אלייעזר
הכת"י באלף מרגליות 395 הוא כתב משיטא אשכנזי שלאותה תקופה. [בדומה לזה, כתב ידו של בעל חכמת מנוח בהערותיו לספרו מנוח הלבבות, בעותק המצוי בלונדון כמדו']. אלא מסולסל ומוקפד מעט יותר כיאות לרשימה חגיגית. ומי שקרא זו (הכת"י דעמ' 392) קרא גם זו בשופי.
תוקן על ידי צלצח ב- 18/04/2010 16:38:19
נשלח ב-20/4/2010 06:19
צלצח. בדקתי ונוכחתי שצדקת ממני. מענין לראות את הקירבה היחסית שיש בין כתב אשכנזי זה לכתב הספרדי שהיה קשה לקריאה על חכמי האשכנזים.
מצורף תצלום מכתבי החכ"צ ואביו. שינויי הכתב אצל החכ"צ, מפליאים. (אם כי יש קוים דומים)
תוקן על ידי אלייעזר ב- 20/04/2010 06:57:57
נשלח ב-20/4/2010 09:28
שלוש הכתיבות המצולמות, של החכ"צ ושל אבי החכ"צ, הן אשכנזיות מובהקות ואין בהן מאומה מן הכתיבה הספרדית. משום מה יש מגדירים כתיבה ספרדית שקשה עליהם לקריאה בשם 'חצי קולמוס'. ההבדלים בין כתיבה ספרדית ובין כתיבה אשכנזית הם בצורת האותיות, והם ברורים מאוד. כתב רש"י לא נהג אצל האשכנזים, מסיבה פשוטה אין אדם כותב בשני כתבים. את אשר למד בחדר או בכותב הוא יכתוב בימי חייו. לפעמים הוא כותב באופן מלאכותי והוא מסגל לעצמו את הכתיבה האחרת, מכל מיני סיבות. ולכן, ספרדים כתבו בכתיבה ספרדית, בקנה, ואשכנזים כתבו בכתיבה אשכנזית, בנוצה. בשתי הכתיבות יש כתיבה רהוטה, מחוברת, מסולסלת, קשה לקריאה, ויש כתיבה מהוקצעת, אותיות נפרדות, קלה לקריאה. שתי הכתיבות התפתחו והשתנו במהלך הזמנים. כתב רש"י במקורו הוא כתיבה ספרדית שאמצו אותה המדפיסים הראשונים בבואם להדפיס את פירוש רש"י על התורה, כידוע וכמפורסם. לימים הפך כתב רש"י לגופן של דפוס. לכן לפעמים אמצו אותו אשכנזים וכתבו בו בצורה מלאכותית, והדבר ניכר בכתיבה. כשהם כותבים כתיבה אשכנזית היא רהוטה וקולחת. כשהם כותבים כתב רש"י הוא מלאכותי, אותיות בודדות, 'מרובעות'. בוודאי אין כאן כתיבה ספרדית של ממש.
נשלח ב-20/4/2010 13:08
הוספה קטנה:
הכתב הנקרא 'חצי קולמוס' הוא כתיבה ספרדית רהוטה. נקראת כך מפני שדרך כלל השתמשו לכתיבה כזו בקנה שנחצה לאורך כדי לדקקו.
נשלח ב-8/12/2010 11:29
העתקתי לכאן מהספר "מגילת ספר", והוא ספר שכתב רבי יעקב עמדין ["היעב"ץ"] בעצמו, על תולדות חיי אביו "החכם צבי" ועל תולדות חייו עצמו. ומהדברים אפשר להבין עד כמה ענקי התורה בדורות שעברו לא היו מתהדרים באיצטלא של מלאכים, אלא סיפרו בגילוי לב על הנסיונות והקשיים שעברו עליהם.
וכך מספר היעב"ץ על עצמו [נמצא בעמ' 82/83 במהדורת דוד כהנא, ווארשא, תרנ"ז]:
גם נעשה לי נס שם בייחוד בענייני הנפש, נס מעין של יוסף הצדיק ובקצת יתר, כי הייתי אז בחור רך בשנים בכל תוקף חומי, (הערה שלי: כבר אז היה מפורסם כגדול הדור, וכבר תלמידים רבים היו לו כמו שמסופר שם) וזמן רב שפרשתי מביתי, והייתי רעב לאשה הרבה, ושם הייתה מזדמנת אלי אשה פנויה, ילדה יפת תואר מאוד, קרובתי בת דודי מתייחדת עמי, והעזה פניה להראות לי חיבה יתירה להקריב אצלי, במעט נשקה לי, גם בהיותי שוכב במיטתי באה לכסותי היטב במצע, כלומר דרך חבת קרובה, ובאמת שאם הייתי שומע לעצת יצרי, לא הייתה מונעת ממני כל חפצי כלל, וכל פעם היה קרוב הדבר ח"ו לצאת לפועל כאש בנעורת, פעמים רבות לא היה שום אדם בבית עמי זולתה, גם לא היו רגילים לבוא, כי היו שרויים בחנות על השוק, כל היום טרודים במחייתם, אם לא היה הי"ת נותן לי כח עצום, יתר שאת ויתר עוז, להתגבר על יצרי הנלהב, שכמעט כפה אותי לעשות צרכיו פעם אחת, לולי חסדי ה' כי רבו עלי, לעמוד בזה הניסיון הנפלא מאד יתר כל הניסיונות, כי הייתי איש בכל תוקף כוחי ויצרי, ואשה יפה ונעימה מאד לנגדי, ומראה לי כל ענייני חיבה וקריבה פעמים הרבה, וקרובה הייתה ופנויה וילדה רכה, נתאלמנה מקרוב, ואולי טהורה או מטהרת אם הייתי רוצה, והייתי בטוח בכל אופן שלא תגלה סודי, אם הייתי חפץ למלא תאוותי וחפצי בה, וכבשתי יצרי, והמתי חומתי, והסכמתי להרגו ולבי חלל ולא מלאתי תאוותי, וברוך הנותן ליעף כח, שניצלתי מאש ולהבה זאת, וכו'. ובכאן נכלל משאלי הזה בכמה זמנים ומקומות שונים אשר מכולם הצילני ה', וכו'.
קישור לספר המעניין במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומיתhttp://aleph500.huji.ac.il/nnl/dig/books/bk001273020.html (כדי לראות את הספר הסרוק, יש להתקין פלאגין DjVu כפי שמוסבר שם, ועדיין זה לא נפתח בדפדפן של גוגל כרום, בדפדפן של אינטרנט אקספלור נפתח מצויין)
נשלח ב-1/2/2011 18:03
אם המילת ספר אמת, האיך לא נזהר היעב"ץ מאיסור ייחוד? מאיסור נגיעה של אשה שלהרמב"ם זה מדאורייתא?
"במעט נשקה לי, גם בהיותי שוכב במיטתי באה לכסותי היטב במצע" ???
נשלח ב-3/2/2011 14:40
אני רואה שאף אחד לא מפרש את דבריו אז אשתדל בעצמי, קודם כל הזכירו כאן הרבה שאפילו שהספר כן אמת יש כמה חשודים שהכניסו הוספות וזייפו כמה דברים אז זה יכול להיות אחד מהם. עוד חשבתי שצריך לומר אולי 'כ'מעט נשקה לי ולא 'ב'מעט כמו שכתוב פה למעלה, וזה שהיא באה לכסות אותו יכול להיות שהיא באה אבל לא כתוב שהיא אכן כיסתה אותו כנראה שלא נתן לה לעשות כרצונה, ואולי זה סיגנון של לשון שהיה קירבת דעת כמו נשיקה וזה פירוש במעט נשקה לי, והמילים באה לכסותי וכו' פירושו שהציעה לו המיטה וע"ז הוא משתמש בלשון שכיסתה אותו.
נשלח ב-3/2/2011 19:51
אם על מלים מפורשות בתורה, ניתן לומר שהכוונה על בלבול היצועים, כ"ש שניתן כאן להסביר כדבריך...
נשלח ב-21/6/2011 17:49
מה עם הבטחתו של דוד אסף על המהדורה החדשה של מגילת ספר?
נשלח ב-21/6/2011 17:55
יש כבר לפחות שתי מהדורות [אחת מהן כנספח לשו"ת חכם צבי משנת תשנ"ה].