פולמוס: הצמח צדק והגר"א - "ואינה תשובה" או "דבריו הקדושים"?

צ"פ ח"ב (דווינסק תש"א) סי' ח-ט.
בסי' ח כותב הצ"פ על מנהג קריאת (איכה?) במגילת קלף: "רק הצדיקים של האשכנזים החזיקו בזה אך זה שטות... אבקשך שתתפלל עלי כי אני קצת גונח כי פגע בי שר של צינה", ובסי' ט מבאר (כנראה במענה לשאלה שהכל בידי שמים חוץ מצינים פחים) מדוע שייכת בזה תפילה, ומסיים: "לכן תתפלל כמבואר ברכות ומגילה".
והכוונה מן הסתם לברכות ז,א ומגילה טו, א שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך.

הצלחה ב"עבודה" על צילום כ"י הרוגצ'ובר...

תוקן על ידי י_לבנוני ב- 13/02/2008 16:22:10

לגבי הודעתי לעיל על הספר "אישים ושיטות". במהדורה החדשה אין תוספות מלבד, תולדות חיי המחבר הרש"י שוין (מעניין בהחלט) ומפתחות לתנ"ך, בבלי ירושלמי ורמב"ם. וכן כותרות בצד ראשי הפסקות.

את הפרקים על החזו"א והרא"ז מלצר הוסיף המחבר וכבר נדפס בחייו במהדורה השניה.

_________________

דא"ג, בכ"א אד"ר הבעל"ט יהי' שלשים שנה לפטירת הגרש"י זוין (תשל"ח - תשס"ח).

שלושים לפטירתו, אך מתי הוא נולד?
במקורות בלתי מוסמכים למיניהם ניתן למצוא אוסף תאריכים מגוון בין תרמ"ה לתר"נ ואף מעבר.

רצוני להעיר דבר צדדי, על מה שכתב האדמו"ר מליובאוויטש  "וכנראה שנתוסף לזה גם מה ששנת תרמ"ד היתה בסמיכות לאחר הסתלקות אדמו"ר מוהר"ש נ"ע ובמילא שעת חירום בין גברא לגברא". כפי הנראה הוא מבט קצת מצומצם כאילו האדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש היה האדמו"ר היחידי של חב"ד בעת היה. כידוע שאר אדמור"י חב"ד נכדי הצמח צדק ניהלו חצרותיהם בעת ההיא ביד רמה. גם הובא למעלה מאת הרב מונדשיין "בשער הספר נאמר כי המביאים לדפוס הם נכדי אדמו"ר הצמח צדק. ניתן לשער שמדובר בהרה"ח ר' משולם רייך (חתנו של הרה"ק ר' ברוך-שלום בן אדמו"ר ה'צמח צדק') והרה"ח ר' רפאל-מרדכי שניאורסהאן (נכדו של הרה"ק ר' חיים-אברהם בנו של כ"ק אדמו"ר הזקן, וחתנו של הרה"ק רבי הלל מפאריטש)." הרי שהדפסת הספר לא היה תלוי בחצרו של האדמו"ר מהר"ש.

אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, בנוסף למה שהוא היה הממלא מקום בליובאוויטש, הרי שהוא מאחרוני בני אדמו"ר הצמח צדק, שהסתלקות שלהם היתה בין השנים תרכ"ז-תרמ"ג.

"ניהול חצר ביד רמה" לא עושה אותם למתעסקים בהו"ל של כתבי הצ"צ. זו נעשתה ע"י אנשים שהיו מקורבים לחצר ליובאוויטש.

הרש"י זוין נולד בחנוכה תרמ"ו, לפי ההקדמה ב"אישים ושיטת" החדש, במאמר שנכדיו כתבו לזכרו.

ר' משולם רייך  ור' רפאל-מרדכי שניאורסהאן היו מקורבים לליובאוויטש  יותר מלשאר חצרות חב"ד?

לבנוני, יתכן וארליך הנ"ל לא דק, אלא שהצמח צדק אמר שמזמן הגר"א לא יהיה גאון כזה ולא "היה".
האם אין מסורת שהרוגאטשובער היה בילדותו אצל הצ"צ ?

בודאי שהרוגטשובער לא למד בסוכטשוב. למד כידוע אצל הבית הלוי.
נדמה לי שבזמן שהאבני נזר פתח ישיבה, כבר היה הרוגטשובער בוורשא סמוך לשולחן חמיו ועוסק בתורה.

לפחות ר' משולם רייך הי' מזוהה היטב עם החצר בליובאוויטש, וכן היו (רוב) משפחת הרב"ש (שהאדמור האחרון הינו נכדו) .

על רפאל מרדכי, בטח לבנוני  יודע  יותר.

ר' משולם רייך ובנו ר' דובער התגוררו בליובאוויטש, והבן הנ"ל אף היה משולח של החצר או של הישיבה בליובאוויטש.
איני זוכר פרטים על ר' רפאל מרדכי, אבל זה ממש לא משנה. הרי כל איזכורם של השניים הללו באשכול זה הוא מפני שהם התעסקו בהו"ל של ה"לקוטי תורה" של אדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש, וע"פ זה שיערתי שהם גם אלו שהתעסקו בהו"ל של הצ"צ.

מתפעל,
מסופר שהרוגצ'ובר היה בילדותו אצל הצ"צ, אבל לא מסופר שום דבר על דברים שאמר אז הצ"צ בשבחו.

אולי להוסיף להנ"ל, שכמעט כל הכתבים (כתי"ק) של התשובות היו בליובאוויטש, ולא אצל שאר האחים.