מטפחת ספרים, חלק ב, עמ' 56 (מהד' עיטור ספרים). אלא ששם מפנה לדבריו במגדל עוז, וצ"ע.
[בלי להכנס לשאלת השתלשלות הכת"י, לענ"ד הסגנון הייחודי לא ניתן לזיוף כלל וכלל. לבד מכך, הלא הספר מכיל אלפי פרטים עובדתיים, המשתלבים בהתאמה מלאה לידוע לנו מדבריו במפוזר בשאר ספריו, איך אפשר לדמיין זיוף בסדר גודל כזה?]
נשלח ב-19/5/2009 02:45
<הגידו לי רֵעי, האם דמותו של היעב"ץ כמדה בטעות וכובש מידותיו נראית בעינינו דמיוניות יותר ובלתי אפשרית יותר מאשר דמותו הנלעגת העוסקת בשליית תולעי ג'מבו [מטר!] מבטנו?? >
אילו היה מודה בטעות בסוף ימיו, היינו שומעים על כך ממקורות נוספים [ולא רק מאיגרת תלושה דוגמת האיגרות שיחסו לאריסטו ולהבדיל לרמב"ם], וממילא הסיטואציה שוב לא היתה דמיונית [ואדרבה היתה מיישבת את סמיכות קבורתם]. אולם בכל הקשור לתולעי מעיים, וכל כיוצא בזה [שאר ענינים אישיים או שפיכת מררתו על רי"ח ועוד] אין כל מקום אחר בו יפרסם הדברים, אא"כ בספר "פנימי" שלא התכוון להדפיסו.
ולשם השלמת הדיון בטענתו של מגי"פ, שכהנא שינה מ"בית הכסא" ל"שעות הפנויות", יש לבדוק בכה"י, שכן וירשובסקי לא העיר על כך דבר.
כמו"כ ראוי להשוות ל"אגרת הפורים" שבכת"י. יתכן שיש שם דברים בסגנון דומה.
לסיכום: גוף המגי"ס ודאי אינו זיוף, שכן חותמו של ריעב"ץ עליו [ולזה יסכים גם בעל מגי"פ], וכמו"כ אין שם העתקות קטעים שלמים ממקורות אחרים [כדמצינו ב"ירושלמי" לקדשים, או "דברי נגידים" ע"ש מהר"ל], ויש בו עוד סימנים רבים של אוטנתיות [כגון פרקים שלמים בשבחי אביו, ששום זייפן לא היה טורח ומצליח בכך].
מה שכן, כפי שיש שינויים בן ה"מאסף" למהדו' כהנא, ובין שניהם לכה"י, הרי כל עוד אין ידוע מיהו מעתיק הכ"י, שפיר אפשר לחושדו שגם הוא שינה מן המקור, שחבל על דאבד.
ועוד דבר חשוד בעיני: כהנא מצהיר בהקדמתו כי השמיט כפילויות, ותחתן הפנה את הקורא למקומות בהם כבר נאמרו הדברים. דבר זה מוזר מצד עצמו שכן אין דרך מהדירים לעשות כן, מה גם שתמיד יש הבדלים גם בכפילות. אך יתר על כן, לפום ריהטא לא ראיתי בהגהות וירשובסקי שישלים את החסרונות הללו לאור כה"י. אולי כה"י הוא של כהנא עצמו?
נשלח ב-19/5/2009 03:02
ועוד על תולעי ג'מבו - מסתבר שיש חיה כזאת. יעומש"כ אודות "תולעת סרט"
לדעת היעבץ שהמורה אינו לרמב"ם יש להוסיף את הגהותיו לספר עבודת הקודש (נדפסו מכתי"ק... במהדורת שבילי אורחות חיים ירושלים תשנב מנייר קרוע) חלק התכלית פרק טו עמ' רסה
וז"ל (המהדיר של דבריו השלים לפעמים אותיות למלים, אך הכוונה ברורה וודאית)
אני תתחזק דעתי שלא יצא מתחת ידי הר"ם ואינו בעל החיבור...והחיבור היד מעשה אומן נפלא...לכן מוכרח הדבר כמו שאמרתי שספר מורה נבוכים מעשה אדם חיצוני מהבל....
נראה שרעיון זה הגיע אליו בשלב מסויים בחייו וניסה כל פעם להביא ראיות ולשכנע את עצמו, ומכאן יש להניח שמקורותיו של אלייעזר הם משלב מוקדם שטרם עלה בדעתו להפריד ביניהם.
על שלילת יחוסו של מו"נ לרמב"ם, זה כתוב גם במטפחת ספרים פ"א עמ' 3. אם אוכל, אסרוק זאת.
נשלח ב-19/5/2009 08:19
בתשובה לשאלת כמה מחברי הפורום בעניין מהדורת מגילת ספר של הרב יעקב שכטר מניו-יורק.
שכטר מתכוון לסיים את המהדורה עד סוף הקייץ השתא ולמסור אותה לפרסום במרכז זלמן שזר. תהליכי ההכנה לדפוס של ספר כה מורכב בוודאי יימשכו זמן רב, אך סופם שיתסתיימו. ועד אז, לצערנו, יפרחו כצרעת כתבי פלסתר שונים ומשונים.
נשלח ב-19/5/2009 09:12
שטיינר, אף אחד לא מדמיין "זיוף בסדר גודל שכזה" - כולם מודים שבמגילת ספר הנדפס משוקע החיבור המקורי של היעב"ץ, אלא שהטוענים (כגון בעל 'מגילת פלסתר') טוענים שבינות לחיבור המקורי שרבבו מעתיקי הכת"י קטעים מגמתיים שבדו מדמיונם על פי האינטרס הגלוי שלהם.
נכון הוא ש'מגילת פלסתר' הוא ספר היוצר לקוראו קושי להתמודד עם הוראת רשב"י שלא למלא פה שחוק בעוה"ז, אבל עם כל ההבל והגיחוך המרכיבים את רובו, יש בו כמה טענות ממשיות שלא ניתן לדחותן בהינד עפעף.
ואשאלה את החכמים, האם כל כך מופרך ש'משכיל' בעל אינטרס יטבול את קולמוסו בזיוף מסוג זה? (ואינני מן הסבורים שמשעה ש'השכיל' אדם הריהו מסוגל אוטומטית לכל הרעות שבעולם). האם ישנו הבדל כל כך גדול בין יוסף פרל (לדוגמא בלבד, כמובן) וה'מגלה טמירין' שלו, וה'בוך' המפורסם, לבין עושה מעשה פסאודו-אפיגרפי שכזה?... כלום לא מצאנו מעשים שכאלה בדברי ימי עמנו?
האם יהיו לר"י שכטר במבואו למהדורה החדשה חידושים בעניין?
תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 19/05/2009 9:11:16
נשלח ב-14/4/2010 15:04
ליום היא"צ של היעב"ץ
מוישה_גרוס כתב:
לסתום פה מבהיל זה התפרסם מאמר בקובץ עץ חיים דבאבוב האחרון שתוכנו להוכיח כי מגילת ספר הוא חיבור אמיתי. ורבים שלא שמעו מהלעז תמהו על הצורך במאמר ההוא
בקובץ הנ"ל (גליון ח [שבט תשס"ט] עמ' רלט-רסג) התפרסם מאמר פרי עטו של הרב מ"מ גולדשטיין, ספר "מגילת ספר" [הכתב יד והדפוסים השונים, אמיתת יחוסו להיעב"ץ והשוואות מספרי היעב"ץ]. המאמר מושקע ויפה וכל קורא בו משתכנע מהמקבילות הרבות שיש למגילת ספר בשאר ספרי היעב"ץ מחד, ומהטיפול הלא אחראי שעבר הספר בידי מדפסיו מאידך. אעיר רק על שגגה גדולה שנפלה בדבריו במש"כ אודות המעשה המסופר במגילת ספר (ביק. עמ' 44,45) על החכ"צ שדרש סכום גדול עבור קבלת הרבנות באמ"ד ולא אבה שמוע לפרנסי קהילה שאמרו לו כי בני העיר יטילו לו מלאי כתוספת למשכורתו. ובמאמר (הערה ל) הביא שכעין זה אירע לפר"ח עם קהילת ספרדים באמ"ד וכפי שתיאר החיד"א בספרו מעגל טוב עמ' 157. אמנם המעיין בספר עצמו (מהד' פריימן ירושלים תרצ"ד) יראה שהפר"ח לא עשה כל זאת אלא כדי להוכיח את פרנסי הקהילה שם ולהראות להם שאף כי הסכימו לעלות את משכורתו עשרת מונים אין רצונו להיות להם לרב עיי"ש.
★★★★★★★★★★
אלייעזר כתב:
גם שמו של העורך שפתח את שערי המאסף בפני המג"ס עלום הוא מאתנו [כינה עצמו ד"ה. חיות באוצר בדויי השם משער כי זה דוד כהנא עצמו. אבל שישא במאמרו במוריה (לקמן) דחה זאת]
הדברים דחויים מצד עצמם. הקטע במאסף נדפס בשנת תק"ע ואילו דוד כהנא נולד בשבועות שנת תקצ"ח (ספר זכרון לסופרי ישראל. בעריכת נ. סוקולוב עמ' 199) וכבר עמד ע"כ הרב גולדשטיין במאמר הנז' (אלא שלא ידע עת לידתו של כהנא)
★★★★★★★★★★
ואניח כאן מקום לחכמים להתגדר. במגילת ספר כתב על כת"י אביו החכ"צ שיש אצלו והוא מתנצל שאינו טורח להדפיסם מכמה סיבות ואחת מהם הוא צורת הכתב: "הכתב היא (!) ספרדית ובקושי אכל לקרותן" (ביק עמ' 26.כהנא עמ' 8 [מיספור דיגיטלי 10] אולם בהקדמה לשו"ת חכם צבי מהד' מפעל חכם צבי (ירושלים תשנ"ח [מספור דיגיטלי 16]) הביאו תצלום כת"י החכ"צ והוא בכתב משיטא אשכנזי! וצ"ע.
נשלח ב-14/4/2010 20:19
לא הבנתי את השאלה. אתה מניח שהחכם צבי כתב את כל חיבוריו או בכתב ספרדי בלבד או בכתב אשכנזי בלבד?
נשלח ב-15/4/2010 00:43
ספרן כתב: "ספרו המצויין של ר' אליעזר ב"ר אשר זליג מרגליות "מרנן ורבנן". ירשה לי מר לפקפק פקפוק גדול על תיבת "המצויין", ואדרבה ואדרבה.
נשלח ב-15/4/2010 13:26
[דברי התעוררי מוסבים על הודעת ספרןבראש האשכול ביחס לספר מעגל טוב. אציין שכעין דברי הרב מרגליות שם הביאו כאן בשמו של הרב מאזוז]
תכלת. אחד שרגיל לכתוב בגופן מסוים מדוע שישנה ממנהגו ויעבור לגופן אחר? (סגנון כתיבה הוא דבר משתנה לפי הגיל והאקלים החברתי אבל לא הכתב עצמו). אלא שיתכן והכוונה לתשובות שכתב בצעירותו שעוד היה תחת השפעת חכמי סלונקי ובני בוסניה. (וכך נראה קצת מלשון היעב"ץ שם "ואמ"ה ז"ל מאז ידותו החל רוח ה' לפעמו וכתב וחיבר שו"ת ארוכות ורחבות בעשרה ידות נייר או יותר. *ואחת שהיא הראשונה שהתחיל להשיב שואלו דבר בתורה וכן האחרת והמה היו מונחם עד הנה בבית גנזיו [...]" ולכן גם כתב בגופן שלהם ואילו בהמשל השנים מתוך שמשאו ומתנו הה עם בני אשכנז הוצרך לשנות את גופן הכתיבה.
חשבתי על אפשרות נוספת שמדובר בתשובה שנשלחה לבן אשכנז מהרגלו וכתב עבורו בכתב אשכנזי כדי להקל עליו את הקריאה אבל מתוך התשובה (סי' עה) לא נראה כלל שמדובר בתשובת שאלה אלא בפסק הלכתי שהחכ"צ העלה על הכתב. ואגב. בהמשך מספר היעב"ץ על כתבי אביו העזובים ומנצל שאינו טורח בהם אבל לא מזכיר שהכרת הכתב בעוכריו (מג"ס מהד' ביק עמ' 36. מהד' כהנא עמ' 17)
·מכאן עד "וכן האחרת" כוונתו סתומה לא ידעתי פרש פישרהּ.
נשלח ב-15/4/2010 19:08
כמדומה שבספר מבית הגנזים בעריכת הרב לוין מספריית חב"ד מביא שם צילום של כתי"ק של רעק"א כהערה לגליון של ספר מסויים, והיא נכתבה בגופן ספרדי (הלא הוא כתב רש"י)!
נשלח ב-15/4/2010 19:12
אין הכוונה לחצי קולמוס?
נשלח ב-18/4/2010 15:02
אני מתקשה לחשוב שאתנחתא התייחס לכתב הספרדי של החכ"צ שהרי ידוע לכל כי הכתב המכונה רש"י היה נפוץ אצל בני אשכנז ובני ספרד כאחד. (השד"ח שהתקשה בקריאת כתב אשכנזי ביקש ממכותביו האשכנזים לכתוב בכתב ר". ראה אגרות שד"ח. מכון שם עולם ב"ב תשס"ו. ח"ב אגרת קמח). וודאי שהיעב"ץ לא התקשה בקריאתו אלא בכתב המכונה חצי קולמוס שהיה נפוץ אצל יהודי ספרד. ואגב. נכון שבני אשכנז מיעטו לכתוב בכתב רש"י אבל לעיתים שימש אותם כתב זה עבור כתיבה מהודרת ומסוגננת. (למשל נכד החכ"צ, רצ"ה אב"ד ברלין, השתמש בכתב זה כדי לסמן את הכותרות בתקנות קהילת פפד"א שנכתבו בכתב משיטא אשכנזי. [תצלום בספר שנות דור ודור ירושלים תש"ס עמ' תח,תט] או למשל כתב בקשה למינוי רי"ח זוננפלד לרבנות ירושלים נכתב בכתב רש"י [תצלום בספר מכתבים ואגרות קודש נ"י תשס"ג. עמ' 702]
אבל הפלא הוא שבספר אלף מרגליות (עמ' 395) מובא תצלום כת"י רבי יעקב ז"ק אביו של החכ"צ. והוא כתב חצי קולמוס ספרדי! (אגב בעמ' 392 שם יש תצלום נוסף מכת"י החכ"צ והוא בכתב אשכנזי רגיל)
