למי שאינו רוצה לעבור על כל המגילה... הנה קיצורו של דבר:
נקודת טיעונו שכל המגילת ספר הינה פשוט המצאה מתחילתו עד סופו.
ההנחה הבסיסית מאחורי כל הטיעונים שמהשכילים מסכילים חשודים בזיופים וכל מטרתם היתה להכפיש גדולי התורה מחד ולהמציא מקורות בדויים למען מטרתם העיקרית שיש להשכיל את העם. ומאריך על האבסורד של המשכילים שכאשר זה מגיע לתורה ומצות הם טוענים שאין להאמין בתמימות אך כאשר זה מגיע למסמך מעליב כזה מיד מאמינים ואינם חוקרים אחרי המקור לברר אם זה אמין או לאו.
על שכבה זו בנויות ההוכחות.
ההוכחה העיקרית והיסודית שאין לנו כתב יד מיעב"ץ עצמו. ומילא יש להתסמך על משכילים שאינם נאמנים כלל לפיכך אין מה לדבר שהכל מזויף. (ואם כי מזכיר שחיבר ספר מגילת ספר, אך אכן מכאן גופא מצא המשכילים לבדות מלבם ספר יש מיש ולא יחשדו אותם בשקר)
על זיוף אחד של כהנא הוא מצביע אחרי שהוא מאריך בכל המקורות על האיסור ללמוד חכמות חיצוניות באריכות גדולה וזה ביטול , תורה ואין כזה דבר אצל יהודי שעה פנויה הוא מביא קטע שהיעבץ כותב על אביו שבשעה הפניוה עיין בספרות חכמות חיצוניות.
על כך אכן משווה לכת"י ששם נאמר שבבית הכסא היה מעיין בחכמות חיצוניות.
עד כאן טיעונים רציניים.
מכאן ואילך, שהוא רובו של החיבור, מאריך להביא את תוכן הספר וכל טיעונו שפשוט לא יעלה על הדעת שהיעב"ץ כתב דברים כאלו כמו על המחלה שלו שזה דבר מגונה ומאוס, על ההתקפה שלו הכנסת יחזקאל (שהלא היה גאון עולם וגדול הדור ואם כי מתקיף אותו בשאילת היעבץ אך זה במסגרת תורנית, ואם כי מתקיף את ר' יונתן אך אכן מכאן נולד במוחם הקודח של המשכילים שאפשר לכתוב עליו מגילת ספר בסגנון כזה) מסופר שם שהחכם צבי לקח פעם כסף על דין תורה (הלא זה נגד ההלכה ונגד דברי היעבץ בשאר מקומות ומאריך באריכות גדולה על כך (וכנראה שפרט זה הכריח את המחבר דנן ללחום נגד הספר שכן מחבר זה ידוע במוסני כמי שהקים בית דין מיוחד ומתפלמס נגד כל בתי הדינים שלוקחים שוחד ואכן מצטט מספר אחד שמביא את מגילת ספר להכויח שמותר לקח כסף ועל כך יצא הקצף נגד הספר).
יש לו תיאוריה מדוע הופיע הספר בשנת תרנ"ז, שכן אז כבר נפטרו כל מכירי העיב"ץ וכבר יכלו להדפיס את הזיוף ברי גלי.
חוץ מזה הוא יוצא חוצץ נגד החוקרים החרדיים שהוא מכנה אותם משכילים חסידיים שנחלמו נגד ביק וכתבו דבריהם בהתאפקות ולא צעקו נגד בזיון הקודש כאילו היו חןקרים חילוניים והוא גם מכנה את קובץ אור ישראל במונסים כרבעון משכילי חסידי והכותב מקרית יואל כמשכיל חסידים וגם נגד מישהו שכתב במוריה (שאינו זוכה בכינוי כתב עת משכילי חסידי..) (מונדשיין?) נגד ביק.
גם מצטט את המזרחיסט מיימון פישמאן שכותב שבזמנו שכשהופיע הספר היה רעש גדול מגדולי ישראל (אחרי הציטוט הוא כותב עד כאן לשונו הסרוח) ואם אמנם שאין להאמין שמזרחיסט (שמדבריןו משמע שאכן הספר נאמן רק אין להדפיסו) אך על כל פנים על זה יאמינו לו שאכן היה רעש (בחינת פלגינן דיבורו...)
נשלח ב-16/5/2009 21:57
לסתום פה מבהיל זה התפרסם מאמר בקובץ עץ חיים דבאבוב האחרון שתוכנו להוכיח כי מגילת ספר הוא חיבור אמיתי. ורבים שלא שמעו מהלעז תמהו על הצורך במאמר ההוא.
נשלח ב-17/5/2009 00:06
דומני שמי שמכיר את סגנונו של היעב"ץ, יודע שסגנונו כ"כ יחודי, שממש לא שייך לזייפו. וטיעון זה של בעל ה'מגילת פלסתר' שייך אף הוא לז'אנר של אלו הבורחים מהתמודדות באמצעות טיעונים על זיופים, ומאידך גיסא , הם כן מאמינים בזיופים פרימטיביים המזויפים מתוכם, וסומכים עליהם את ידם כעל אמת מוחלטת, כגון "איגרת" הרמב"ם ש"כותב" על כך שזכה לאור הקבלה, או "איגרתו" של אריסטו , ה"חוזר בו" מכל תורתו שהטיף לה כל חייו , ומקבל כמובן את אמונת ישראל.
מה שכן אפשר לומר על חיבור זה, שנתקיים ביעב"ץ "מדויל ידיה משתלים", וכפי שהוא "קובע" שבעל המו"נ אינו הרמב"ם, כי "לא יתכן" שהרמב"ם יכתוב כך, כמו כן עשה בעל המגילת פלסתר ליעב"ץ עצמו.
תוקן על ידי בר_בי_רב ב- 17/05/2009 0:54:28
נשלח ב-17/5/2009 02:00
אלייעזר
ייש"כ.
בראשית אשכול זה דנו בספר חיי יהודה, אשמח מאד אם מי מן הגולשים יעלהו לרשת
תודה מראש
המגילת פלסתר הינו ספר חרדי-השקפתי-אידואלוגי-היסטוריוגרפי (מחק המיותר) שהוצאתו לאור התבקשה כמעט מאליה...
ומה לכם כי תלינו, הוא כבר גדל על השקפת "כתבי הפלסתר"... לפיהם מה שלא מתאים עם ההשקופה- אינו קיים במציאות...
לענ"ד, זהו חלק מהותי בחוליי הדור. מלעיטים אותו בסיפורי אלו"ל (א'לף ל'ילה ו'ל'ילה) מבלי לספר לו על ההתמודדות שהיו מנת חלקם של כל הגדולים...
הלקתולים דמינו?
נשלח ב-17/5/2009 20:08
אליבא דבעל מגילת פלסתר, חייבים אנו לומר שידי זרים שלטו בתלמוד הבבלי והכניסו בו המעשה דנורא בי עמרם, חרותא, רב חסדא וברתיה, מחלת המעיים של רבי, ועוד ועוד.
ואילו את "פליאתו" על התקבלות מגיל"ס ללא עוררין ומבלי שנראה אוטוגאף לנגד עינינו, היה לו להציב גם כלפי התקבלות ספר הזהר.
נשלח ב-17/5/2009 20:57
למען ההגינות הפליאה על התקבלות המגילת ספר מופנית כלפי החוקרים שאכן אינם מקבלים את הזהר ואת המכתב של הרמב"ם וכו'.
לדידו אכן עיקר ההוכחה הוא התוכן שאינו עולה בקנה אחד עם הר' יעקב עמדין שצריך להיות על פי השקפתו וההשקפה של אלו שאינם משכילים חסידיים. והרי דרך הוכחה זו הינה ההוכחה החרדית הקלסית שעל פי התוכן יפול דבר ולא על פי פילולגיה או חקירות נסיבתיות.
(אך לפועל, מכיון שהוא רוצה להיות מאד מתוחכם שהוא יכול להתמודד גם העולם האקדמי הוא "מוכיח" גם (או רק) לפי מבט המדעי (וזה רק על מנת ללעוג על הצביעות האקדמית) שהתברר לו שכל הכת"י חשוד מעיקרו ומזוייף מתוכו)
(יש לציין שברור שגם באם היה לו כת"י היו טוענים שזה מזוייף שהרי בלתי יתכן שכתב כך, וכי חסרים משכילים שלא מצליחים לזייף ולחקות כת"י. והרי נגד ספר החזיונות טענו כך למרות שיש לנו אוטגרף של רח"וו מכך)
נשלח ב-17/5/2009 23:59
מרחביה
תודה רבה
לענין זיופיו של ביק היות ורמ"מ גולדשטיין הוחזק בחוסר אמינות בנוגע למגילת ספר, האם בדק מי מן המשתתפים את אמינות טענותיו ביחס לזוהרי יעב"ץ ובפרט הקטע על דרוש התנינים שבו מצא כי היעב"ץ מפרש כר"י אייבשיץ קטע זוהר שגרשם שלום טען כי הוא פירוש שבתאי
נשלח ב-18/5/2009 16:05
לשאלתו של קרי-וכתיב, יכולני להעיד שבשעתו, אחרי שביק פרסם את דברי הרב יעב"ץ בענין דרוש התנינים, הודה ג' שלום בטעותו. ושמעתי אז מאפרים קופפר (הידוע ליודעים) שאינו מבין מדוע חזר בו ג' שלום והודה בטעותו, שהרי בכתה"י לא נכתב כלל כפי שביק הביא ממנו. כך שמעתי ולא בדקתי אחריו.
נשלח ב-18/5/2009 23:37
ייש"כ לכל החכמים המלומדים באשכול, שהחכימוני רבות, ולמעלי הקבצים השונים של מג"ס.
זה מכבר רציתי לקוראו, אך לא הצלחתי להשיגו במחיר שפוי.
האם המהדורא של ביק היא זו שמוכר פוגלמן מהרובע?
ומתי תצא מהדורת שכטר המובטחת?
נשלח ב-19/5/2009 02:13
מכיון שהכותבים שלפני שפכו על ראש המחבר קיתונות גדושים של לעג [אם כי אישתמיט מהם העובדה שהמחבר מייחס את ספר הישר (המוסרי) לרת"ם (עמוד עג). טעות שבימינו אינה ראויה אף למי שאינו "חקרן"] נפטרתי מחובה קדושה זו, וחופשי אני איפה להתעכב מעט על תמיהותיו שכן אף אם גברא [לענין זה] לא חזינן תיובתא מיהא חזינן.
אפרט כאן את רשימת העירעורים שיש על השתלשלות פרסום המג"ס. [אדגיש כי לא בכל הדברים בדקתי אחרי בעל המג"פ והם בבחינת למיחש מבעי]
א. בניגוד למורגל בהמון, אין למג"ס אוטוגרף.
ב. לא ידוע מיהו המעתיק ומהיכן העתיק [האם מכת"י היעב"ץ או מהעתקה נוספת] שכן המפרסמים הראשונים-ה"ה עורכי המאסף-העלימו את שמו.
ג. לא ידוע מהיכן הגיע כתה"י לעורכי המאסף שכן הם הסתירו את שם הבעלים, וכלל לא ברור על סמך מה קבע כהנא כי שמו אליעזר, ואם ידע מיהוו מדוע העלים שם משפחתו? [על ביק אני מקשה כלום כרגע]
ד. גם שמו של העורך שפתח את שערי המאסף בפני המג"ס עלום הוא מאתנו [כינה עצמו ד"ה. חיות באוצר בדויי השם משער כי זה דוד כהנא עצמו. אבל שישא במאמרו במוריה (לקמן) דחה זאת]
ה. יש שינויים רבים בין הקטעים שנדפסו במאסף למג"ס השלם.
וחשוב להדגיש כי בשונה ממקרים אחרים שהוזכרו כאן, המטפלים במג"ס לא היו מכת אלו המיחסים חשיבות לכל עלה נידף ובלבד שיהיה כתוב בו כמה שורות [ובגליון פלוני מצאתי..] אלא ידעו משהו על ערכה של ביבליוגרפיה מסודרת, וחוסר ההקפדה שלהם עליה בנידו"ד מתמיה מאד.
עכ"פ כנגד ביק העמיד בעל המג"פ שתי טענות עיקריות ומטרידות.
ראשית. זיווג מדעתו הרחבה לבעלים הראשונים של המג"ס את בתו של רבי רפאל הכהן בעל ושב הכהן.
שנית. הסב לב הקוראים כאילו רבי יעקב לוברבום [שנפטר בתקצ"ב] מצא לנכון לפרסם את המג"ס, בעוד שהאמת היא שנכדו הוא שהדפיס את המג"ס כנספח לספר נחלת יעקב [ברסלאו תר"ט] ואף הוא רק עתיק את לשון עורך המאסף.
בנוגע לערעור מחמת תוכן הספר. אציע בפני החברים שאלה קטנה [שאני מסופק אם ראוי לאומרה ואוי לי אם אומר וכו'].
חלקו הכותבים כאן מנה נאה של לעג על פסילת יחוס היעב"ץ למג"ס מחמת התוכן שאינו נראה הולם את דמות הרב הקלאסית.
אבל הלא יודו כולם כי אם ימצא כת"י בלא בית אב ובו יספר היעב"ץ כביכול כי בשנות חייו האחרונים גילה שהאמת הייתה עם יריבו רי"א וכל מלחמתו לשוא היתה. הלא כל חכם לב יחתוך את דינה של איגרת זו כמזויפת מתוכה לא כל אפשרות קיום.
הגידו לי רֵעי, האם דמותו של היעב"ץ כמדה בטעות וכובש מידותיו נראית בעינינו דמיוניות יותר ובלתי אפשרית יותר מאשר דמותו הנלעגת העוסקת בשליית תולעי ג'מבו [מטר!] מבטנו??
ומי שרוח בו ויוכל לזכותנו במאמרו של הרב אברהם שישא "פרשת אלה מסעי של בעהמ"ח שערי אפרים" מוריה גליון עד [אד"א תש"ם] העוסק הרבה בשאלת המג"ס שכרו כפול ומכופל.
_____________________________________
הזכירו כאן [וכן עמא דבר] כי היעב"ץ באיזה מקום שולל מהרמב"ם את בנו טיפוחו, ומפקפק האם באמת חיבר הרמב"ם את המורה נבוכים.
אשמח מאד אם יורני המורים היכן כתב זאת היעב"ץ בפירוש שכן בכמה מקומות בספריו מצאתי שהוא מייחס את המו"נ לרמב"ם ללא פקפוק
שאלת יעב"ץ [ח"א מא] "אך הרמב"ם ז"ל הוא לבדו מצינו שהעמיק עיונו בה הפליא עצה הגדיל תושיה בספרו המורה".
לחם שמים [סוטה פ"ז מ"ו] דן בפירוש הרמב"ם למשנה ועז"כ "לכאורה יראה מלשונו זה, שהי' מהביל כתיבת קמיעות לגמרי, ואם כן נגע ח"ו בכבוד חכמי התלמוד. ועיין מה שכתבתי ב'עקיצת עקרב', משם תראה קצת התנצלות על מה שכתב גם בסמ"נ[ספר מורה נבוכים]מענין זה כדומה לזה. [איני מסוגל לחפש אחר דבריו בעקיצת עקרב לרוע הגופן בו נדפסו]
מגדל עוז [בית מדות עלית הטבע] "כמו שהבין מר"מ במורה שלו"
ועוד שם "מי יגלה עפר מעיניו לראות מה שפעל ועשה בכח הזכרת השמות וחרמות נכדו של הרב המורה, כמ"ש הסופר הנאמן בס' יוחסין, שהעיד על רבינו דוד הנגיד נכדו של הרמב"ם"
פירושו עמ"ס אבות [פ"ג מ"כ] "לפי זה הספיק לו לר' עקיבא השמטת תיבה אחת יותר ממה שהספיק לרמב"ם ז"ל בחבורו הגדול ספר המורה" ועוד שם [מכ"ג] "ואע"פ שהרמב"ם ז"ל חולק על זה בספר המורה"
ומה שכתב במג"ע [ב"מ עלית הטבע] "המתפקרים הצבועים, כמפרשי המורה העניים האומללים, אשר לעשות הרע התמכרו, בלחם אונים נשכרו, ובאו להשתחות לאגורת כסף רבע. במ"א חשפתי מעשיהם גליתי מסתוריהם, נבעו מצפוניהם, אין לבם שוה עם אותו ספר דרכיו סורר ומורה הנבוכים, עד סורים סבוכים. חלילה מלייחס אותו חבור עצבים למחבר המהיר בעל היד החזקה, בל יתיצב עם חשוכים, מה לתבן את הבר, ויש להוכיח זה בראיות גמורות שדברי שני אלו החבורים סותרים זא"ז מן הקצה אל הקצה, לא יתחברו לעולם, ולא יתקבלו בנושא אחד שני הפכים (עמ"ש שם בסוד בבירור)"
הרי מכיון שאיני יודע אנה אמצא את "מש"כ שם". אני נדחק לפרש שכוונתו רק למפרשי המו"נ שהשיאו את כוונת המחבר לדברים זרים עד כי נמצאו דבריו סותרים זא"ז. דאל"כ הרי דברי היעב"ץ ימצאו סותרים להדדי בחדא פרשה.
