|
|
| נשלח ב-14/9/2008 17:57 |
 |
| |
בכתה"ע 'הספר' כותב צ' הרכבי על כך שהס' הבלטריסטי הנ"ל נחשב בטעות כמקור היסטורי (ואולי כבר כתבתי זאת לעיל?).
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2008 17:59 |
|
| |
אתנחא ! האם נסתמאו עינך להבין שאתה משים עצמך לגיחוך? טעית טעות מצחיקה בספר שכל קורא נבון הקורא בו עלה אחד או שניים עומד על טיבו (אגב הסיפור עם הבכור שאכל 'שיימעס' בגניזה של העזר"נ מופיע בכמה וכמה אגדות משכיליות.). זהו. ועכשיו מדי זמן אתה מקפיץ את האשכול (וחושף את קלונך) רק כדי למצוא שעוד מישהו טעה? מה בדיוק המסר, חוץ מנגיעות אישיות?!
קצת מוסר (והזמן גרמא חודש אלול) והעסק יתחיל לזרום.
דרך אגב הספר היה באוצר החכמה והוצא בתואנה שמדובר ב'השכלה'
מישהו שאל באשכול על שד"ל והושענה רבה: שד"ל לגלגל על הושענה רבה בספרו ויכוח על חכמת הקבלה, והרב בן אמזג השיבו בספרו טעם לש"ד (ראה שם עמ' 8 ואילך.מקורות קדמוניים ומפתיעים על עיצומו של יום הושענה).
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2008 18:29 |
|
| |
כזאת התקפה מוזרה לא היתה לי מאז שאני כותב בפורמים, כזה שש שנים! והיתה עלי התקפות לא אחת.
1)אם אתה יודע הבנת הנקרא ואתה לא סלפן אז תוכל לדעת שאני בכלל לא טעיתי, טעו אחרים שהציעו לי הספר כמשהו היסטוריוני. להיפוך מי שמתי לב שזה לא היסטוריה, אך בכל זאת רציתי לשמוע דעת אחרים. ואכן הבהירו מה שנחשתי לבד.
2)כמדומני שמעולם לא הקפצתי את האשכול, ואתה משקר וכותב שאני "מדי זמן" מקפיץ את האשכול, זה שקר שרק עזי מצח שמשקרים גם במילתא דעבידא לגלויה שאינם בגדר :אינשי".
3) גם כעת לא הקפצתי בעצם את האשכול, האשכול צוין ולינקק על ידי אלייעזר, באשכול על מורגנשטרן ששם נכתב שהוא מתבסס כאילו על "גיחוך" שרק לחכם וגאון מופלא שמעולם אינו טועה כגון מציץ ומליץ, הכח נהיר וברור. משהו כמו אחתופל ממש.
4) עובדה, שבניגוד למגוחך כמוני, חוקרים דגולים ונבונים הסתמכו לפועל על הספר מזכרונות, וכפי שציינתי שמם וספריהם. אך נבון כמליץ היושר המלא מוסר כרימון של ליל ראש השנה, שאצלו אין ספיקות ואין תהיות והכל ברור אצלו, אפילו פרעה במצרים, לא מצא.
(כנראה שלניק הזה (כך ניכר מידענותו), יש קשר מסויים למהדיר הראביה והראב"ן שכתבתי פעם ביקורת נגדו והכל מובן מאד)
תוקן על ידי אתנחתא ב- 14/09/2008 18:37:19
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2008 19:01 |
|
| |
טעית, שהקדשת שלוש הודעות ארוכות ל'מחקר' האם הספר של זלוטקין אמיתי או לא,
התבזית, כשפרסמת את ההודעה 'החשובה' והרגשנית לאחר כמה ימים שזו לשונה:
'רק להבהיר, שלא טעיתי בו בפועל מאומה. מאז שהספר הושם באתר היברו בוקס, רבים, אנשים ידענים קראו בו ושלחו אלי בהתפעלות על מסמך מדהים, שכן הי' ברור להם שזה אותנטי. כאמור, ברגע שהצצתי, חשדתי בו שזה ספרות היפה בעלמא, והאמת בגלל זה לא קראתי בו יותר משורה כאן ושם (ורק בגלל הכתיבה כאן קראתי יותר בספר לצטט) אך לא הי' לי משהו קונקרטי למצוא שזה רק ספרות. ואכן מתברר שאפילו החשד הי' מיותר, ומלכתחילה הייתי אמור לדעת שזה נובלה היסטורית. ולכל הקוראים המשכילים זה ברור מיד'
ונהית לבוז כאשר הודעת לכולנו כעבור איזה ירחים (בלעז 'הקפצת') שגם בערל כהן טעה ולא רק אלו ששאלו אותך או אלו שהקדישו ע"ז מאה שורות.
אכן היטב חרה לי על הקיקיון לכתוב ביקורת על יצירה נכבדה של חכם אחר בסגנון של 'שמעתי מידידי' מבלי לתת ולו דוגמא אחת.
אנא 'לפועל' אל תביך אותנו יותר וחדל בעיסוק הקוריזוי והאובסיסיבי של מי עוד טעה זה לא מענין ולא חשוב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2008 19:19 |
|
| |
למרות הציטוט והאדום, עדיין לא הצלחתי לראות איפה התבזיתי (ועדיין איני חש ביזוי ,ולהיפוך אני חש גאווה שנטעתי אשכול יפה בפורום).
ואולי כשתצבע בצבע צהוב, יתגלה בדיוק איפה כתבתי שחשבתי שזה אמיתי (וכיצד אינך סלפן ושקרן וכעת גם נוכל) . בינתיים מתברר שחושי לא הכזיבו אותי (ב"ה נחנתי בחוש לגלות דברים מזוייפים וטרם נכשלתי).
והשקר שלך שמדי פעם אני מקפיץ (ובינתיים ציינת רק להקפצה האחרונה, שגם אני לא הקפצתי שכן לינקק מחדש על א) , הריהו שקר מן עולם השקרים.
וחוץ מזה שכל דבריך המלאים כעס וזעם ועברה הם בגדר טענו בחטים ואתה מקשקש מתוך חרון אף בלתי מוסווה.
אך אם לא מעניין אותך במי עוד טעה בספר, אף אחד לא כופה אותך לפתוח אשכול זה, ואילו אני המגוחך, הרי אם אמצא עוד מי שטעה בכך, כמובן אכתוב לטובת הקוראים הרבים שאכן כן מתעניינים מי טעה בספר זה.
תוקן על ידי אתנחתא ב- 14/09/2008 19:24:27
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2008 19:24 |
|
| |
בספרו של בערל כהן זה בעמ' 168 על עיר זאסלע
"רבנים - בזכרונות מרב ליטאי נמסר.... המחבר אמנם כותב שהרב מנחם נחום לא הצליח לזהות.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2008 19:40 |
|
| |
נו שוין. עיין ירושלמי תענית פ"ב ה"א לא דומה המתבזה וגו'. לא אתכבד עוד בקלונך אפי' אם לכבוד יחשב עבורך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2008 20:51 |
|
| |
אבירות של מוסר בשיא אלול. מוסר אביך.... (אני מודה לך מקרב לב שסלפן כמוך אינו רוצה להתכבד בקלוני...)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2008 23:36 |
|
| |
אתנחתא, תראה לך לכבוד שהוא משיב לדבריך. אני לא זכיתי לתגובתו באשכול אחר, שהוא טען משהו על דבריי שכתבתי על הרבנים אלישיב ושך, וכששאלתי היכן כתבתי, לא זכיתי לתגובתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2008 19:50 |
|
| |
| צלצח כתב: |  | הגדרתו של לבנוני לא תמיד ניתנת להוכחה (הרי יש לך זייפן המתגאה במשובתו, כגון גולדשמיט וספרו של ערזלאי בן ברגלאי), במיוחד אם הזייפן אינו בחיים.
לענ"ד אפשר לנסות לקבוע כלהלן:
"זיוף" הוא, אם כל חשיבותו של ספר תלויה בכך שהקורא מאמין לשקר.
לפיכך, "הכוזרי" אינו זיוף, שכן חשיבותו של הספר אינה תלויה בכך אם סיפור המלך הכוזר היה או לא היה.
הירושלמי לקדשים הוא זיוף, שכן מלבד אספנים איש לא היה מציץ לתוכו אילו ידע שהוא פרי מוחו של ס"ט פרידלנדר.
ספרי רוזנברג הם זיוף, שכן [בניגוד לספרי מורו ארתור קונן דויל] עיקר חשיבותם בעיני קוניהם וקוראיהם הוא בכך שהאמינו שהמסופר בהם הוא אמת לאמיתה.
תכלת דומה:
לגבי ר' יודל רוזנברג שהוזכר כאן - אכן תמוהים טיבו ומעשיו -
באירופה; הרי בסוף ימיו, בקנדה, היה רב חשוב ומכובד - יותר מכל שאר
הזייפנים שהוזכרו כאן, וגם יותר מבעל ה'בשמים ראש', ובוודאי יותר
מפליאגטורים נוסח חיים בלוך (שאגב בעצמו עשה פלגיאט ליצירה המפורסמת של ר'
יודל). האם מבחינה זו ניתן לומר על ר' יודל ששב ממעשיו הראשונים?
_________________
|
|
דבריכם תמוהים ומעוררי חיוך כאחד.
השאלה אם אכן נחשב הרב רוזנברג בשעתו כזייפן ונוכל נוגעת להיסטוריה, ולא כפי איך שאנו רואים את הדברים היום.. והתשובה, כפי שעלתה במסקנת בירורי היא: כולם ידעו על זיופיו אך לא חשבוהו לנוכל!!!
ועוד זאת, אם נחשיבו כנוכל נאלץ להושיב יחד עמו מספרי סיפורים חסידיים נכבדים מאד... או את ההיסטוריוגרפים החרדים דזמננו...
וההסבר פשוט ומתבסס על הכרת הסוציולוגיה החרדית דאז, הלא שונה במהותה מזו של היום: ר. נאלץ, כמו כולם, להתפרנס. שכר הרבנות היה, כמובן, דל. הוצאת ספרים היוותה דרך אלטרניטיבית ראויה. לו היה בוחר להוציא ספר מחידושיו הוא, דורשיו היו מעטים, למרות למדנותו. מה שנותר הוא להוציא ספרי עלילה... ברם אופציה כזאת, על פניה, היתה בלתי אפשרית. הוא היה מואשם מיד כמחבר "ביכער" מעלילות הגויים ומוקע אל השמש. וכך נסלל הרעיון הגאוני, ולא כל כך חדש, של תפירת העלילות הפנטסטיות על גוום של גדולי אומתנו הידועים בפלאיותם. כמוהו עשו מחברי "שבחי הבעל שם טוב" "איש הפלא" ובדורנו "סיפורי הרמ"ח" וכמוהם רבים. הוא רק הלך רחוק יותר ובניגוד לאחרים שכתבו אוסף בדיות חסרי פשר, הוא רקם עלילות שלא ביישו מחברים כקונן דויל, עליו באמת התבסס. ציבור הקונים הנלהב שמצא סוף סוף ספרים בעלי ערך ספרותי כלשהו "שאפשר להכניס הביתה" הצביע ברגלים... והם בוודאי לא האמינו, ולו לשניה שהדברים אכן התרחשו במציאות.שוו בנפשכם, לו היה יוצא לאור בימינו "נפלאות המהר"ל" מ"כתב יד עתיק" היינו מחכים לחוקרים שיאשרו או ישללו? כולם הבינו את "הכיסוי" המתבקש, ושלום על ישראל...
נותר לטעון רק על הגדת המהר"ל. אך גם כאן מדובר , להערכתי, בדמיון פורה ויצירתי ולא מעבר. הוא הרי מלקט מהמהר"ל, יתכן ופחז עליו יצרו להוסיף פנטסיות על כוס חמישי (שאגב הנושא שנוי במחלוקת) וכדומה. להערכתי הוא היה מחבר פורה ויצירתי, ללא ציניות וללא מרכאות, שתרם תרומה לא מעטה לספרות העברית. וגם אם לא נרתע מ'להוסיף' פה ושם, הוא אינו עבריין..
תוקן על ידי ברגשטיין ב- 18/09/2008 19:52:13
תוקן על ידי ברגשטיין ב- 18/09/2008 19:58:25
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2008 22:18 |
|
| |
יפה לימדת זכות שמותר להסוות דמיונות במעטה האמת לשם פרנסה. אך מי ילמד זכות על דמיונותיך?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2008 20:11 |
|
| |
דמיונותי, הלא כתובים הם על דפי הגניזה החרסונית...
תוקן על ידי ברגשטיין ב- 20/09/2008 20:16:17
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2009 20:40 |
|
| |
הספר הזלוטקינאי כבר נכתש יפה יפה בדיון זה, ולא באתי אלא לשאול -
"גרונם" - היכן מצינו שם זה בדורות הקדומים?
(לי זכור רק רש"ג אסתרמן, האם היו עוד שמות כאלו בסוף שנות התק"מים?)
|
|
|
|
|
