמלים "ליטא וק"ק" מקורן בהשערת כהנא ומקבלן ללא עוררין, כאילו כך קרא בעצמו בכה"י [את המלים שכזכור חסרות בו!]. סיבת ההתעלמות היא אולי כדי שלא להכיר טובה לכהנא על שחזור מלים חסרות. ואולו מכח בלבול זה גם השמיט את המלה "הקודש" שוירשובסקי פיענח כאן מכה"י.
[עדכון: זאת כתבתי לפני ששמתי לב לעובדה שביק פשוט התעלם מרוב הוספותיו ודיוקיו של ויר'. וכפי שיתברר להלן. ובכן אי"צ לכל הפלפול דלעיל, אך אני משאירו על כנו, אחר שממנו עולה כי ביק בפירוש לא השתמש בכה"י המקורי. ואין לי פנאי לשכתב.]
עמ' 6
"כמעט שכנה דומם נפשם בחרב היונה".
ויר' מוסיף עפ"י כה"י כמה מלים חסרות: "היונים הארורים הצוררים האכזרים ימ"ש". להוספה זו, ביק פשוט לא שם לב [עמ' 23].
ככל שאני עובר על שתי המהדורות אני מבחין בעוד הרבה הוספות ותיקונים של וירשובסקי עפ"י כה"י, שאינם במהדורת ביק. בעמוד 6 למשל, ביק נשאר נאמן למהדורת כהנא, מבלי לשים לב לאף אחד מתיקוניו של וירשובסקי.
וזאת על אף שאלו השלמות משמעותיות להבנת הענין.
אבל בהקדמתו, כאשר ביק מציין למקומות בהן כהנא השמיט ושינה וכו', הוא מציין בין היתר לעמ' 7. [החילוף בעמ' 7 הוא מינורי, לעומת חילופים רבים אחרים, כגון בעמ' 6, עליהן לא עמד ביק בכלל..] אולם – את החילוף בעמ' 7, ביק לא תיקן כלל! [בניגוד לדברי קרי וכתיב] הוא מציין אפוא לבדוק במהדו' כהנא בעמ' 7 ולהשוותה לכתב היד, ותראו-תראו מה שתגלו, ואילו הוא עצמו העתיק את עמ' 7 ממהדורת כהנא בלי לטרוח לתקן מה שתיקן שם וירשובסקי! [כפי הנראה, הוא העתיק רק את הוספותיו הארוכות של וירשובסקי אך על רובן דילג]. וזו גם הראיה שלי כי בסך הכל השתמש בעותק של ויר', שכן מנין היה לו לדעת שיש שינוי בעמ' 7 אם הוא עצמו לא תיקנו?? אלא שבכותבו את ההקדמה בחר כמה עמודים אקראיים מן הטופס של ויר' בהן ראה הערות שוליים בשוה"ג, ואילו בעבודה עצמה התרשל כדרכו והעתיק רק הקטעים הגדולים.
מהדו' ביק 28:
שני קטעים מוקפים בסוגריים מרובעים. הקטעים אכן אינם מופיעים כאן במהדורת כהנא. כמובן שהקטעים מופיעים בהוספותיו של ויר', ושם נראים גם מדויקים יותר. אגב, אין אלו קטעים בעיתיים כלל ולא עמדה כל מגמה מאחורי השמטתם, אלא לפי שהם מהווים איזו השלמה ונכתבו בכה"י על דף קטן יותר שהודבק שלא במקומו [כפי שעולה מדברי ויר'] מסתבר שהמעתיק מהר"י שפירא התעצל מלהעתיקם או שלא ידע בדיוק להיכן להכניסם או כיו"ב.
כהנא 14 / ביק 34 35: וירשובסקי מציין כמה תיקונים די חשובים, וביק דילג עליהם. [מתחזקת בי ההשערה דלעיל, שבעיקר העתיק ביק מהוספות ויר' את הקטעים הגדולים.]
אציין עוד, כי הקטעים הארוכים מאד שוירשובסקי מוסיף, הוסיף בדף נפרד עליו כתב במכונת כתיבה. מעיון מקופיא נראה שביק התייחס כמעט רק להוספות הללו הנוחות לקריאה, ואילו ממה שהוסיף ויר' בכתב ידו לא לקט כי אם מעט מזעיר, או שהיה לו ענין מיוחד בכך כאשר יבואר להלן.
ההוספה של ויר' בעמ' 16 "היה לו לב האריה גבור כארי ורץ כצבי לעשות רצון קונו בכל דבר" – לא היתה חשובה הרבה כנראה בעיניו של ביק, והשאיר את הגירסא החסרה על כנה. והבה נראה היכן כן מצא לנכון להעתיק גם מכתב ידו של ויר'? הנה דוגמא לדבר שלא יוותר עליו: בעמ' 42 במהדו' כהנא: "ובימי הגבלה היה יום חתונתי אך לא יום שמחתי לבי, כי חלוש ורפה אונים הייתי אז".
ויר' מלמדנו כי המלים "כי חלוש ורפה אונים הייתי אז" אינם בכה"י, [אלא לשון נקיה נקט המעתיק, או כהנא] ובמקומן מופיע: "כי בשעת בעילת מצוה לא הי"ל כח גברא והייתי בצער זה כמה ימים, לא הייתי יודע טעם ביאה, עם שכבר הייתי באותו פרק בן שבע עשרה שנה".
על דבר פיקנטי כזה, ביק לא ידלג. אך שימו לב עד כמה הכפייתיות שלו לזייף השתלטה עליו. הוא מוסיף בסוגריים מרובעים את המילים דלהלן [עמ' 63]: "כי בשעת בעילת מצווה לא היה לי כוח גברא והייתי בצער זה כמה ימים; לא הייתי יודע טעם בעולה, / אף לא טעם בתולה / ונאספה ממני שמחה וגילה / עם שכבר הייתי באותו פרק בן שבע עשרה".
ובכן, לפנינו שתי עדויות המכחישות זא"ז. האם ביק העתיק את הכת"י באופן מדוקדק יותר מוירשובסקי [וכפי שהוכחתי לעיל – ודאי שלא; ביק עבר בשתיקה על עשרות רבות של תיקונים חשובים שוירשובסקי תיקן], או שהוסיף מלים אותן בדה מלבו?
לא זאת ולא זאת. הוא פשוט עירב כאן שתי השמטות. בעמ' 60 מוסיף ויר' בשוה"ג את הקטע דלהלן: "בדרך נלקח בבית המכס מעט הכסף שנתנו לי בה"ב ונפסה במעות. ובכל זה לא טעמתי טעם שמחה כי הייתי מלא יגון ואנחה מסעיף השחורה, ולא טעמתי טעם בתולה אף לא טעם בעילה ונאספה ממני שמחה וגילה וגם בימי חתונתי היה שטף מים רבים בעיר ברעסלו". ביק במקום המקביל [עמ' 86] לא טרח להעתיק קטע זה, אלא הוציא ממנו כמה מילים ושיבשן והכניסן לעיל כאמור לבל יחסר המזג...
כהנא 30:
"ר"ש אאילין"
ויר' מתקן: "אאיליון".
ובמהדו' ביק [50]:
"ר' שלמה אילון"
וביק מציין בהערה: "אאילון"
כהנא 31
ויר' מציין כמה וכמה הוספות כגון "ימ"ש", "שר"י", הטמא, הרשע, בליעל – כל הכינויים הללו הוסרו כאן במהדו' כהנא, [מעל ראשיהם של ש"ץ, חיון וקרדוזו]. אך ביק לא מתקן כלום.
וכיו"ב בכהנא 33 "אייבשיץ". ויר' מוסיף: <התועב> אייבשיץ <שר"י>.
ואילו ביק לא מתקן.
בעמ' 34 הושמטה במהדו' כהנא המילים המפלילות דלהלן על רי"א "גם נמצאו בו דברים מחזיקים אמונת הנוצרים ממש". ויר' הוסיפן עפ"י כתה"י, וביק לא מתקן כלום.
וכיו"ב בעמודים 72-75 הוסיף ויר' מכה"י כמה וכמה קללות נמרצות שהושמטו במהדו' כהנא מחמת לשון נקיה, אך ביק משאיר גירסת כהנא על כנה.
בעמ' 41 מוסיף ויר' שתי הוספות נכבדות עפ"י כה"י. האחת בדף נפרד ובמכונת כתיבה, והשניה בכתב ידו בשוה"ג. לא קשה לנחש איזו מהן העתיק ביק בנאמנות [עמ' 61]...
בעמ' 59 הוסיף ויר' דף עם כמה שורות בכתב ידו, אחר שלא הספיק לו המקום על הגליון. מהוספה זו מתעלם ביק, אם מפני שהתעצל להעתיק מכתב ידו של ויר', או מפני שלא ברור היכן מקום ההשמטה.
כהנא 70:
ויר' מוסיף על נייר מודפס כמה שורות. שורות אלו ניכר חסרונם במהדו' כהנא [בלא השורות הללו חסר ההקשר לשורות הבאות] ואין עילה למגמתיות בהשמטתן. ביק [97] לא תיקן את ההשמטה, ולא עוד אלא ליתר בטחון השמיט גם את השורות שאחריהן [המופיעות במהדורת כהנא]...
כהנא 81
"אך בחמלת ה' עלי לא היה שם המוכסן בביתו רק המשרתת גויה שלו, ונכמרו רחמיה עלי לקול צעקתי ובכיותי ונתפייסה".
כל השורה הזאת לא מופיעה במהדו' ביק [107], ובמקומה יש הוספה ארוכה בסוגריים מרובעים אודות נסיון שעמד בו עם אותה הגויה.
איני יודע מהיכן נטל ביק השמטה זו, שוירשובסקי אינו מציין לה, שהרי די ברור שלא השוה עם כה"י.
וכמו"כ באותו עמוד: "אפילו לאוהביו מלפנים היה נתעב, מאסו בו ואפילו קרובים". ויר' אינו מציין כלום, ושוב להפתעתי, רק ביק מוסיף כאן את המלה "עוגבים" לאחר "מאסו בו". ותמוה לי כנ"ל.
ומאידך באותו עמוד מציין ויר' כמה שינויים, וביק כדרכו מתעלם מהם.
עמ' 82 מוסיף ויר' את המלים "שהפכו בית הועד לזנות", ואילו ביק [108] מעתיק מלים אלו בלי להקיפן בסוגמ"ר.
לאחמ"כ יש הוספה ארוכה יחסית של ויר' אודות יחסיו הטובים של רי"א עם נוצרים, וביק, משום מה, מעתיק הוספה זו בסוגרים כפולים [(-)].
בעמ' 83 במהדו' כהנא יש כמה מלים מוקפים בסוגריים מרובעים, לאמור, מלים אלו חסרות בכה"י. ביק מקבל את כולם. אחר מהם הקיף משום מה בסוגריים עגולים, והשאר ללא סוגריים כלל.
בעמ' 128 הוסיף ויר' שתי הוספות נפרדות מודפסות על דף מצורף. ביק [168] העתיק אותם בשיבוש (כגון במקום "גדלה הצווחה" הוא כותב "גדלה ההצלחה"), ובלבל בין שתיהן ונטל חלק מן ההוספה הראשונה וצירפה אל השניה. גם הסתבך שם עם סוגריים עגולים ומרובעים, עד שהענין בלתי מובן.
208בעמ' יש כמה תיקונים של ויר' שעל רובם עובר ביק בשתיקה ומשאיר נוסחת כהנא. ואילו שתיים הוא מעתיק בשיבוש:
א.
כהנא: "חזר אייבשיצער ונפל"
ויר' מתקבן שבמקום "אייבשיצער" י"ל "המין התועב הזקן אשמאי".
ביק: "חזר [התועב זקן אשמאי] ונפל"
ב.
ויר' מוסיף: "ולא היה איש עתו בפגירתו"
ביק בסוגר"מ: "ולא אעסק בפגירתו"
את השערתי שלי כבר כתבתי, אם כי עדיין קשה לי מה שהערתי לעמ' 81. ירא הקהל וישפוט לאור הדוגמאות שהבאתי, ואם טעיתי שוב, אשמח כאשר יעמידוני על האמת.
