התורה כידוע פונה לעם ישראל ולא לאומות העולם, וזה כולל את כל המצוות הנזכרות בה. בתנ"ך כולו לא מצאנו בפירוש סדרת מצוות המיועדות לאומות העולם, אבל חז"ל טוענים שאומות העולם מצוות ב"שבע מצוות בני נח".
לכאורה חלק מהסיבות שחייבו את חז"ל לומר שישנם מצוות המיועדות לאומות העולם, הם שלא יתכן שה' יש לו תוכנית תכליתית בלעדית לבני אדם מגזע נידח מסוים בשם "ישראל", אלא בוודאי יש לו תוכנית לדרך חיים רצויה אף מכל בני האדם מכל הגזעים והמינים. כמו כן, עצם זה שאומות העולם נענשו על "תועבות" כאלו ואחרות כנזכר בתורה, מחייב שישנה גם להם תוכנית לחיים תכליתיים.
השאלה הפשוטה הנשאלת היא, מניין להם לאומות העולם מה הן המצוות שהן מחויבות בהן? הרי גם אם נניח שהיתה אמורה מסורת מסודרת לעבור בעל-פה איש מפי איש עד "נח רבינו", אודות כל אותן מצוות לאומות העולם. הלא בזמן מתן תורה כבר "מסורת" דמיונית זו כבר היתה משובשת לחלוטין, כדברי התורה אודות העמים שדרו בארץ-ישראל ומצרים וכו'. א"כ באיזו טענה בא ה' בזמן התורה וכן לאחר מכן בתקופות הנביאים, אל אומות העולם. מניין להם מה דרך האמת המיוחדת להם???
אלא על כרחך שהמצוות שאומות העולם מחויבות בהן, הינן מצוות "שכליות", וכמו שכתבו על כך רבים מקדמונינו. (אגב, זה סותר את אחת הטענות של המחב"תים שאם יש בורא לעולם, בודאי שיש לו תורה שנתן וכו'. שהרי כמו שאצל אומות העולם בא בדרישה להתנהג לפי האינסטינקטים האנושיים שטבע בהם, אולי הוא הדין אצל עם ישראל...).
וכיוון שהן שכליות, לכאורה יהיו תלויות בנורמות המקובלות בכל דור ודור, שהן אוטומטית משפיעות על צורת המחשבה של בני האדם. ומה שהיה שכלי והגיוני לפני מאה שנה, כבר לא הגיוני כיום, ולהיפך.
 |
|
|