|
|
| נשלח ב-11/2/2008 21:10 |
 |
| |
כבוד הרמ"א
אדרבה הבא לנו עובדות בבסיס האמונות הסותרות את טענתי. המוסלמים מקבלים את כל נביאינו ומוסיפים עוד כמה מהתנ"ך שלנו כמו ישמעאל ועוד והם גם מאמינים בישו כנביא. במחכת"ה זה שהשיתוף אינו נכון אינה עובדה אלא מצוה לנו לייחד את עבודתנו רק לה' לבדו ולהם לא נדרשה דרגה עילאה כזאת. בכ"ז גם לנו הותר להשתחוות לאדם ולקחת מלך למרות שאין זה הלכתחילה שבלכתחילה. זה שאנו מכבדים את המקדש גם יש בו סרך שיתוף אלא שלמען נבוא אל ה' לבדו נדרש מאתנו להתעלות באמצעות מקדש ולא הותר לנו יותר ולהם שאינם נבחרים כמונו הותר. לכן אין כאן עובדה שנצטווינו להאמין בה המונעת מאיתנו לסבול שהגויים באמונותיהם יחיו.
הרב"ב תליט"א
אמת נכון הדבר שבאגרות תימן מגנה הרמב"ם את דת האיסלם, אבל א' אין זה הרמב"ם במשנה תורה המקובל עלינו להלכה, ב' באגרת תימן יש גם אשר לדעת רבים וטובים לא תואם את עיקרי האמונה של הרמב"ם עצמו, ג' איגרת תימן כתב לבני ישראל שרצו לעבור לדת האיסלם ושלהם אין להאמין שציוויי האיסלם נוגעים להם ולשם כך הוכרח הרמב"ם לגנות את מוחמד ודתו בעיניהם.
ומש"כ הרמב"ם במשנה תורה הרי זה על מה ש"נ"אמין אנחנו ועל המצוות שאנו נצטווינו בהם.
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2008 21:36 |
|
| |
ר מיכי
לא ענית על תמיהתי, על מה התנבא בלעם- לפי הספרי?
הרמב"ן גם מביא שיש שרים לאומות, כוונתו לשרי מעל, אם האמונה שלהם ושלנו זהה ותואמת, והם מחויבים באמונתם לזה של ישראל
מדוע הם זקוקים או ניתנו להם שרים אחרים?, ראה הרמב"ן באתר שהבאתי.
האם אתה מעלה בדעתך כי לשישה מיליארד אנשים ניתנה אמונה אחת, ולא דאגו ליידע אותם באמונתם הנכונה???? וכי כולם צריכים להכיר את הרמב"ם???
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2008 22:44 |
|
| |
דינגה, זה בכלל לא שאלה של הוכחות. אתה יכול לא לקבל את אמונתנו, אבל אם אתה מקבל אותה, אז היא אומרת שלקב"ה אין שותפים (אלוהיים). כמובן יכולים להיות גורמים שונים מתחתיו (קבליים או אחרים), אבל זו אינה שותפות.
פוק חזי מהי אמונת הייחוד שמקובלת אצלנו, והם לא מחוייבים בה. זו אינה שאלה של צורת העבודה אלא של נמען העבודה (=למי עובדים).
ולכן ההבדל בעניין השיתוף אינו רק בשאלת העבודה אלא גם בשאלת האמונה. בשאלת העבודה בהחלט יכולים להיות הבדלים, כפי שכתבתי.
ירוחם,
עניתי על זה. בלעם התנבא לגויים כפי מה שהם היו צריכים. ואם הוא התנבא אז זוהי עובדה שהוא התנבא, ואנחנו לא יכולים לכפור בה. ואם זו אינה עובדה, אז גם הם לא יכולים להאמין בה. תכני הנבואה הם כמובן מותאמים לקהל שאליו היא פונה, ופשוט.
בלעם אמור היה לנבא להם על דרך עבודת השם בז' מצוות שלהם, והמסתעף מזה. ואין בכך כל סתירה לאמונתנו. כמו שנבואת ישעיה אינה דומה לזו של ירמיה, שכן כל אחד דיבר לדור אחר ובמצב אחר. תכני האמונה יכולים להיות שונים, כפי שכתבתי, אבל לא יכול להיות הבדל באמונה האם בכלל היתה נבואה או לא. זה מצוי בתחום העובדות.
'שרים' הם מנהיגים ומשגיחים, ומה עניין זה לאופי ותוכן האמונה. האם לא ייתכן שיהיה שר לשבט שמעון ושר לשבט יהודה? האם זה אומר שיש להם תכני אמונה שונים? במה זה נוגע לנדון דידן?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2008 00:26 |
|
| |
[משום מה מזכיר לי הדיון שאלות כמו יש יקום נוסף שבו יש חיים, או האם יתכן שבכוכב אחר קיים עולם עם יצורים - כמו הקוסמוס שלנו - והם נצטוו על תורה אחרת משלנו?]
כפי שכבר כתבו האמת היא אחת, ואם היא אחת היא אינה יכולה להתפרש לשני פנים. כבר טרח כ"ק אדמו"ר דדינגה לחלק בין אמונות ודתות שאינן סותרות את קיומו של בורא אחד (איסלאם, או נצרות לדעות מסויימות), ובין דתות השוללות לגמרי את המציאות הקיימת, והגיע למסקנה שלא קיים הבדל במהות השאלה שהרי אולי הקב"ה רצה שאמונתם תהיה מנוגדת לגמרי לאמונתינו.
ואני חושב שיש כאן פרדוקס מוחלט באם הטענה נכונה. לפי כל דת אסור להחליף דת. נוצרי או מוסלמי שהתגיירו עברו על דתם - ובימי עבר ובארצות דתיות כאירן אף הרגו והורגים ע"כ - ויהודי שהמיר דתו מבחינת היהדות הוא חייב סקילה ככל עובד ע"ז. מדוע שיהרגו ומה עוונם? מילא האתאיסט שאינו מאמין בכלום פושע הוא לכו"ע, אבל המאמין במסובב מה אכפת לן מהי דרך אמונתו, הרי גם הדרך לא שגויה, לטענת כ"ק אדמו"ר שליט"א יתכן שהדרך היא הוראה של הבורא ודרכים רבות לאותה המטרה, על דרך 'שבעים פנים לתורה'.
ואני שואל מנפ"ש אם לאחר שהמיר דתו מקיים דת אחרת, מדוע הוא עושה משהוא רע, מה חטאו הרי הוא מאמין בסופו של דבר באותו מסובב?
_________________
תוקן על ידי mzohar ב- 12/02/2008 0:28:57
מ. זוהר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2008 00:33 |
|
| |
זו אינה קושיא, שהרי לשי' כ"ק אדמו"ר שליט"א אם הוא נולד יהודי חובתו לנהוג ולהאמין כיהודי. וכשממיר את דתו הוא מועל בחובתו. אמנם היה מקום לומר שגם הנוצרי ימעל כשיתגייר, אבל זה אינו, שכן ליכא מידי שלישראל מותר ולבן נוח אסור (ולגבי מפרכסת אכמ"ל).
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2008 00:52 |
|
| |
כבוד הרמ"א שליט"א,
אבל הנוצרי שמתגייר מועל בחובתו לנצרות בה נולד, והרי לשיטת אדמו"ר שליט"א הנצרות תיתכן כדרך בעבודת הבורא, ואם ינקוט בדרך הבודהה למשל שאינה מתאימה לו מכיוון שבדמו לא זורם דם בודהיסטי מלידה, א"כ נמצא מועל בבוראו שהכתיב לו דרך יחידנית למרות שרבות הדרכים, אך בעדו פקוקות המה.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2008 01:15 |
|
| |
ר' מיכי, מ. זהר והרה"ח
מוסכם כי אמונה עוסקת בעובדות, וכי העובדות בהם מאמינים בני דתות אחרות סותרות חלק מהעובדות בהם מאמינים אנו.
ברם האם לא ייתכן שהקב"ה שתל בעולם עובדות סותרות?
האם לא ייתכן שהקב"ה באמת נגלה ליש"ו ו/או למוחמד, ובכך יצר בסיס עובדתי שונה למחלקות הדתות?
שאלה זו איננה נוגעת לשאלת השיפוט של בני נוח. אף אם נניח שתפיסתם מבוססת על התגלות אמיתית שהיתה להם, אין זה מחייב הכרה בכך שהם צדיקים וטובים במעשיהם, שכן ייתכן שהתגלות זו היא נסיון גם עבורם, ולא רק עבורנו.
תיאורטית יכול להיות שכל הברדק הזה בין הדתות הגדולות מתוכנן מראש על ידי הכל-יכול, כחלק מתהליך הגאולה או משהו מעין זה (שכן רק שלשת הדתות הללו הפכו את א"י וירושלים למקום משמעותי ביותר לעולם כולו).
אכן, תפיסה כזו נכנסת לפרדוקס הבחירה של פרעה. כפי שהעיר כבר החסיד.
_________________
תוקן על ידי חצי_נזק ב- 12/02/2008 1:20:34
מזלי גרם
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2008 08:09 |
|
| |
אולי הגיור אסור להם, אך הוא מועיל בבחינת 'אי עביד מהני' (כנראה בני נוח פוסקים כאביי  ).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2008 09:18 |
|
| |
כב' הרמ"א שליט"א
במש"כ כת"ה "כמובן יכולים להיות גורמים שונים מתחתיו (קבליים או אחרים), אבל זו אינה שותפות." אומר לו "ממקום שבאת" שהרי גם להאמין שיש "תחתיו" הוא פגם באמונה ש"אין עוד מלבדו" ובכל זאת התירה לנו תורה ודיברה תורה בזה הלשון בהתחשב בצורך אנוש וכמ"ש במדרש לפרשת תרומה שלדרגת משה רבינו גם המשכן פוגם שהרי השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, אלא כך התיר ורצה הקב"ה לזכות את ישראל עם עשרים קרשים מכאן ומכאן וביניהם הוא משרה כביכול את שכינתו. א"כ למה לא נאמר שרק לישראל הקפיד על גבול ההיתר ולא עם שאר אומות שנתן להם אפשרות גם לשתף (שיש בזה גם צד מסייע חיובי) וע"ז אנו מברכים שלא עשני כמוהם.
כב' הרמ"ז שליט"א
זכיתי והשיבו לדבריו היטב הרמ"א והרב חצ"נ תע"ב ותשוח"ח לו.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2008 10:04 |
|
| |
ר מיכי
אתה נעול על שבע מצוות בני נח, -מיליארד וחצי אנשים לא חושבים כמוך
על שרי האומות- שרי השבטים- כנראה לא למדת את הרמב"ן בפ' אחרי מות. על מצוות קיום מצוות בחו"ל.
מאיר
אתה מערבב בין אמונא באל אחד- שבה מאמינים גם הנוצרים והמוסלמים, לבין צורת העבודה לאל הזה. ההבדל בין שניהם הוא גדול, לפחות כמו ההבדל בין עבודת הבורא שלך- ושל משיחיסט חבדי.
יש בין חכמי וגדולי האומות אנשים בעלי שאר רוח, מיסטיקאנים- בעלי כח מאגי ורוחני וכו'
אלוקים חילק מחכמתו ומתורתו מעט מן המעט גם לשאר העולם, וכמובן את הרוב לנו כעם הנבחר.
אבל תסכימו איתי שניכם- כי התורה שבעל פה לא מחייבת אותם, וגם לא הרמב"ם.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2008 11:03 |
|
| |
חסיד,
אתה מניח הרבה מאד הנחות על השיתוף ועל האמונה שלנו, ואם ניכנס אליהם הרי זה מדרון חלקלק לעניינים אחרים. אבל על כורחך שאין שום שיתוף בהנחה שיש מישהו מתחתיו, שהרי גם אנחנו תחתיו. אז אולי אסור לנו להאמין בקיומנו (ודלא כמוהר"ר הגרר"ד)?
על כן ברור שהאיסור הוא לפלוח למישהו תחתיו ולא להאמין שיש מישהו תחתיו. וגם בזה יש חילוקים, כמו שכבר האריכו בעלי הויכוחים (רמח"ל, שומר אמונים הקדמון ועוד).
ירוחם, לא הבנתי מילה. אנא במטותא אלפני בינה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2008 11:31 |
|
| |
רב מיכי
לא בינה אלא דעת- בעולם חיים כיום ששה וחצי מילארד אנשים, שלא מכירים את הרמב"ם ואת הגמרא במסכת סנהדרין, בעניין שבע המצוות שהם לפי דעתך???? מחוייבים בהן.
הרמב"ן כשהוא מדבר על שרי האומות בפ' אחרי מות, מדבר על שרי עליון ש ל האומות,
גם לאומות העולם יש שליחי עליון ומלאכי עליון, ובלעם לא התנבא על שבע מצוות בני נח.
זה קצת יומרני בעיני בלשון המעטה, שאנחנו נקבע את המצוות המחיבות את אומות העולם!!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2008 12:09 |
|
| |
אמת נכון הדבר שבאגרות תימן מגנה הרמב"ם את דת האיסלם, אבל א' אין זה הרמב"ם במשנה תורה המקובל עלינו להלכה, ב' באגרת תימן יש גם אשר לדעת רבים וטובים לא תואם את עיקרי האמונה של הרמב"ם עצמו, ג' איגרת תימן כתב לבני ישראל שרצו לעבור לדת האיסלם ושלהם אין להאמין שציוויי האיסלם נוגעים להם ולשם כך הוכרח הרמב"ם לגנות את מוחמד ודתו בעיניהם.
ומש"כ הרמב"ם במשנה תורה הרי זה על מה ש"נ"אמין אנחנו ועל המצוות שאנו נצטווינו בהם.
חסיד דינגה,
אז אתה מוצא סתירה בין הגינוי לכך שמוחמד הוא נביא שקר ונבואתו איננה משקפת את מהות הנביא שהוא ראוי לנבואה (חכם גבור ועשיר) לבין הדברים שכתב במשנה תורה שדת האיסלם היא לא דת של עבודה זרה והיא מאמינה באמונת הייחוד ? את אמונת היחוד מוחמד יכול היה להעתיק מהיהודים הלוא כן - בשביל זה צריך התגלות?
הדברים באיגרת תימן ומשנה תורה נאמרים במישורים שונים אך הם אינם סותרים האחד את השני
-באיגרת תימן הרמב"ם מסביר שיש נביאי אמת ויש נביאי שקר - ואין את האפשרות שאתה מציע שיש נביא שהוא שליח לישראל ויש נביא שהוא שליח לאומות העולם - והוא מוכיח ששני המשיחים של הנצרות והאיסלם הם נביאי שקר, כלומר הם לא באמת 'שליחי ה'' לומר את דברו -
במשנה תורה הוא עוסק בימות המשיח בהם תבוא גאולה לעולם בזה שכולם יאמינו באל אחד, והעובדה שהם מאמינים באל אחד זה מקרב את העולם לגאולה - ואם איזה שהוא עם הגיע לאמונה הזו ב'דרך מקרה' זה לוא דווקא בגלל שהיתה להם נבואה מאת ה' ובמקרה של מוחמד הרמב"ם פוסל את נבואתו מפני שהיה תאוותן שהוא היפך מהעשיר שהוא תנאי להיות אדם נביא - התנאי לכך שנביא הוא נביא, והוא באמת שליח האל בין אם מישראל בין אם מאומות העולם הוא שהוא לא יסתור את נבואת האמת של משה שרק דרכה אפשר להגיע להכרת ה' בשלמות המידות המוסריות והשכליות וזאת מהותו של הנביא - מהותו איננה בשליחותו מפני שכפי שהרמב"ם מסביר בהלכות יסודי תורה נביא יכול להיות גם לעצמו מבלי שיהיה לו הדחף לשליחות - אם כן, הרמב"ם מוצא נחמה בעובדה שבאיסלם לא עובדים עבודה זרה כי אם מטיפים להאמין באל אחד ( ראה באיגרת תימן הוא מבדיל בין הנוצרים הראשונים שממש האמינו בשילוש וזה מבחינתו עבודה זרה לבין הנצרות ה'מאוחרת יותר')
לכל הנסמכים על מדרשי אגדה שעוקרים מקרא מפשוטו ומביאים ראיה מבלעם הקוסם - למה לא להביא ראיה מלבן הארמי שגם אליו ה' התגלה? האם גם הוא היה נביא לאומות העולם - או אולי להביא ראיה מאבימלך מלך גרר ?
יש הבדל בין מי שה' מתגלה אליו ומשתמש בו כשליח לצורך פעולה מסויימת כמו שה' השתמש בבלעם - לבין אדם שדרך קיום אמונה שהבטוי שלה הוא אך ורק במעשים הגיע לדרגת נבואה - והוא נביא
"...הקב"ה הוא הקים לנו נביאים חלף הוברי שמים והמעוננים והקוסמים, כדי שנשאלם בכללים ובפרטים ויודיעונו בכל הדברים הנאמנים מהאל, כמו שיגידו הקוסמים ההם דברים שאפשר שיתקיימו ואפשר שלא יתקיימו. כמו שנאמר : כי הגויים האלה אשר אתה יורש אותם אל המעוננים ואל הקוסמים ישמעו... נביא מקרבך מאחיך כמוני וגו'. ובשביל עניינים אלה היו קוראים שם הנביא: "רואה" .....ופן יחשוב חושב ויאמר: אם בקיום הודעת החידושים והעתידות תתקיים הנמבואה לטוען אותה - הנה כל הקוסמים והוברי השמיים ובעלי כוחות הנפשיים יכולין לטעון טענת נבואה ...
תוקן על ידי riv ב- 12/02/2008 13:09:00
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2008 12:25 |
|
| |
ועוד דבר,
"באגרת תימן יש גם אשר לדעת רבים וטובים לא תואם את עיקרי האמונה של הרמב"ם עצמו,"
אם אתה מתכוון לכך שהרמב"ם מפר את העיקר הגדול שלא לחשב את הקץ והוא בעצמו מחשב את הקץ, אז הרי שאין כאן כוונה באמת לחשב את הקץ, והוא כתב את הדברים כדי לעודד את רוח הנדכאים - רמז לדבר אתה יכול לראות כשהרמב"ם מגנה את רס"ג על שחישב את הקץ אך מבקש מאיתנו לסלוח לו כי המניע שלו עידוד רוח הנדכאים - בדיוק כמו שהוא מבקש להתחשב ברס"ג כך יש להתחשב בו במקרה זה -
חוץ מזה אין שום דבר באיגרת תימן שלא תואם את עיקרי אמונתו
_________________
|
|
|
|
|
